## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 28a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:1)

**אלא הא דתנן** [זו ששנינו במשנה]: **מצא תכריך של שטרות או אגודה של שטרות** — **הרי זה יחזיר** למי שהשטרות נכתבו עבורו, **הכי נמי דניחא ליה** [כאן גם כן תאמר שנוח לו] **ללוה לאהדורי ליה** [להחזיר לו] **למלוה?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:2)

**אלא** ודאי אין הדבר תלוי בכך. וחזר בו, ו**אמר רבא: סימנין דאורייתא** [מן התורה הם], **דכתיב** [שנאמר]: **"והיה עמך עד דרש אחיך אתו"** (דברים כב, ב), **וכי תעלה על דעתך שיתננו קודם שידרשנו? אלא דרשהו** (בדוק אותו) **אם רמאי הוא או אינו רמאי. לאו** [וכי לא] **בסימנין?** וסיכם **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:3)

א **אמר רבא: אם תמצי** [תרצה] **לומר סימנין דאורייתא** [מן התורה]. לפני שניגשים לבירור דברי רבא תוהים על שימוש הלשון שלו, מדוע אומר הוא **אם תמצי לומר?! הא פשיט ליה** [הרי כבר פתר אותה] את הבעיה, והחליט כי **סימנין דאורייתא** [מן התורה]! ומשיבים: **משום דאיכא למימר כדשנינן** [שאפשר היה לומר ולפרש שם כפי שתירצנו], ואף שהתירוצים הללו אינם נראים לרבא כשלעצמם, מכל מקום אינו בא לדון כעת בענין, ודבריו נכונים אפילו לפי השיטה שסימנים הם מדברי סופרים בלבד.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:4)

אם היו **סימנין וסימנין,** כלומר, שני אנשים שנתנו סימנים שווים — **יניח** את החפץ ולא יתננו לא לזה ולא לזה. היו **סימנין ועדים** — **ינתן לבעל העדים,** שעדות עדים שהחפץ שייך לאדם מסויים לכל הדעות עדיפה מסתם סימנים. **סימנין וסימנין ועד אחד** מסייע לאחד מהם — **עד אחד כמאן דליתיה דמי** [כמי שאיננו נחשב], שהרי מעד אחד אין מביאים ראיה בהלכה, ואם כן תלוי הדבר בסימנים, **ויניח.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:5)

**עדי אריגה ועדי נפילה,** שהיו עדים המעידים שהבגד נארג עבור אדם מסויים, ועדים אחרים מעידים שהבגד נפל מאחר — **תנתן ל**זה שיש לו **עדי נפילה, דאמרינן** [שאומרים אנו] **זבוני זבנה** [מכר אותה] האיש שארגה, **ומאיניש אחרינא נפל** [ומאדם אחר נפלה].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:6)

אחד שנתן כסימן את **מדת ארכו** של בגד **ו**אחד נתן את **מדת רחבו** — **תנתן ל**זה שנתן **מדת ארכו,** ש**מדת רחבו שעורי קא משער לה כד מכסי לה מרה וקאי** [יכול הוא לשער כאשר מתכסה בה בעליה של הגלימה ועומד], **ו**אילו **מדת ארכו לא משתער לה** [אי אפשר לשער כך], ולכן הוא סימן מובהק יותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:7)

אחד נתן כסימן **מדת ארכו ומדת רחבו ו**אחר אומר **מדת גמיו,** שיודע רק את סכום האורך והרוחב יחד אבל אינו יכול לפרט — **ינתן ל**מי שנתן **מדת ארכו ורחבו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:8)

אחד נתן **מדת ארכו ומדת רחבו ו**אחר נתן **מדת משקלותיו** — **ינתן למדת משקלותיו,** שדבר זה קשה לנחש, ומן הסתם רק בעל הבגד יודע את משקלו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:9)

