## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 31a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:1)

**באסרטיא** [ברחוב ראשי] **ופרה רצה בין הכרמים** — **הרי זו אבידה.** מצא **טלית בצד גדר,** או **קרדום בצד גדר,** או **פרה רועה בין הכרמים** — **אין זו אבידה.** ראה את אלה **שלשה ימים זה אחר זה** — **הרי זו אבידה. ראה מים ששוטפין ובאין** לשדה חבירו **הרי זה גודר בפניהם** ואף בכך יש משום השבת אבידה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:2)

**אמר רבא:** מה שנאמר **"לכל אבידת אחיך** אשר תאבד ממנו**"** (דברים כב, ג) בא **לרבות אבידת קרקע. אמר ליה** [לו] **רב חנניה לרבא: תניא דמסייע** [שנויה ברייתא המסייעת] **לך,** ששנינו: **ראה מים ששוטפין ובאין הרי זה גודר בפניהם.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:3)

**אמר ליה** [לו] רבא: **אי** [אם] **משום הא** [זו] **לא תסייעי** [תסייע אותי] כי ראיה אין כאן, שכן **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? — **בדאיכא** [כשיש] **עומרין** של תבואה בשדה והמציל מציל את העומרים, ולא את הקרקע עצמה. ומקשים: **אי דאיכא** [אם יש] **עומרין** בשדה **מאי למימרא** [מה יש לומר בזה]? הלא מובן מעצמו שחייב להציל את ממון חבירו! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה], אלא לאופן **דאית** [שיש] **בה עומרין דצריכי לארעא** [הצריכים עדיין לקרקע] להתייבש שם, **מהו דתימא** [שתאמר]: **כיון דצריכי לארעא** [שצריכים הם עדיין לקרקע] **כי גופה דארעא דמיין** [כגופה של הקרקע הם נחשבים] ואינם בכלל אבידה סתם אלא אבידת קרקע הם, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] הלכה זו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:4)

א שנינו במשנה שאם **מצא חמור ופרה** רצים בדרך הרי זו אבידה. ותוהים: **הא גופה קשיא** [היא עצמה קשה]! **אמרת** מצד אחד שאם **מצא חמור ופרה רועין בדרך** — **אין זו אבידה,** ונדייק: דווקא אם **רועין בדרך הוא דלא הוו** [שאינם] **אבידה, הא** [הרי] אם היתה הפרה **רצה בדרך** או **רועה בין הכרמים הויא** [הריהי] **אבידה.** ואולם **אימא סיפא** [אמור את סופה] של המשנה: **חמור וכליו הפוכים ופרה רצה בין הכרמים** — **הרי זו אבידה.** ונדייק מכאן: **רצה בין הכרמים** דווקא **הוא דהויא** [שהיא] **אבידה, הא** [הרי] אם היתה **רצה בדרך** או **רועה בין הכרמים** — **אין זו אבידה.** שעל ידי הדיוק יש סתירה מראשה לסופה של המשנה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:5)

**אמר אביי:** כאן יש לנקוט בכלל הפרשני שאפשר לבטא במליצה בלשון הכתוב **"יגיד עליו רעו"** (איוב לו, לג), וכך יש להבין: **תנא** [שנה] החכם **רועה בדרך דלא הויא** [שאינה] **אבידה** ודאי, **והוא הדין ל**פרה ה**רועה בין הכרמים** שאין זו אבידה. וכן **תנא** [שנה] **רצה בין הכרמים דהויא** [שהיא] **אבידה, והוא הדין לרצה בדרך.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:6)

**אמר ליה** [לו] **רבא: אי** [אם] בדרך של **"יגיד עליו רעו"** למדים כאן, אם כן **ליתני קילתא** [שישנה את הקלה], **וכל שכן חמירתא** [את החמורה]; **ליתני** [שישנה] **רצה בדרך דהויא** [שהיא] **אבידה, וכל שכן** ש**רצה בין הכרמים** היא אבידה, **ולתני** [ושישנה] **רועה בין הכרמים דלא הויא** [שאינה] **אבידה וכל שכן רועה בדרך.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:7)

**אלא** **אמר רבא** יש לחזור בנו ממה שאמרנו, וכך יש לתרץ: **רצה** על **רצה לא קשיא** [אינו קשה], ויש לומר **הא דאפה לגבי דברא** [זו שפניה כלפי השדה], שבורחת מן העיר לשדה ובכגון זה היא נחשבת כאבידה, **הא דאפה לגבי מתא** [וזו שפניה כלפי העיר], ובכגון זה אינה נחשבת לאבידה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:8)

**רועה** על **רועה נמי לא קשיא** [גם כן אינו קשה], **כאן** דנים לגבי **אבידת גופה** של הפרה עצמה, ו**כאן באבידת קרקע** שהיא גורמת נזקים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:9)

