## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 32a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:1)

**תרי מגו תלתא** [שנים מתוך שלושה] שיעידו ששלושה היו וחלקת בפניהם, **ואי נמי תרי סהדי דפלגת באפי בי תלתא** [ואו גם כן הבא שני עדים שיעידו שחלקת בפני שלושה].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:2)

**אמר ליה** [לו] רב ספרא: **מנא** [מנין] **לך הא** [דבר זה] שצריך לעשות זאת בפני בית דין דווקא? **אמר ליה** [לו], **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **אם יש שם בית דין** — **מתנה בפניהם, אין שם בית דין** — **בפני מי יתנה?** — במקרה זה **שלו קודם,** שכיון שעלול להפסיד בכך אינו צריך להשיב. משמע שאין רשות לקבוע דברים לגבי ממון חבירו אלא בפני בית דין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:3)

**אמר ליה** [לו] רב ספרא: **מי דמי** [וכי דומה] הדבר! **התם דמפיק ממונא מהאי ומותיב להאי בעינן** [שם שמוציא כסף מזה ונותן לזה צריכים אנו] **בית דין, אבל הכא דידיה שקלי** [כאן את שלו, כלומר, שלי, לקחתי] **גילוי מילתא בעלמא** [גילוי דברים בלבד] **הוא** שיראו שחלקתי ביושר ואם כן **בתרי סגי ליה** [בשנים די לו, לי]. **תדע** שכן הוא, שבדבר כגון זה אין צורך בשלושה, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **אלמנה מוכרת** למזונותיה מרכוש הנפטר **שלא בפני בית דין,** משמע שאם אדם לוקח את השייך לו איננו זקוק לבית דין!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:4)

**אמר ליה** [לו] **אביי: ולאו מי אתמר עלה** [והאם לא נאמר עליה], על הלכה זו: **אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן:** אמנם **אלמנה אינה צריכה בית דין של מומחין, אבל צריכה** לפחות **בית דין של הדיוטות,** שלושה אנשים סתם שיהו בית דין, שיאשרו את הדבר. ואם כן, שלא כדין עשה רב ספרא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:5)

א משנה **מצאה** את הבהמה **ברפת** — **אין חייב בה** בהשבה. מצאה **ברשות הרבים** — **חייב בה. ואם היתה בבית הקברות** והוא כהן — **לא יטמא לה.** והלכה כללית: **אם אמר לו אביו** לכהן: **"היטמא** למתים **",** **או שאמר לו** לבנו **"אל תחזיר** אבידה **"**— **לא ישמע לו** לאביו, שאין עוברים על דברי תורה מפני כבוד אב.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:6)

**פרק וטען** מעל גבי בהמה הנופלת תחת משאה, **פרק וטען, אפילו ארבעה וחמישה פעמים** — **חייב, שנאמר "עזב תעזב"** (שמות כג, ה).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:7)

**הלך** בעל הבהמה **וישב לו, ואמר: "הואיל ועליך מצוה, אם רצונך לפרוק** — **פרוק",** הרי זה **פטור** מלעשות זאת, **שנאמר:** **"**עזוב תעזוב **עמו"** — עם בעל הבהמה, ואם ההוא עצמו איננו עוסק בכך, אף הזר אינו חייב לעזור לו. **אם היה** בעל הבהמה **זקן או חולה** שאינו יכול לסייע לעובר הדרך — הרי **חייב** עובר הדרך לעשות זאת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:8)

ובענין מצוה זו: **מצוה מן התורה לפרוק** משא מן הבהמה **אבל לא** צוותה התורה **לטעון** עליה. **ר' שמעון אומר:** מצוה **אף לטעון.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:9)

**ר' יוסי הגלילי אומר:** בכלל, **אם היה עליו** על החמור או השור **יתר על משאו** — **אין זקוק לו** לעזור לו, **שנאמר: "תחת משאו"** (שם), משמע **משאוי שיכול לעמוד בו,** שאם היה טעון יותר מזה, הרי זו אשמת בעל הבהמה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:10)

ב גמרא **אמר רבא: רפת שאמרו** חכמים במשנה זו הכוונה היא ש**אינה מתעה,** כלומר, שאינה גורמת לבהמה שתברח ממנה, אבל גם **אינה משמרת,** שבהמה יכולה לצאת משם. ומנין שכך הוא הפירוש? **אינה מתעה** — **מדקתני** [ממה ששנה] **"אינו חייב בה",** משמע שאיננה נחשבת כאבידה, **ואינה משמרת** — **מדאיצטריך למיתני** [מכיון שהיה צריך בכלל לשנות] **"אינו חייב בה".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:11)

**דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר שרפת זו **משמרת, השתא משכח לה אבראי מעייל לה לגואי** [עכשיו, הרי, אילו היה מוצא אותה בחוץ היה מכניס אותה בפנים] לרפת כגון זו, ואם כן **משכח לה מגואי מבעיא** [אם מצאה בפנים נצרכה לומר] שאינו צריך לטפל בה? **אלא שמע מינה** [למד מכאן] שרפת זו **אינה משמרת,** ומסכמים: אכן, **שמע מינה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:12)

על האמור שאם **מצאה ברפת אינו חייב, אמר ר' יצחק: והוא שעומדת** הרפת **תוך לתחום** העיר. ומעירים: **מכלל** שאם היתה הפרה **ברשות הרבים, ואפילו בתוך התחום נמי** [גם כן] **חייב.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:13)

**איכא דמתני לה אסיפא** [יש ששונה את דברי ר' יצחק על סופה של המשנה] ששנינו **ברשות הרבים חייב בה. אמר ר' יצחק: והוא שעומדת חוץ לתחום.** ומכאן מדייקים: **מכלל** ש**ברפת אפילו** אם היתה **עומדת חוץ לתחום נמי** [גם כן] **אינו חייב בה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:14)

