## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 27a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:1)

**בלוקח** (קונה) **מן התגר** (סוחר) שקנה את הפירות מאנשים רבים, ואין ידוע ממי מהם האבידה, **אבל בלוקח מבעל הבית** — **חייב להחזיר.** ומסופר, **וכן תני תנא קמיה** [שנה חוזר המשניות לפני] **רב נחמן: לא שנו אלא בלוקח מן התגר, אבל בלוקח מבעל הבית** — **חייב להחזיר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:2)

על כך **אמר ליה** [לו] **רב נחמן:** ומדוע יחזיר אף לבעל הבית, **וכי בעל הבית בעצמו דשן** (דש אותן) את אלומות התבואה הללו? הלא מן הסתם פועליו הם שעשו זאת, ואם כן יתכן מאוד שמן הפועלים אבד החפץ, ולא ברור ממי! **אמר לו** חוזר המשניות: **איסמיה** [האם אמחוק אותה], את הברייתא הזו? שאשמיטנה מגירסתי לפי שאינה נכונה? **אמר ליה** [לו]: **לא,** ואולם **תתרגם מתניתא** [תרגם, הסבר, את הברייתא] **כגון** ש**דשן על ידי עבדו ושפחתו הכנענים** שרכושם הוא רכושו, וכל מה שאיבדו שייך לבעל הבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:3)

א משנה משנה זו היא קטע של מדרש הלכה בדיני מציאה. **אף השמלה היתה בכלל כל אלו** החפצים שנמנו בתורה במפורש כאבידות, כאמור "וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו" (דברים כב, ג), **ולמה יצאת** (יצאה) מן הכלל להיאמר בכתוב במפורש? — **להקיש** (להשוות) **אליה** דברים אחרים, ו**לומר לך: מה שמלה מיוחדת, שיש בה** כרגיל **סימנין ויש לה תובעין,** כלומר, יש לה בעלים, שהרי לא יתכן שתיווצר מעצמה, **אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לו תובעים** — **חייב להכריז** עליו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:4)

ב גמרא תחילה שואלים: **מאי** [מה פירוש] **"בכלל כל אלו",** מה הוא כלל זה שמדובר בו? **אמר רבא: בכלל** הכתוב בדיני מציאה "וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה ל**כל אבדת אחיך** אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם" (שם).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:5)

בקשר לפסוק זה **אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא** [מדוע כתבה התורה] בדין אבידה גם **"שור"** (שם א), גם **"חמור"** (שם ג), גם **"שה"** (שם א) **ו**גם **"שמלה"** (שם ג), מדוע לא היה די בדוגמא אחת בלבד?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:6)

והשיב: **צריכי** [נצרכו כולם] משום שיש בכל אחד מהם צד מיוחד ללמוד ממנו. **דאי כתב רחמנא** [שאילו היתה כותבת התורה] **שמלה** בלבד, **הוה אמינא** [הייתי אומר]: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים שיש להחזיר אבידה **בעדים דגופה,** שהעדים מעידים שהם מכירים את האבידה עצמה ויודעים למי היא שייכת, או **סימנין דגופה. אבל** להחזיר **חמור** רק **בעדים דאוכף** או ב**סימנין דאוכף,** שאין בחמור עצמו סימנים מיוחדים אך תובעים אותו משום שיש סימנים באוכפו, **אימא לא מהדרינן ליה** [שמא אין מחזירים אותו], שהרי הסימן איננו בגוף החמור, על כן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"חמור",** לומר ש**אפילו חמור בסימני** ה**אוכף** מחזירים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:7)

וממשיך רבא: **"שור" ו"שה" דכתב רחמנא** [שכתבה התורה] **למה לי?** והשיב: **"שור"** — **אפילו לגיזת זנבו,** שגם אם גזזו שיער מזנבו של שור שנמצא צריך להחזיר את השיער לבעלים, **ושה** — **לגיזותיו,** שאת הצמר שגוזזים ממנו יש להשיב לבעלים. ומקשים: **ולכתוב רחמנא** [ושתכתוב התורה] **"שור",** ונלמד מכאן ש**אפילו לגיזת זנבו** מחזירים, **וכל שכן** שמחזירים **שה לגיזותיו,** שהרי רוב הרווח שיש בצאן הוא מן הצמר, ואין זה רק רווח צדדי כשיער מזנב השור!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:8)

