## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 24b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:1)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **לעולם** המשנה הזו כשיטת **רבנן** [חכמים] היא, ואולם **מי קתני** [האם שנה שם] המעות **"הן שלו"?** הלא רק **"אינו חייב להכריז" קתני** [שנה]. והכוונה היא: **ויניח** המעות בידו ולא ישתמש בהן, **וייתי** [ויבוא] אדם מ**ישראל ויהיב ביה סימנא ושקיל** [ויתן בה סימן ויקח].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:2)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת לדבר ממה ש**אמר רב אסי: מצא חבית יין בעיר שרובה גוים,** חבית זו **מותרת משום מציאה** שיש לשער שגוים איבדוה, **ואסורה בהנאה,** שיין גוים אסור בהנאה. **בא ישראל ונתן בה סימן** שהיא שלו — **מותרת בשתיה,** שהרי הוכח שיין זה של ישראל היה, ואולם החבית שייכת **למוצאה,** שכיון שאבדה במקום כזה מן הסתם כבר התייאשו הבעלים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:3)

**כמאן** [כשיטת מי] היא קביעה זו? **כ**דעת **ר' שמעון בן אלעזר.** ואם כן **שמע מינה** [למד מכאן] **כי קאמר** [כאשר אמר] **ר' שמעון בן אלעזר** — **ברוב גוים** אמר, **אבל ברוב ישראל** — **לא.** ודוחים: **לעולם אימא** [אומר] **לך** כי **ר' שמעון בן אלעזר אפילו ברוב ישראל נמי קאמר** [גם כן אמר] שהאבידה למוצא, **ו**אולם **רב אסי סבר לה כוותיה בחדא** [סבור כשיטתו בדבר אחד] ברוב גוים, **ופליג עליה בחדא** [וחולק עליו באחד] ברוב ישראל. ואין להוכיח מכאן לעצם שיטתו של ר' שמעון בן אלעזר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:4)

על הלכה זו שאמר רב אשי שואלים: **וכי מאחר דאסירא** [שאסורה] **בהנאה** מה שאמר **מותרת משום מציאה,** **למאי הלכתא** [למה לאיזו הלכה אמר]? שהרי כיון שאסור לו ליהנות ממנה, מה היתר יש לו עוד בה? **אמר רב אשי:** הכוונה היא **לקנקנה,** שאמנם היין אסור, אבל בקנקן יכול להשתמש.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:5)

מסופר: **ההוא גברא דאשכח** [אדם אחד שמצא] **ארבעה זוזי דציירי בסדינא ושדו** [ארבעה זוזים שהיו צרורים בסדין ומוטלים] **בנהר בירן, אתא לקמיה** [בא לפני] **רב יהודה** ושאל מה לעשות. **אמר ליה** [לו]: **זיל אכריז** [לך והכרז]. ושואלים: **והא** [הרי] זה מקרה ברור של **זוטו של ים** [גאות הים] **הוא** או שלולית הנהר, ומדוע לא יהיה הדבר שייך למוצא? ומשיבים: **שאני** [שונה] **נהר בירן, כיון דמתקיל לא מיאש** [שיש בו מכשולים וסכרים שונים אין המאבד מתייאש], שהוא יודע שהחפץ שאיבד שם יתקל באחד המכשולים, וסופו להימצא. ושואלים: **והא רובא** [והרי הרוב] **גוים נינהו** [הם], ואם כן **שמע מינה** [למד מכאן] ש**אין הלכה כ**שיטת **ר' שמעון בן אלעזר אפילו ברוב גוים!** ומשיבים: **שאני** [שונה] **נהר בירן,** ש**ישראל סכרו ליה** [סוכרים אותו] **וישראל כרו ליה** [כורים אותו] להעמיק את אפיקו. ולכן **כיון** ש**ישראל סכרו ליה** [סוכרים אותו] — **אימור** שמאדם **מישראל נפל** הכסף, **וכיון** ש**ישראל כרו ליה** [כורים אותו] — **לא מיאש** [אין המאבד מתייאש], שכן הוא סבור שהכסף ימצא על ידי יהודים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:6)

מספרים: **רב יהודה הוה שקיל ואזיל בתריה** [היה מהלך אחר] **מר שמואל בשוקא דבי דיסא** [בשוק שמוכרים בו דיסא], **אמר ליה** [לו] לשמואל: **מצא כאן ארנקי מהו** דינו? **אמר ליה** [לו]: **הרי אלו שלו.** שאל אותו: ואם **בא ישראל ונתן בה סימן מהו** הדין? **אמר ליה** [לו]: **חייב להחזיר.** תהה רב יהודה: **תרתי** [שתים]?! כלומר אלו שני דברים סותרים. שאם אמרת הרי אלו שלו משמע שאינו צריך להחזיר! **אמר ליה** [לו]! אני מתכוון לאדם שעושה זאת **לפנים משורת הדין.** כלומר: אכן החפץ, מצד הדין, שייך למוצא ואינו צריך להכריז עליו, אבל אם מתברר לו שהארנק שייך לאדם מסויים ראוי בכל זאת שיחזירנו. **כי הא דאבוה** [כמו מעשה זה שאביו] של **שמואל אשכח הנך חמרי במדברא ואהדרינהו למרייהו לבתר תריסר ירחי שתא** [מצא חמורים במדבר והחזירם לבעליהם לאחר שנים עשר חודשי שנה], כשוודאי כבר התייאשו הבעלים, ועשה זאת **לפנים משורת הדין.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:7)

