## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 17a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:1)

**ואמר** לאחר זמן **"פרעתי** כפי שציוו עלי בבית הדין **"**— הרי זה **נאמן** בטענתו ויישבע ששילם וייפטר. ואם **בא** ה**מלוה** לפנינו **לכתוב** עליו אדרכתא — **אין כותבין ונותנין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:2)

ואולם אם אמרו **"חייב אתה ליתן לו"** ולא סיימו לומר "צא תן לו" **ו**אחר כך **אמר "פרעתי"** — **אינו נאמן,** שמן הסתם לא שילם מיד, וכיון שחשוד לשקר אינו נאמן גם בשבועה, אלא יישבע התובע ויטול. ואם **בא** ה**מלוה** **לכתוב** עליו אדרכתא — **כותבין ונותנין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:3)

**רב זביד משמיה** [משמו] של **רב נחמן אמר: בין** אם אמרו לו בית הדין **"צא תן לו", בין** אם אמרו לו בית הדין **"חייב אתה ליתן לו" ואמר "פרעתי"** — **נאמן.** ואם **בא** ה**מלוה לכתוב** — **אין כותבין ונותנין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:4)

**אלא אי איכא לפלוגי** [אם יש מקום לחלק] בין מקרים שונים — **הכי** [כך] **הוא דאיכא לפלוגי** [שיש לחלק]: אם **אמרו לו "צא תן לו" ואמר** החייב **"פרעתי" והעדים מעידין אותו שלא פרעו וחזר ואמר "פרעתי"** לאחר מכן — הרי **הוחזק כפרן לאותו ממון** ואינו נאמן עוד להישבע ולהיפטר עד שיפרע לו בעדים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:5)

ואולם אם אמרו לו **"חייב אתה ליתן לו" ואמר "פרעתי" והעדים מעידין אותו שלא פרע וחזר ואמר "פרעתי"** — **לא הוחזק כפרן לאותו ממון,** ועדיין נאמן בשבועה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:6)

**מאי טעמא** [מה טעם] אינו מוחזק כפרן? — שכן **אשתמוטי הוא קא משתמיט מיניה** [משתמט הוא ממנו], **סבר** [סבור הוא] ואומר לעצמו: אעשה כן **עד דמעיינו** [שיעיינו] **בי רבנן** [חכמים] **בדיני** שנית ויבררו את הענין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:7)

**אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן:** אמר לחבירו **"מנה לי בידך,** שלווית ממני **" והלה,** הנתבע **אומר: "אין לך בידי כלום", והעדים מעידים אותו שיש לו,** כלומר, שאכן לווה ממנו, **וחזר** הלווה **ואמר "פרעתי"** — **הוחזק כפרן לאותו ממון,** ואינו יכול להישבע עליו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:8)

**כי הא** [כמו מעשה זה] ש**שבתאי בריה** [בנו] של **ר' מרינוס כתב לה לכלתיה** [לכלתו] **איצטלא דמילתא** [גלימה של צמר מובחר] **בכתובתה, וקבלה עליה** [וקיבל על עצמו] להיות ערב לכתובתה עבור בנו. **אירכס** [אבדה] **כתובתה** של הכלה והיו חילוקי דעות בין הצדדים לענין מה שהיה כתוב בה. **אמר לה: "לא היו דברים מעולם",** מעולם לא הבטחתי לך גלימה זו. **אתו סהדי ואמרי** [באו עדים ואמרו]: **אין** כן] אכן **כתב לה** כפי שטוענת. **לסוף אמר להו** [להם]: אכן כתבתי אלא שלאחר מכן **"פרעתיה",** שכבר נתתי לה גלימה זו. **אתא לקמיה** [בא הדין לפני] **ר' חייא, אמר ליה** [לו, לשבתאי]: **הוחזקת כפרן לאותה איצטלא,** ואין אתה נאמן בענין זה אף בשבועה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:9)

א **אמר ר' אבין אמר ר' אלעא אמר ר' יוחנן: היה חייב לחבירו שבועה, ואמר "נשבעתי" והעדים מעידין אותו שלא נשבע, וחזר ואמר נשבעתי** לאחר מכן — **הוחזק כפרן לאותה שבועה** ואין מאמינים לו שנשבע, אלא יישבע הצד השני ויטול.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:10)

