## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 18a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:1)

**מאי** [מה פירוש] **"גובה את הכל"?** הלא בסך הכל או **מנה** או **מאתים הוא דאית** [שיש] **לה** ולא יותר. ואם כן אין להוכיח מכאן לענין כתובת אלמנה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:2)

**ואלא** תוכיח שאלמנה מן האירוסין יש לה כתובה **מדתני** [ממה ששנה] **רב חייא בר אמי: אשתו ארוסה** שמתה, **לא אונן** [מתאבל עליה] **ולא מטמא לה** אם היה כהן, לפי שאיננה נחשבת עדיין כאשתו גמורה, **וכן היא לא אוננת** עליו **ולא מטמאה לו** אף אם אינה כהנת, אם אינה רוצה בכך. **מתה** היא — **אינו יורשה,** **מת הוא** — הרי היא **גובה כתובתה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:3)

אולם גם מכאן אין להוכיח הוכחה כולל, שכן **דלמא** [שמא] מדובר כאן בופן ש**כתב לה** במפורש כתובה. **וכי תימא** [ואם תאמר] אם **כתב לה מאי למימרא** [מה יש לומר בכך] — אכן, לא בכך החידוש אלא במה שנאמר כי **מתה אינו יורשה איצטריכא ליה** [הוצרך לו לומר].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:4)

**אלא** לא מכאן, כי אם **אביי מגופה דמתניתין קא הדר ביה** [של משנתנו חזר בו], ומשום **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] כי **במקום שאין כותבין כתובה עסקינן** [עוסקים אנו] שה**גט היינו** [זהו] **כתובתה,** אולם **אטו** [וכי] ב**גט מנה** או **מאתים כתיב ביה** [כתוב בו]?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:5)

**וכי תימא** [ואם תאמר] **כיון דתקינו רבנן למגבא לה כמאן דכתיב ביה דמי** [שתיקנו חכמים לגבות בו כמי שכתוב בו נחשב], **לטעון ולימא** [שיטען ויאמר] **פרעתי** כבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:6)

**וכי תימא דאמרינן ליה** [ואם תאמר שאומרים אנו לו]: **אי פרעתה איבעי לך למיקרעיה** [אם באמת היית פורע לה היית צריך לקרוע אותו, את הגט], **אמר לן** [יכול הוא לומר לנו]: **לא שבקתן** [הניחה לי האשה], שהיא **אמרה: בעינא לאנסובי ביה** [רוצה אני להינשא בו], שאם תקרע את הגט לא אוכל להינשא, שלא תהיה בידי הוכחה שאני גרושה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:7)

**וכי תימא אמרינן ליה** [ואם תאמר שאומרים אנו לו]: **איבעי לך למיקרעיה ומכתב אגביה** [היית צריך לקרוע אותו ולכתוב על גבו] כמו שכותבים בבית דין בנוסח זה: **גיטא דנן** [גט זה] ש**קרענוהו לא משום דגיטא פסולה** [שגט פסול] **הוא, אלא כי היכי** [כדי] ש**לא תגבי ביה זמנא אחריתי** [תגבה בו פעם אחרת]. ואולם אדם פרטי אינו יכול לכתוב כך, אלא בית דין בלבד, ו**אטו** [וכי] **כל** מי **דמגבי** [שמגבה], משלם דמי כתובה **בבי דינא מגבי** [בבית דין הוא שמשלם]? ואם כן יכול היה לטעון שכבר שילם הכל. ואם נאמר במשנה שהיא מקבלת כתובתה, משמע שאין יכול לטעון פרעתי, משום שתקנת בית דין הרי היא כשטר חוב כתוב.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:8)

א משנה **מצא** אדם **גיטי נשים ושחרורי עבדים, דייתיקי** (שטרי צוואה), שטרי **מתנה, ושוברין** (קבלות על סכומים שניתנו) — **הרי זה לא יחזיר. שאני אומר** על כולם: אמנם **כתובין היו, ונמלך עליהן** בעליהן **שלא לתנן.** וכל עוד לא הוכח שניתנו אין להחזירם למי שנתנו לו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:9)

ב גמרא מעירים: **טעמא** [הטעם], דווקא שאינו מחזיר משום החשש של **נמלך שלא לתנן, הא אמר** [הרי אילו היה אומר] החתום על השטרות האלה למוצאים **"תנו"** — **נותנין, ואפילו** אם היה הדבר **לזמן מרובה** לאחר שאבדו השטרות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:10)

**ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במקום אחר, ששנינו: שליח **המביא גט** לאשה, **ואבד הימנו** הגט, אם **מצאו לאלתר** [מיד] לאחר שאבד — **כשר,** ו**אם לאו** [לא] — **פסול.** משמע שגט שנמצא לאחר זמן רב אין המוצא מחזיר אותו, ומדוע כאן אומרים אנו שיחזיר ואין מחלקים בין מיד לזמן מרובה?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:11)

**אמר רבה: לא קשיא** [אין זה קשה]: **כאן** בגט שאמרנו שלא יחזיר אלא אם מצא כן מיד — הרי זה **במקום שהשיירות מצויות** ועוברים שם רבים, ויש לחשוש שמא איבד אדם אחר בעל שם דומה את הגט שלו. ואילו **כאן** ששנינו **שאינו מחזיר, הרי זה מדובר** **במקום שאין השיירות מצויות,** שבכגון זה אין לחשוש שמא נמצא מחזיר שטרו של אדם אחר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:12)

ומעירים: **ואפילו במקום שהשיירות מצויות** — **והוא שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת** כאשר ידוע לנו שאכן נמצאים שני אנשים ששמם שווה, כגון יוסף בן שמעון, הגרים בעיר אחת, ויש לחשוש שהגט שמצא היה גיטו של האחר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 18a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 18a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/18a:13)

**דאי** [שאם] **לא תימא הכי** [תאמר כך] שלא תמיד חוששים לאדם בעל שם דומה, אם כן **קשיא** [קשה] מדברי **רבה** על דברי **רבה** עצמם. שמסופר: **ההוא גיטא דאשתכח בי דינא** [גט אחד שנמצא בבית דינו] של **רב הונא, דהוה** [שהיה] **כתוב ביה** [בו] שהגט נכתב **בשוירי מתא דעל רכיס נהרא** [בעיר שוירי הנמצאת על הנהר רכיס]. **אמר רב הונא:**