ואם היה הדבר בגט שאבד, ולא ברור אם נפל מן הבעל לפני הגירושין או מן האשה אחר כך, **הוא** הבעל, **אומר** את **סימני הגט והיא אומרת** את **סימני הגט** — **ינתן** הגט **לה.** ושואלים: **במאי** [במה], באיזה סימנים מדובר? **אילימא** [אם תאמר] שנתנה סימנים **במדת ארכו ורחבו** — אין זה סימן מוכיח, **דלמא בהדי דנקיט ליה חזיתיה** [שמא בתוך הזמן שהחזיק הבעל אותו, את הגט ראתה אותו] ועדיין לא מסרו הבעל, ואיבד את הגט קודם מסירה. **אלא** מה הסימן? — שאומרת **נקב יש בו** בגט **בצד אות פלוני,** שבודאי לא היתה האשה יודעת זאת אם לא היה הגט בידה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:10)

וכן, **הוא אומר סימני החוט** שקשור בו הגט, **והיא אומרת סמני החוט** — **ינתן** הגט **לה.** ושואלים: **במאי** [במה]? **אילימא בחיורא ובסומקא** [אם תאמר סימן כגון חוט לבן או חוט אדום], **ודלמא בהדי דנקיט ליה חזיתיה** [ושמא בתוך הזמן שהחזיק אותו ראתה אותו]? **אלא** שנותנת סימן **במדת ארכו** של החוט.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:11)

**הוא אומר** הגט היה מונח **בחפיסה והיא אומרת בחפיסה** — **ינתן לו, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **מידע ידעה** [יודעת היא] ש**כל מה דאית ליה** [שיש לו] **בחפיסה הוא דמנח ליה** [שמניח אותו] ולכן מנחשת ששם היה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:12)

ב משנה **ועד מתי חייב להכריז** על האבידה? — **עד כדי שידעו בו שכניו,** אלו **דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר:** מכריז **שלש רגלים, ואחר הרגל האחרון** עוד **שבעה ימים, כדי** הזמן **שילך** האיש **לביתו שלשה** ימים לבדוק שאכן החפץ אבד ממנו, **ויחזור שלשה** ימים לירושלים, **ויכריז יום אחד** שאבד חפץ, ובאותו הזמן יוכל למצוא גם את המוצא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:13)

ג גמרא שנינו במשנה כדי שידעו בו שכניו. בתוספתא **תנא** [שנה]: **שכני אבידה.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **שכני אבידה? אילימא** [אם תאמר] **שכינים** של **בעל** ה**אבידה?** אולם **אי ידע ליה ליזול ולהדריה נהליה** [אם הוא יודע מי הוא בעל האבידה שילך ויחזיר לו], ולמה לו להכריז? **אלא** הכוונה היא **שכני מקום שנמצאת בו אבידה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:14)

ד שנינו במשנה, ש**ר' יהודה אומר:** שלוש רגלים ועוד אחרי הרגל שבעה ימים שיוכל ללכת שלושה ימים לביתו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:15)

**ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **בשלשה במרחשון שואלין** (מבקשים) בתפילה **את הגשמים,** שאז מתחילה העונה שראוי להתפלל בה על הגשם. **רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, שהוא חמישה עשר יום אחר החג** (חג הסוכות), **כדי שיגיע אחרון שבארץ ישראל** שעלה לרגל עד **נהר פרת** שהוא גבול ארץ ישראל. נמצא שלהגיע עד קצה גבול ארץ ישראל לוקח חמישה עשר יום ולא שלושה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:16)

**אמר רב יוסף: לא קשיא** [אין זה קשה]; **כאן** — **במקדש** ה**ראשון, כאן** — **במקדש** ה**שני.** כיצד?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:17)

**במקדש ראשון, דנפישי ישראל טובא** [כשהיו ישראל מרובים מאד] **דכתיב בהו** [שנאמר בהם] **"יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרב"** (מלכים א' ד, כ) — **בעינן כולי האי** [צריכים אנו זמן רב כל כך] משום שהיישוב היהודי היה מתפשט רחוק מאוד, **במקדש שני** ש**לא נפישי ישראל טובא** [היו מרובים ישראל הרבה], **דכתיב בהו** [שנאמר בהם] בשעת העליה בימי כורש **"כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים"** (עזרא ב, סה) — **לא בעינן כולי האי** [אין אנו צריכים כל כך הרבה] ובשלושה ימים מגיע לכל מקום.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:18)