מסופר כי **אמרוה** להלכה זו **קמיה** [לפני] **ר' אבהו, אמר להו** [להם]: **מסתברא מלתא** [מסתברים דבריו] של **ר' אבין** כאשר **נתחייב שבועה בבית דין,** שלאחר הדיון בבית הדין נתחייב בשבועה, **אבל** אם **חייב** את **עצמו** ב**שבועה,** שהוא הציע לצד שכנגד להישבע — הריהו **נאמן,** כלומר, לא הפסיד על ידי כך את חזקתו כנאמן, למרות ההכחשה. ומדוע? — **עביד איניש דמקרי ואמר** [עשוי אדם שיזדמן ויאמר], שאף שהוא חייב את עצמו בכך, כיון שלא הוכרח לעשות זאת על ידי בית הדין, עשוי הוא להתחרט ולחזור בו ואין זו הוכחה שהוא שקרן מועד. **אהדרוה** [החזירוה], את ההערה הזו של ר' אבהו **קמיה** [לפני] **ר' אבין. אמר להו** [להם] למביאי השמועה: **אנא נמי** [אני גם כן] לחיוב שבועה שנתקבלה לגביו החלטה **בבית דין אמרי** [אמרתי], שלכך התכוונתי מתחילה ואין בינינו איפוא כל חילוקי דעות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:11)

ומעירים: **איתמר נמי** [נאמר גם כן] כגון זה: **אמר ר' אבין אמר ר' אלעא אמר ר' יוחנן: היה חייב לחבירו שבועה בבית דין ואמר "נשבעתי" והעדים מעידים אותו שלא נשבע, וחזר ואמר נשבעתי** לאחר מכן — **הוחזק כפרן לאותה שבועה,** הרי שאמר במפורש את ההלכה כפי תיקונו של ר' אבהו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:12)

ב **אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן:** **המוצא שטר חוב בשוק וכתוב בו הנפק** (קיום), **וכתוב בו זמנו** (זמן כתיבתו) של השטר, והוא **בו ביום** שמצאו — **יחזירו לבעלים.** ומדוע?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:13)

— **אי** [אם] **משום** החשש שמא **כתב** הלווה **ללות ולא לוה** — **הא** [הרי] **כתוב** בו **הנפק** ורק המלוה הוא שמביא את שטרו לבית דין לקיימו. **אי** [ואם] לחשוש **משום פרעון** — **לפריעה בת יומא** [אותו יום] עצמו **לא חיישינן** [אין אנו חוששים], שמן הסתם אין אדם לווה כדי לפרוע באותו יום עצמו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:14)

**אמר ליה** [לו] **ר' זירא לר' אסי: מי** [האם] **אמר ר' יוחנן הכי** [כך]? **הא את** [הרי אתה] **הוא** ש**אמרת משמיה** [משמו] של **ר' יוחנן: שטר שלוה בו** אדם **ופרעו** — **אינו חוזר ולוה בו** באותו שטר, כיון **שכבר נמחל שיעבודו** של השטר הזה ובטל תוקפו. שהרי שטר אינו אלא רישום של קבלת התחייבות, וכיוון שנפרע השטר, בטלה התחייבות. ואף אם מציג אותו שטר לאחר זמן — הרי לשטר זה אין עוד תוקף, לפי שלא היתה התחייבות חדשה לקיים אותו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:15)

ונברר: **אימת** [אימתי] היה השטר כתוב? **אילימא** [אם נאמר] שאף שנכתב התאריך שבשטר להיום ואילו ההלוואה היתה בעצם רק **למחר וליומא חרא** [או ליום אחר], **מאי אריא** [מה שייך, מדוע דווקא] **שכבר נמחל שעבודו? תיפוק ליה** [תצא, תילמד לו] שהוא פסול משום **דהוה ליה** [ששטר זה] הוא שטר **מוקדם, ותנן** [ושנינו במשנה]: **שטרי חוב המוקדמין,** שהקדים בהם תאריך ההלוואה לעצם ההלוואה — הרי הם **פסולין.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:16)

**אלא לאו** [האם לא] מדובר כאן שנכתב השטר **ביומיה** [באותו יום עצמו] וכבר נפרע בו ביום, ורוצה ללוות בו שנית. **אלמא, פרעי אינשי ביומיה** [מכאן שפורעים אנשים ביומם]!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:17)