**אלא אמר רבא: "חמור"** הכתוב בדיני ה**בור ל**שיטתו של **ר' יהודה** (שאינו דורש כחכמים, ואינו לומד מדוגמה זו להלכה), **ו"שה"** שכתוב בדיני **אבידה, לדברי הכל קשיא** [קשה]. כלומר, לא מצאנו דרך מספקת להסביר לשם מה נחוצים אלה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:9)

ושואלים: **ואימא** [ושמא] הדבר הנוסף ללמד שצריך להחזיר את ה**גללים הוא דאתא** [שבא]? ודוחים: **גללים** מן הסתם **אפקורי מפקר להו** [מפקיר הוא אותם] ואין בעל האבידה מקפיד שיאסוף המוצא את כל הגללים שהטילה הבהמה אחריה (אף שיש להם ערך מסויים). ושואלים: **ודילמא** [ושמא] הכתוב הזה **לסימנין הוא דאתא** [שבא], ללמדנו שמחזירים אבידה בסימנים. **דאיבעיא לן** [שנשאלה לנו] השאלה הבאה: כשמחזירים אבידה על פי **סימנין,** האם דבר זה הוא **דאורייתא** [מן התורה] **או** רק **דרבנן** [מדברי סופרים]. ונאמר שעל כן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"שה"** שאינו בא ללמד לגופו, והוא מיותר איפוא כדי ללמוד ממנו, ש**אפילו בסימנין מהדרינן** [מחזירים אנו] ולא רק בעדים, **ו**אם כך נוכיח כי **סימנין דאורייתא** [מן התורה הם].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:10)

**אמרי** [אומרים] בדחיית הסבר זה: **מדקתני להו** [מכיון ששנה אותם] ה**תנא,** את ה**סימנין גבי** [אצל] **שמלה, דקתני** [שהרי שנה]: **מה שמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין** — **חייב להכריז, אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לו תובעין** — **חייב להכריז. שמע מינה** [למד מכאן] ש**"שה"** שנאמר **לאו** [לא] **ל**למדנו לענין **סימנין הוא דאתא** [שבא], אלא ללמדנו ענין אחר, אבל אנו איננו יודעים מה הוא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:11)

ג ומביאים עוד מדרש הלכה על אותם הכתובים. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: על מה שנאמר "וכן תעשה לכל אבידת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם" (שם ג), דורשים: **"אשר תאבד"** — **פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה,** שמפני מיעוט ערכה אינה קרויה אבידה כלל ואינה בכלל המצוה. **ר' יהודה אומר: "ומצאתה"** — **פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה,** שדבר שנמצא ואיננו שווה פרוטה אין בו חובת השבה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:12)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל למעשה ביניהם]? שהרי לכאורה שניהם מסכימים בעיקר הדין שבפחות מפרוטה אין דין השבת אבידה? **אמר אביי:** אין הבדל ביניהם בהלכה, אלא **משמעות דורשין איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל] מאיזה פסוק מוציאים הלכה זו. **מר נפקא ליה** [חכם זה, חכמים, יוצא לו], לומדים הם את הדבר **מ"אשר תאבד", ומר נפקא ליה** [וחכם זה, ר' יהודה, יוצא לו, הוא לומד] **מ"ומצאתה".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:13)

ושואלים: **ולמאן דנפקא ליה** [ולמי שיוצא לו, לומד] **מ"אשר תאבד", האי** [זה הכתוב] **"ומצאתה" מאי עביד ליה** [מה עושה הוא בו], מה למד הוא ממנו?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:14)

ומשיבים: **ההוא מיבעי ליה** [אותו כתוב נצרך לו] **ל**כמו שדרשו **רבנאי,** ש**אמר רבנאי: "ומצאתה"** פירושו — דבר **דאתאי לידיה** [שבא לידו] ממש **משמע.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:15)

ושואלים עוד: **ולמאן דנפקא ליה** [ולמי שיוצא לו הדבר] **מ"ומצאתה", האי** [זה הכתוב] **"אשר תאבד" מאי עביד ליה** [מה עושה הוא בו]?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:16)

ומשיבים: **מבעי ליה** [נצרך הוא לו] **ל**כמו שהסביר **ר' יוחנן.** ש**אמר ר' יוחנן משום** [בשם] **ר' שמעון בן יוחאי: מניין לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת** לכל אדם אף על פי שיש בה סימנים? **שנאמר: "**ו**כן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה".** וכך יש להבין: חובת ההשבה היא על **מי שאבודה הימנו** בלבד **ומצויה אצל כל אדם,** כלומר, שיכולה להימצא על ידי כל אדם. **יצתה** (יצאה) **זו** האבידה שנגרפה על ידי הנהר **שאבודה הימנו ואינה מצויה אצל כל אדם,** שהרי כרגיל היא טובעת בנהר ולכן היא נעשית הפקר, ואין חובה להחזירה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:17)