**אמר ליה** [לו] **אביי: והא כתיב** [והרי נאמר] בעליה של ימי בית שני **"וישבו הכהנים והלוים** ומן העם **והמשררים והשוערים** והנתינים בעריהם **וכל ישראל בעריהם"** (שם ע), וכיוון שישבו בעריהם שהיו להם כאחוזת האבות משמע שהיו מפוזרים בכל מקומות ישובים הקודמים,


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:19)

**וכיון דהכי** [שכך] **הוא** — **אפכא מסתברא** [ההיפך מסתבר]: ב**מקדש ראשון, דנפישי ישראל טובא** [שהיו ישראל מרובים הרבה], **דמצוות עלמא** [שהאנשים בצוותא], **ומשתכחי שיירתא דאזלי בין ביממא ובין בליליא** [ומוצאים שיירות ההולכות בין ביום ובין בלילה] ששטח הארץ כולו מיושב — **לא בעינן כולי האי** [אין אנו צריכים כל כך הרבה] זמן, **וסגי בתלתא יומא** [ודי בשלושה ימים] כדי להגיע עד קצה הגבול. ואילו ב**מקדש שני, דלא נפישי ישראל טובא** [שאין ישראל מרובים], **ולא מצוות עלמא** [ואין האנשים בצוותא], **ולא משתכחי שיירתא דאזלי** [מצויות שיירות שהולכות] **בין ביממא** [היום] **ובין בליליא** [בלילה] — **בעינן כולי האי** [צריכים אנו כל כך הרבה] כלומר, חמישה עשר יום.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:20)

**רבא אמר** מעיקרו של דבר אין כאן סתירה: **לא שנא** [אינו שונה] **במקדש** ה**ראשון ולא שנא** [ואינו שונה] **במקדש שני,** אין שינוי בהלכה, אלא אין הדברים דומים זה לזה; כי **לא הטריחו רבנן** [חכמים] **באבדה יותר מדאי,** שלא הטריחו חכמים את המוצא שיחכה זמן רב כל כך עד שיוכל כל אדם ואדם לחזור, גם אם הוא רחוק ביותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:21
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:21)

מתוך הדברים שאמרנו **אמר רבינא: שמע מינה** [למד מכאן] **כי** [כאשר] **מכריז** המוצא מה מצא, אינו אומר סתם אבידה מצאתי, אלא **"**מצאתי **גלימא"** במפורש הוא **מכריז. דאי סלקא דעתך "אבידתא"** [אם עולה על דעתך לומר ש"אבידה" בלבד] הוא **מכריז, בעינן למטפי ליה חד יומא לעיוני במאניה** [צריכים להוסיף לו למאבד עוד יום כדי לחפש בכליו] ולראות אם איבד דבר מה, ומה הדבר שאיבד. **אלא שמע מינה** [למד מכאן]: כי **גלימא מכריז,** ויכול אדם לגלות מיד אם איבד או לא איבד. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:22
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:22)

ואילו **רבא אמר:** מכאן אין הוכחה, **אפילו תימא** [תאמר] כי **"אבידתא"** ["אבידה"] הוא **מכריז, לא הטריחו רבנן** [חכמים] **באבידה יותר מדאי.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:23
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:23)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: כשמכריז ב**רגל** ה**ראשון, אומר: רגל ראשון** הוא זה שאני מכריז בו. כשמכריז ב**רגל שני אומר: רגל שני** אני מכריז, כשמכריז ב**רגל שלישי אומר סתם,** ואינו אומר איזה רגל הוא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 28a:24
[Steinsaltz on Bava Metzia 28a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/28a:24)

ושואלים: **ואמאי** [ומדוע]? **לימא** [שיאמר] **רגל שלישי!** ומשיבים: ש**לא אתי לאחלופי** [יבוא להתחלף] **בשני,** שמא לא ישמע המאבד את קול הכרוז כראוי, ויחשוב שהוא מכריז "שני", ויסבור שיש בידו עוד רגל אחד, ואחר כך יתברר שהמוצא אינו חוזר עוד. ושואלים: אם כך שיש אפשרות לטעות — שמיעה כזו ברגל **שני נמי** [גם כן],