## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 30b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:1)

**לא יהיה בך אביון"** (דברים טו, ד) ומכאן למדו שחובה לאדם שידאג לעצמו שלא יגיע להיות אביון, ולכן **שלך קודם לשל כל אדם,** וממילא אין אדם חייב להפסיד ממונו כדי שיימצא חבירו מרוויח,


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:2)

**אלא** בא הכתוב להתיר **לזקן ואינו לפי כבודו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:3)

**אמר רבה:** אם היתה זו בהמה שאבדה ו**הכישה** [היכה אותה] אפילו פעם אחת — **חייב בה** בטיפולה והשבתה לבעליה. מסופר: **אביי הוה יתיב קמיה** [היה יושב לפני] **רבה, חזא להנך עיזי דקיימו** [ראה אותן עיזים שעומדות] שם, **שקל קלא ושדא בהו** [נטל צרור וזרק בהן]. **אמר ליה** [לו] רבה: כבר **איחייבת בהו, קום אהדרינהו** [התחייבת בהן בטיפולן, עמוד והחזר אותן] לבעליהן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:4)

**איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים שאלה זו: **דרכו להחזיר בשדה,** כלומר, כשהוא בשדה שאין האנשים מרובים איננו מתבייש ולוקח חפצים כגון אלה, אבל **אין דרכו להחזיר בעיר** ומצא אבידה זו בשדה **מהו? מי אמרינן** [האם אומרים אנו] כי **השבה מעליא בעינן** [מעולה צריכים אנו] **וכיון דלאו דרכיה** [שאין דרכו] **להחזיר בעיר** ש**לא לחייב** [יתחייב] לו להחזיר, שהרי אין מדרכו להחזיר עד לעיר, וכיון שכך לא יגע בה כלל. **או דלמא** [שמא] **בשדה מיהת** [על כל פנים] **הוא דאיחייב ליה** [שהתחייב לו] בהשבת האבידה, **וכיון דאיחייב ליה** [שהתחייב לו] **בשדה איחייב ליה** [התחייב לו] גם **בעיר?** שאלה זו לא נמצאה לה תשובה, ועל כן **תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:5)

**אמר רבא** כלל: **כל שבשלו מחזיר,** שחפץ כגון זה, אם היה שלו היה לוקח אותו, הרי **בשל חבירו נמי** [גם כן] **מחזיר, וכל שבשלו** היה **פורק וטוען** מן החמור, **בשל חבירו נמי** [גם כן] **פורק וטוען.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:6)

א מסופר: **ר' ישמעאל בר' יוסי הוה קאזיל באורחא** [היה הולך בדרך] **פגע ביה ההוא גברא** [פגש בו אדם אחד], **הוה דרי פתכא דאופי, אותבינהו וקא מיתפח** [היה נושא משא של עצים, הניחם והיה נח], ואחר כך **אמר** האיש **ליה** [לו] לר' ישמעאל: **דלי** [הרם] **לי,** הטען עלי, וכיון שלא רצה ר' ישמעאל לעשות זאת מפני כבודו, **אמר ליה** [לו]: **כמה שוין** העצים הללו? **אמר ליה** [לו]: **פלגא דזוזא** [חצי זוז], **יהיב ליה פלגא דזוזא** [נתן לו ר' ישמעאל במחירם חצי זוז] **ואפקרה** [והפקירה] את חבילת העצים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:7)

**הדר זכה בהו** [חזר אותו אדם וזכה בהם] ושוב ביקש ממנו להרים את החבילה, **הדר יהיב ליה פלגא דזוזא ואפקרה** [חזר ונתן לו חצי זוז והפקירם]. **חזייה דהוה קא בעי למיהדר למזכיה בהו** [ראה אותו שהוא רוצה לחזור ולזכות בהם], **אמר ליה** [לו]: **לכולי עלמא אפקרנהו** [לכל העולם הפקרתי אותם] **ו**אולם **לך לא אפקרנהו** [הפקרתי אותם].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:8)

אגב סיפור זה שואלים: **ומי הוי** [והאם יהא] זה **הפקר כי האי גוונא** [באופן זה]? **והתנן** [והרי שנינו במשנה], **בית שמאי אומרים: הפקר** שהפקיר **לעניים** בלבד — הועילו דבריו והריהו **הפקר,** אף כי לעניים בלבד, ואם היו אלו פירות הריהם פטורים מן המעשר כדין כל פירות הפקר. **ובית הלל אומרים: אינו הפקר עד שיהא הפקר לעניים ולעשירים** בשווה, **כשמיטה** שהכל מותרים בה. נמצא שלשיטת בית הלל, שהלכה כמותם, אין הפקר אלא כאשר הכל מותרים בו, וכיצד עשה זאת ר' ישמעאל?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:9)

ומסבירים: **אלא ר' ישמעאל בר' יוסי** אכן **לכולי עלמא אפקרינהו** [לכל העולם הפקירם] **ובמלתא בעלמא** [ובדיבור בלבד] **הוא דאוקמיה** [שהעמידו] כלומר, באמת יכול היה אותו אדם לזכות שוב, אלא כיון שלא רצה ר' ישמעאל לחזור ולקנות שוב ושוב אמר לו כן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:10)

ושואלים: **והא** [והרי] **ר' ישמעאל בר' יוסי זקן ואינו לפי כבודו הוה** [היה] ולא היה חייב כלל לטעון! ומשיבים: **ר' ישמעאל בר' יוסי לפנים משורת הדין הוא דעבד** [שעשה], שאף שלא היה חייב, היה מדקדק על עצמו במנהג חסידות, אפילו במה שאינו מחוייב בו מן הדין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:11)