ושואלים: **ואידך** [האחר], **הא** [אותה] הלכה של **רבנאי מנא ליה** [מנין לו]? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא לו, נלמד הדבר] **מ"ומצאתה"** שנאמרה המלה בתוספת האות וא"ו, ו־"ו" יתירה זו באה ללמד הלכה נוספת זו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:18)

ושואלים: **ואידך** [והאחר], **הא** [זה] שאמר **ר' יוחנן מנא ליה** [מנין לו]? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא לו הדבר] ממה שנאמר **"ממנו",** שהוא בא להדגיש ממנו בלבד ולא מכל אדם. ושואלים: **ואידך** [והאחר], מדוע איננו לומד מכאן? ומשיבים: **"ממנו"** כהדגשה במובן זה **לא משמע ליה** [אינה נשמעת לו], שאיננו סבור שאפשר לדייק מכאן בלימוד נוסף.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:19)

**רבא אמר : פרוטה שהוזלה,** כלומר, דבר שהיה שווה פרוטה והוזל במחירו **איכא בינייהו** [יש הבדל ביניהם] בין חכמים ור' יהודה. **מאן דאמר** [מי שאומר] שהלימוד הוא **מ"אשר תאבד"** — **איכא** [יש] בכך משום אבידה, שהרי בשעת אבידה היה שווה פרוטה. **ומאן דאמר** [ומי שאמר] **מ"ומצאתה"** — **ליכא** [אין] בכך משום מציאה, שהרי בשעת מציאה לא היתה שווה פרוטה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:20)

**ו**מקשים: **ו**הלא אף **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] שהלימוד הוא מ**"אשר תאבד"** — **הא בעינן** [הרי צריכים אנו] שיהיה **"ומצאתה",** כלומר, שיהא זה דבר בעל ערך הראוי להיקרא מציאה, **וליכא** [והלא אין כאן]!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:21
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:21)

**אלא** יש לומר להיפך: לענין **פרוטה שהוקרה איכא בינייהו** [יש הבדל ביניהם], **מאן דאמר** [מי שאמר] ולמד מ**"ומצאתה"** — **איכא** [יש כאן] חובה, שהרי בזמן מציאה הדבר היה שווה פרוטה, **ומאן דאמר** [ומי שאומר] שהלימוד הוא מ**"אשר תאבד"** — **ליכא** [אין כאן].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:22
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:22)

ומקשים: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] שהלימוד הוא מ**"ומצאתה", הא בעינן** [הרי צריכים אנו] גם שיתקיים בו **"אשר תאבד" וליכא** [ואין כאן], וכיוון שבשעת האבידה לא החשיב אותה בעליה, הריהי כהפקר ושייכת למוצא!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:23
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:23)

**אלא** יש לומר כי המחלוקת היא ביחס לדבר שהיה שווה **פרוטה שהוקרה והוזלה וחזרה והוקרה איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל]. **מאן דאמר** [מי שאומר] שהלימוד הוא מ**"אשר תאבד"** — **איכא** [יש כאן], שהרי גם בשעת האבידה וגם בשעת המציאה היה הדבר שווה פרוטה. ואולם **מאן דאמר** [מי שאומר] שהלימוד הוא מ**"ומצאתה"** — **בעינן דאית בה** [צריכים אנו שיהיה בה] **שיעור מציאה משעת אבידה ועד שעת מציאה.** ובמקרה זה, כיון שבמשך זמן מסויים לא היה בחפץ כדי ערך מציאה — אין בו חובת השבת אבידה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 27a:24
[Steinsaltz on Bava Metzia 27a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/27a:24)

ד השאלה שהוזכרה קודם בדרך אגב, מובאת עתה לעיקרה ומבררים אותה לפרטיה. **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: זה שמשיבים אבידה אף על פי **סימנין** ואין צריך דווקא לעדות האם הוא **דאורייתא** [מן התורה הם] **או** רק **דרבנן** [מדברי חכמים]? ושואלים: **מאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה, מה ההבדל למעשה]? הלא גם אם הם מדברי חכמים צריכים להחזיר אבידה בסימנים!