**אמר ליה** [לו] ר' אסי: **מי קא אמינא** **דלא פרעי** [האם אומר אני שאין אנשים פורעים] **כלל,** דבר זה יכול להיות, ואולם **דלא שכיחי אינשי דפרעי ביומיה קא אמינא** [שאין זה מצוי שאנשים יפרעו ביומם אמרתי] ואם מצא אדם שטר כזה, אין לתלות ולחשוש מדבר שאיננו מצוי, אף על פי שהוא עשוי לקרות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:18)

**רב כהנא אמר:** כאן שאמר ר' יוחנן שיחזיר שטר לבעלים מדובר **כש**ה**חייב מודה.** ושואלים: **אי הכי מאי למימרא** [אם כך מה יש לומר]? שאם החייב מודה מדוע לא יחזירו למלוה?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:19)

ומשיבים: **מהו דתימא** [מהו שתאמר] **האי מפרע פרעיה** [אותו לווה כבר פרעו] **והאי דקא** [וזה שהוא] **אמר לא פרעתיה,** הרי זה **משום דקבעי מהדר למזפא ביה זמנא אחריתי, ולפשיטי דספרא חייש** [שרוצה לחזור ללוות בו פעם אחרת וחושב עבור אותן פרוטות המגיעות לסופר] בשכר עבודתו, שאיננו רוצה לשלם עבור שטר חדש, ומשום כך רוצה שיוחזר השטר כדי שיוכל להשתמש בו, ועל כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] ש**אם כן** ה**מלוה גופיה לא שבק** [עצמו איננו מניח] שיעשו כן. שכן **סבר** [סבור הוא]: **שמעי** [שמעו] **בי רבנן** [חכמים] שהשתמשתי בשטר ישן **ומפסדי** [ויפסידו] **לי** את כל השעבודים הכתובים בו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:20)

ושואלים: **מאי שנא מהא דתנן** [במה שונה הדבר מזה ששנינו במשנה]: **מצא שטרי חוב, אם יש בהם אחריות נכסים** — **לא יחזיר,**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:21
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:21)

**ואוקימנא** [והעמדנו] זאת, הסברנו **כשחייב מודה.** ואמרנו: **ומשום שמא כתב ללות ב**חודש **ניסן,** **ו**אולם **לא לוה** בפועל עד חודש **תשרי, ואתי למטרף** [ויבוא לטרוף] **לקוחות** שקנו **מניסן ועד תשרי שלא כדין,** שהרי ההלוואה עצמה ושעבוד הנכסים הכרוך בה לא היתה אלא מאוחר יותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:22
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:22)

**ולא אמרינן** [אמרנו] ש**אם כן** ה**מלוה גופיה** [עצמו] **לא שביק** [מניח] שיהא שטר כזה בידו. **דאמר ליה** [שאומר לו] ללווה: **כתוב שטרא אחרינא** [שטר אחר] **ב**תאריך של **תשרי,** בזמן הנכון **דדלמא שמעי רבנן ומפסדי ליה** [שמא ישמעו חכמים ויפסידו לי], ואם כן, הרי שאין מתחשבים בנימוק זה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:23
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:23)

ומשיבים: **אמרי** [אומרים] **התם** [שם] **משום דאית ליה רווחא** [שיש לו רווח למלוה] **דקא טריף** [שהוא טורף] **לקוחות מניסן ועד תשרי**, ומשום כך **מינח ניחא ליה ולא** **אמר ולא מידי** [נוח לו הדבר ואינו אומר דבר] אף שיש חשש שמא יתפס. **הכא** [כאן], **כיון דלית ליה רווחא** [שאין לו רווח], ש**סוף סוף שטרא האידנא כתיב** [עכשיו הוא כתוב], באותו יום עצמו, **מאי איכא** [מה יש] לו להרוויח בכך? וכיוון שחושש **דקטריף** [שיימצא טורף] **לקוחות** — **בשטר שנמחל שיעבודו, לא שביק** [אינו מניח] ללווה ללוות בשטר כזה, שכיון שאינו מרויח דבר, נותר בידו איפוא רק החשש שיפסלו חכמים את השטר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 17a:24
[Steinsaltz on Bava Metzia 17a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/17a:24)

ג **אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: הטוען אחר מעשה בית דין,** כלומר, התחייבות המוטלת על אדם מכח תקנה קבועה (כגון לשלם כתובה לאשתו שגירש, או מזון האשה והבנות) והוא טוען שכבר פרע את החוב, אלא שאין לו עדים בדבר —