וכיוצא בו מסופר: **רבא הוה שקיל ואזיל בתריה** [היה מהלך אחרי] **רב נחמן בשוקא דגלדאי** [בשוק מוכרי העורות], **ואמרי ליה בשוקא דרבנן** [ויש אומרים שהיה זה בשוק החכמים], **אמר ליה** [לו], שאל אותו: **מצא כאן ארנקי מהו? אמר ליה** [לו]: **הרי אלו שלו.** שאל: ואילו **בא ישראל ונתן בה סימן מהו? אמר ליה** [לו]: **הרי אלו שלו** של המוצא. אמר לו רבא: **והלא עומד** המאבד **וצווח,** שהרי ברור שהארנק הוא שלו! אמר לו רב נחמן: **נעשה כצווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים,** כלומר, מצד הדין איבד בעל הארנק את זכותו, ואין לו אלא להצטער על כך, כפי שקורה בכל אסון אחר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:8)

מסופר: **ההוא דיו דשקיל בשרא בשוקא ושדיה בצנייתא דבי** [דיה אחת חטפה בשר בשוק וזרקה אותו בין הדקלים של בית] **בר מריון. אתא לקמיה** [בא המוצא לפני] **אביי** לשאול מה לעשות. **אמר ליה** [לו]: **זיל שקול לנפשך** [לך קח לעצמך]. ומקשים: **והא רובא** [והרי רוב] **ישראל נינהו** [הם] שם בשוק הבשר הכשר, **שמעת מינה** [למד מכאן] ש**הלכה כ**שיטת **ר' שמעון בן אלעזר אפילו ברוב ישראל!** ודוחים: **שאני דיו** [שונה חטיפת הדיה] ש**כזוטו של ים דמי** [היא נחשבת], שדבר כזה נעשה ממילא הפקר. ומקשים מצד אחר: **והא** [והרי] **אמר רב: בשר שנתעלם מן העין,** שבמשך זמן מסויים נעלם והיה בלא השגחה — **אסור,** שמא נתחלף בבשר אחר שאין אנו יודעים מה מקורו, והוא טריפה. ומשיבים: כאן מדובר **בעומד ורואהו,** שראו למן השעה שחטפה הדיה את הבשר, עד לרגע שנפל לה בין הדקלים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:9)

מסופר: **ר' חנינא מצא גדי שחוט בין טבריא** (טבריה) **לציפורי והתירוהו לו. אמר ר' אמי: התירוהו לו משום מציאה, כ**דעת **ר' שמעון בן אלעזר,** והתירוהו לו **משום שחיטה** שאינו צריך לחשוש לכשרות הבשר, **כ**דעתו של **ר' חנניא בנו של ר' יוסי הגלילי. דתניא** [ששנויה ברייתא]: **הרי שאבדו לו גדייו ותרנגוליו, הלך ומצאן שחוטין, ר' יהודה אוסר** שמא לא נשחטו כדין, **ו**אילו **ר' חנניא בנו של ר' יוסי הגלילי מתיר,** שאם שחוטים הם, מן הסתם נשחטו כהלכה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:10)

**אמר רבי: נראין דברי ר' יהודה כשמצאן באשפה** שאז יש לחשוש שהשחיטה נפסלה, ולכן זרקם שם. **ודברי ר' חנניא בנו של ר' יוסי הגלילי כשמצאן בבית.** ומעתה נדייק לענייננו: **מ**כיון ש**התירוהו** **לו משום** שחיטה, משמע **רובא** [שרוב] המצויים שם **ישראל נינהו** [הם], **שמעת מינה** [לומד אתה מכאן] ש**הלכה כ**שיטת **ר' שמעון בן אלעזר אפילו ברוב ישראל!** ודוחים, **אמר רבא:** מדובר שם שה**רוב גוים,** אולם **רוב טבחי** [הטבחים, השוחטים] הם **ישראל.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:11)

מסופר: **ר' אמי אשכח** [מצא] **פרגיות שחוטות בין טבריא לציפורי, אתא לקמיה** [בא לפני] **ר' אסי, ואמרי לה לקמיה** [ויש אומרים שבא לפני] **ר' יוחנן, ואמרי לה בי מדרשא** [ויש אומרים בבית המדרש]. **ו****אמרו ליה** [לו]: **זיל שקול לנפשך** [לך קח לעצמך]. וכיוצא בו מסופר: **ר' יצחק נפחא** [הנפח] **אשכח קיבורא דאזלי ביה אזלויי** [מצא פקעת חוטים שעושים ממנה רשתות], **אתא לקמיה** [בא לפני] **ר' יוחנן, ואמרי לה בבי מדרשא** [ויש אומרים בבית המדרש], **ואמרו ליה** [לו]: **זיל שקול לנפשך** [לך קח לעצמך], כיון שנמצאה האבידה במקום שרבים מצויים שם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 24b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 24b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/24b:12)

א משנה **ואלו** המציאות ש**חייב להכריז: מצא פירות בכלי, או כלי כמות שהוא,** שיש כרגיל סימנים בכלי, **מעות ב**תוך **כיס** כסף, **או כיס כמות שהוא, צבורי פירות, צבורי מעות**