ומעין הדברים הללו **דתני** [ששנה] **רב יוסף** ברייתא זו על הכתוב "והזהרתה אתהם את החוקים ואת התורות והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון" (שמות יח, כ). ומסבירה הברייתא: שנוסף לחוקי התורה ומצוותיה, **"והודעת להם"** — **זה בית חייהם** להודיעם ולייעצם לעסוק במלאכה שיחיו ממנו, **"את הדרך"** — **זו גמילות חסדים, "אשר ילכו"** — **זה** מצות **ביקור חולים, "בה"** — **זו** רמז ל**קבורה, "ואת המעשה"** — **זה הדין, "אשר יעשון"** — **זו לפנים משורת הדין.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:12)

ומסבירים קצת את הברייתא הזו, **אמר מר** [החכם] בברייתא: **"אשר ילכו"** — **זה ביקור חולים,** ושואלים: **היינו** [הרי הוא] פרט ממצות **גמילות חסדים!** ומשיבים: **לא נצרכה** מצוה יתרה זו **אלא** שהולך **לבן גילו,** לאדם שהוא בן מזלו, ש**אמר מר** [החכם]: **בן גילו** שבא לבקר את החולה **נוטל אחד מששים בחליו, ו**אף על פי שהוא עצמו מקבל מן החולי — **אפילו הכי** [כך] **מבעי ליה למיזל לגביה** [צריך הוא ללכת אליו] למרות שנמצא שהוא נפגע מעט.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:13)

**"בה"** — **זו קבורה,** ושוב שואלים: **היינו** [הרי הוא] **גמילות חסדים!** ומשיבים: **לא נצרכה אלא לזקן ואינו לפי כבודו** לטפל בקבורה, שבכל זאת ראוי שידאג לקבור מת הזקוק לכך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:14)

**"אשר יעשון"** — **זו לפנים משורת הדין.** ש**אמר ר' יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה.** ועל כך תהו: **אלא דיני דמגיזתא לדיינו** [גזלנות שידונו] ולא דיני תורה?! הרי חובה היא לדון דיני תורה! **אלא אימא** [אמור] כך: **שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו** [עשו] **לפנים משורת הדין,** וכיון שאיש לא רצה לוותר על זכויותיו לכן חרבה ירושלים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:15)

ב משנה **אי זו היא אבידה? מצא חמור או פרה רועין בדרך** — **אין זו אבידה,** שבודאי בעליהם סמוכים לשם ויודעים בהם. מצא **חמור וכליו** (הכלים שעליו) **הפוכין,** או **פרה רצה בין הכרמים** — **הרי זו אבידה.** והלכה נוספת: **החזירה וברחה, החזירה וברחה, אפילו ארבעה וחמישה פעמים** — **חייב להחזירה** שוב כשמוצא אותה, **שנאמר** בהדגשה וביתור המילים: **"השב תשיבם"** (דברים כב, א).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:16)

**היה** תוך כדי השבת האבידה **בטל מ**מלאכה ששווה **סלע, לא יאמר לו** בעל האבידה: **תן לי סלע** שבטלתי מזמני להשבת אבידתך, **אלא נותן לו** המאבד **שכרו** על טרחה שטרח **כפועל** בטל, והוא רק שכר טרחה קטן ביותר. **אם יש שם בית דין,** שיש שלושה אנשים שיכול לעשותם בית דין — **מתנה** מלכתחילה **בפני בית דין** שהוא מחזיר את האבידה על מנת לקבל תשלום עבור כל מה שיפסיד, אבל **אם אין שם בית דין בפני מי יתנה?** — במקרה זה **שלו קודם,** שכיון שעלול להפסיד בכך אינו צריך להשיב.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:17)

ג גמרא ותוהים על לשון המשנה "איזו היא אבידה": **אטו** [וכי] **כל הני דאמרינן** [אלה שאמרנו] בכל הפרק הזה **לאו** [לא] **אבידה הוו** [הם]? **אמר רב יהודה: הכי קאמר** [כך אמר], כך היא הכוונה: **אי זו היא כלל** לגבי **אבידה שהוא חייב בה,** כלומר, לאבידה במקרים שלא ברור אם אבדה הבהמה אם לא? **מצא חמור ופרה רועין בדרך** — **אין זו אבידה ו**הוא **לא מיחייב** [חייב] **בה.** מצא **חמור וכליו הפוכים,** וכן **פרה ורצה בין הכרמים** — **הרי זו אבידה ומיחייב** [וחייב] **בה** בהשבה. שנינו שאם מצא חמור או פרה רועים אין זו אבידה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:18)

ושואלים: **ולעולם?!** גם יראה אותם שוהים שם זמן מרובה אין זו כאבידה? **אמר רב יהודה אמר רב: עד שלשה ימים.** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי בלילותא** [אם בלילות] מצא אותם — **אפילו חדא שעתא נמי** [שעה אחת גם כן] ברור שאין אדם משאיר את בהמתו לרעות בדרך לבדה, ומן הסתם אבידה היא. **אי ביממא** [אם רק ביום] ראה את הבהמה — **אפילו טובא נמי** [הרבה יותר משלושה ימים גם כן] **לא!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:19)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא באופן **דהוה חזי לה בקדמתא ובחשכתא** [שהוא רואה אותה במוקדם בשחר ובשעת החשיכה בלילה], **תלתא יומי אמרינן** [שלושה ימים אומרים אנו] **:** **איתרמויי אתרמי לה ונפקא** [הזדמן הדבר ויצאה הבהמה] מוקדם יותר או מאוחר יותר, ומדעת בעליה היא שם. **טפי** [יותר מזה] **ודאי אבידה היא.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 30b:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 30b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/30b:20)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **מצא טלית וקרדום**