ג שנינו במשנה: היתה האבידה **בבית הקברות** והוא כהן — **לא יטמא לה** וכו'. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מנין שאם אמר לו אביו** לכהן **"היטמא** למתים **",** **או שאמר לו "אל תחזיר** אבידה **"****שלא ישמע לו? שנאמר "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני ה' "**(ויקרא יט, ג), הדגשה זו "אני ה' " באה לומר: **כולכם חייבין בכבודי,** ולכן כשה' מצווה על שמירת המצוות חייבים כולם בכך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:15)

ושואלים: **טעמא דכתב רחמנא** [הטעם, דווקא, שכתבה התורה] **"את שבתתי תשמרו" הא לאו הכי הוה אמינא צייתא ליה** [הרי לולא זאת הייתי אומר שיציית לו לאביו]? **ואמאי** [ומדוע] יעשה זאת? **האי** [זה], כבוד אביו, מצוות **עשה** הוא ("כבד את אביך ואת אמך". שמות כ, יב. דברים ה, טז), **והאי** [וזה] האיסור לכהן להיטמא למתים, גם מצות **לא תעשה** ("לנפש לא יטמא בעמיו". ויקרא כא, א), **ו**גם מצות **עשה** ("קדושים תהיו". שם יט, ב) יש בכך, **ו**כלל הוא: **לא אתי** [בא] **עשה ודחי** [ודוחה] **את לא תעשה ועשה!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:16)

ומשיבים: **איצטריך** [נצרך הדבר להיאמר] בכל זאת. כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] **הואיל והוקש** [והושווה] בכתוב **כיבוד אב ואם לכבודו של מקום, שנאמר כאן "כבד את אביך ואת אמך"** (שמות כ, יג. דברים ה, טז), **ונאמר להלן "כבד את ה' מהונך"** (משלי ג, ט), שבשניהם יש חובת כבוד, **הלכך לציית ליה** [על כן יציית לו] לאב, ולכן **קא משמע לן** [השמיע לנו] ש**לא לשמע ליה** [ישמע לו] לעבור על כבוד שמים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:17)

ד שנינו במשנה: **מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **אבל לא לטעון? אילימא** [אם תאמר] **אבל לא לטעון כלל,** שאין מצוה כזו, **מאי שנא** [במה שונה] **פריקה, דכתיב** [שנאמר] בכתוב **"עזב תעזב עמו"** (שמות כג, ה), **טעינה נמי הכתיב** [גם כן הרי כתוב] **"הקם תקים עמו"** (דברים כב, ד), הרי שחייב לטעון!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:18)

**אלא** כך יש להבין את המשנה: **מצוה מן התורה לפרוק בחנם,** אבל **לא לטעון בחנם אלא בשכר.** שאמנם מצווה הוא לעזור בטעינה, אבל רשאי ליטול שכר על עבודתו. ואילו **ר' שמעון אומר: אף לטעון** חייב **בחנם.** ומעירים: **תנינא להא** [שנינו דבר זה] כמפורש בברייתא, **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: **פריקה בחנם, טעינה בשכר. ר' שמעון אומר: זו וזו בחנם.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:19)

ושואלים: **מאי טעמייהו דרבנן** [מה טעמם של חכמים] לחלק? ומשיבים: **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לפרש את הכתובים **כר' שמעון** ששניהם מצוה, ובחינם, אם כן **לכתוב רחמנא** [שתכתוב התורה] רק מצות **טעינה, ולא בעי** [יהיה צורך] ללמד במצות **פריקה. ואנא אמינא** [ואני אומר מדעתי] קל וחומר זה: **ומה טעינה דלית** [שאין] **בה** **צער בעלי חיים וליכא** [ואין בה] **חסרון כיס** — לבעלים **חייב** לטעון, **פריקה דאית** [שיש] **בה** **צער בעלי חיים** על הבהמה העמוסה, **ו**גם **חסרון כיס,** שמא תינזק הסחורה או תמות הבהמה, **לא כל שכן** שחייב? **אלא למאי הלכתא כתביה רחמנא** [לאיזו הלכה כתבתו התורה במפורש]? — **לומר לך** שיש הבדל בין הדינים: **פריקה** עושה **בחנם, טעינה** עושה **בשכר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:20)

ושואלים: **ור' שמעון מאי טעמא** [מה טעם] שיטתו? — **משום דלא מסיימי קראי** [שאין הכתובים מבוררים], שאין ברור מלשון הכתובים היכן נאמר בפריקה והיכן בטעינה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:21
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:21)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] מה הם אומרים לדעתם, **אמאי לא מסיימי קראי** [מדוע אין הכתובים מבוררים]? הלא **הכא כתיב** [כאן נאמר] **"רבץ תחת משאו"** (שמות נג, ה) משמע שהמשא עליו וצריך לסייע לפרקו, ו**התם כתיב** [שם נאמר] **"נפלים בדרך"** (דברים כב, ד), **דרמו אינהו וטעונייהו באורחא** [שמוטלים הם, הבהמות, והמטען שלהם בדרך] **משמע,** שכבר פורק המשא, אלא שצריך לחזור ולטעון. **ור' שמעון** לדעתו **"נפלים בדרך" אינהו וטעונייהו עלוייהו** [הם ומטענם עליהם] **משמע,** שאפשר לפרש שהבהמה התמוטטה ומשאה עליה וחובתו היא לפרוק מעליה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 32a:22
[Steinsaltz on Bava Metzia 32a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/32a:22)

**אמר רבא:**