וכך נבין: **כי קתני** [כאשר שנה] **רועה בדרך לא הויא** [אינה] **אבידה,** ודייקנו: **הא** [הרי] **רועה בין הכרמים הויא** [הריהי] **אבידה,** ונבין הדבר לגבי **אבידת קרקע.** **וכי קתני** [וכאשר שנה] **רצה בין הכרמים הויא** [הריהי] **אבידה, הא** [הרי] **רועה בין הכרמים לא הויא אבידה,** הכוונה היא ל**אבידת גופה** של הפרה עצמה, שזו ה**רצה בין הכרמים** הריהי **מסקבא** [נחבלת], **ורועה בין הכרמים לא מסקבא** [אינה נחבלת].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:10)

ושואלים: **ורועה בין הכרמים, נהי דלא מסקבא תיפוק ליה** [אם אמנם שאיננה נחבלת, תצא לו] ההלכה שצריך להחזירה **משום אבידת קרקע,** שהרי היא מפסידה את הכרם! ומשיבים: מדובר כאן **ב**שדה של **גוי,** שאיננו חייב להשיב אבידתו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:11)

ומקשים: אף אז **ותיפוק ליה** [ותא לו] **משום אבידת גופה** של הפרה, **דדלמא קטלו לה** [שמא יהרגו אותה] בעלי השדה הגויים! ומשיבים: מדובר כאן **באתרא דמתרו והדר קטלי** [במקום שקודם מתרים בבעלים ואחר כך הורגים]. ושואלים: **ודלמא אתרו** [ושמא כבר התרו] **בה,** בבעליה של בהמה זו, ועכשיו יהרגו אותה! ומשיבים: **אי אתרו** [אם התרו] **בה,** בבהמה, **ולא אזדהרו** [נזהרו] **בה** בעליה **ודאי אבידה מדעת היא,** ואין המוצא חייב לטפל בה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:12)

ב שנינו במשנה שאם **החזירה** לבעליה **וברחה,** ושוב **החזירה וברחה** — מחזירה אפילו כמה וכמה פעמים, משום שנאמר "השב תשיבם". **אמר ליה** [לו] **ההוא מדרבנן** [אחד מהחכמים] **לרבא, אימא** [אמור] שנפרש כך: **"השב"** — פירושו **חדא זמנא** [פעם אחת], **"תשיבם"** — **תרי זמני** [שתי פעמים] ולא יותר!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:13)

**אמר ליה** [לו] רבא: **"השב" אפילו מאה פעמים משמע,** כלומר שישיב עד שתהא האבידה מוחזרת. **"תשיבם"** בא ללמד לענין אחר: **אין לי** ממשמעות הכתוב **אלא** שישיב את האבידה **לביתו** ממש של המאבד, ואולם אם השיב **לגינתו** או **לחורבתו מנין?** — **תלמוד לומר: "תשיבם",** ללמד: **מכל מקום** יש בכך השבה. ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר] שמחזיר לגינתו ולחורבתו? **אי דמינטרא** [אם שהיא, האבידה נשמרת] שם, **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שיש בכך השבה גמורה, **אי דלא מינטרא** [אם שאיננה נשמרת שם] ועלולה לברוח ולהיאבד שנית, **אמאי** [מדוע] ייחשב הדבר להשבה?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:14)

ומשיבים: **לעולם** צריך לומר **דמינטרא** [שנשמרת שם], **והא קא משמע לן** [ודבר זה השמיע לנו]: **דלא בעינן** [שאין אנו צריכים] בכגון זה **דעת** ה**בעלים,** שאין חובה להודיעם שהחזיר אבידתם. **וכ**דברי **רבי אלעזר** ש**אמר: הכל צריכין דעת בעלים,** כלומר, כל ממון שהוא מחזיר לבעליו כגון פקדון שהופקד אצלו, או גניבה שגנב — צריך להודיע לבעליו שהחזיר **חוץ מהשבת אבידה.** לפי **שהתורה ריבתה** באבידה **השבות הרבה** ("תשיבם") ולא הקפידה בכך. בדומה לדין זה מביאים גם מדרש על הלכה אחרת, בהלכות שילוח הקן, שגם שם למדים מכפילות המילים שחובה לקיים מצוות שילוח אפילו הרבה פעמים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:15)

ושאלו: נאמר **"שלח תשלח** את האם**"** (דברים כב, ז), **אימא** [אמור]: **"שלח"** משמעו **חדא זימנא** [פעם אחת], **"תשלח" תרי זמני** [שתי פעמים]!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:16)

**אמר ליה** [לו]: **"שלח"** — **אפילו מאה פעמים משמע,** עד שתהיה משולחת, **"תשלח"** כוונתו להוסיף: **אין לי אלא לדבר הרשות** כשלוקח את האפרוחים לצורכו, אבל כשיש מי שרוצה לקחת את הציפור **לדבר מצוה** כגון לקרבן או לטהרת מצורע **מנין? תלמוד לומר: "תשלח",** בהדגשה: **מכל מקום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:17)

**אמר ליה ההוא מדרבנן** [לו אחד מהחכמים] **לרבא** על מצוות תוכחה הנלמדת מן המילים "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט, יז): **ואימא** [ואמור] **"הוכח" חדא זימנא** [פעם אחת], **"תוכיח" תרי זמני** [שתי פעמים] ולא יותר?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:18)

**אמר ליה** [לו]: **"הוכח"** — **אפילו מאה פעמים משמע. "תוכיח"** שהוא כלשון ריבוי, כוונתו: **אין לי אלא** ש**הרב** רשאי להוכיח **לתלמיד,** ואולם שה**תלמיד** רשאי וצריך להוכיח **לרב מנין?** — **תלמוד לומר: "הוכח תוכיח" מכל מקום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:19)

ג מתוך דמיון הלימוד הצורני, דנים גם בהלכות אחרות; שדרשו על הכתוב **"**כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו **עזב תעזב עמו"** (שמות כג, ה), **אין לי אלא בעליו עמו, שאין בעליו עמו מנין** שצריך לעזור לפרוק את הבהמה? — **תלמוד לומר "עזב תעזב", מכל מקום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:20)

וכן ממה שנאמר **"**לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם **הקם תקים עמו"** (דברים כב, ד), **אין לי אלא בעליו עמו,** ואולם כש**אין בעליו עמו מנין** שהדין כמו כן? **—** **תלמוד לומר "הקם תקים" מכל מקום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:21
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:21)

ושואלים: **ולמה ליה למכתב** [לו לכתוב] הלכה זו גם ב**פריקה, ולמה ליה למכתב** [לו לכתוב] ב**טעינה?** והרי לכאורה זהים הם! ומשיבים: **צריכי** [נצרכו שניהם]; **דאי כתב רחמנא** [שאילו כתבה התורה] ב**פריקה** בלבד **הוה אמינא** [הייתי אומר] **משום דאיכא** [שיש] בדבר שני טעמים: מצד אחד **צער בעלי חיים** על הבהמה העמוסה, **ואיכא** [ויש] גם **חסרון כיס,** שמא תינזק הסחורה או תמות הבהמה, **אבל טעינה, דלאו** [שלא] **צער בעלי חיים איכא** [יש] כאן, **ולא חסרון כיס איכא** [יש] כאן, **אימא** [אמור] ש**לא** יצטרך לטעון, על כן הוצרך להשמיע לנו הלכה זו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:22
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:22)

ולהיפך, **ואי אשמעינן** [ואילו היה משמיע לנו] חובת **טעינה** בלבד, הייתי אומר **משום** שטעינה זו **בשכר** היא, **אבל פריקה** שהיא **בחנם,** שחייב לעשותה ללא תמורה, **אימא** [אמור] ש**לא,** על כן **צריכא** [נצרכה] גם הלכה זו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:23
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:23)

ושואלים: **ול**דעת **ר' שמעון** ש**אמר: אף טעינה** צריכה להיות **בחנם, מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? ומשיבים: **לר' שמעון לא מסיימי קראי** [אין הכתובים מבוררים] איזהו בפריקה ואיזה בטעינה, ולכן צריכים שניהם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 31a:24
[Steinsaltz on Bava Metzia 31a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/31a:24)

ושואלים עוד: **למה לי למכתב הני תרתי** [לכתוב את שני אלה] בפריקה וטעינה, **ולמה לי למכתב** [לכתוב] גם דין **אבידה,** שהרי לכאורה בכולם אותו טעם עצמו! ומשיבים: **צריכי** [נצרכו] כולם. **דאי כתב רחמנא הני תרתי** [שאילו כתבה התורה את שני אלה] פריקה וטעינה בלבד, ההיתי אומר שהוא כן **משום דצערא דמרה איתא** [שצער בעליה יש כאן], **צערא דידה איתא** [צער שלה, של הבהמה יש כאן], שסובלת מחמת המשא. **אבל אבידה, דצערא דמרה איתא וצערא דידה ליתא** [שצער של בעליה יש כאן ואולם צער שלה אין], שהרי היא רועה בדרך להנאתה, **אימא** [אמור] ש**לא** יצטרך להשיבה. ולהיפך, **ואי אשמעינן** [ואילו היה משמיע לנו] **אבידה** בלבד, הייתי אומר שבה צריך לטפל **משום דליתא למרה בהדה** [שאין בעליה עמה] ואין מי שיטרח בהשבתה.