## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 33b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:1)

**בימי רבי נשנית משנה זו,** והוא בא לומר כמה חשובים העיון וההתעמקות בדברי ההלכה. כיון שאמר את הדברים **שבקו כולא עלמא מתניתין ואזלו בתר תלמודא** [עזבו הכל את שינון המשניות והלכו אחר התלמוד והעיון], על כן **הדר** [חזר] ו**דרש להו** [להם]: **ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד,** שכן אם אין לאדם בסיס של ידיעות מוצקות, אינו יכול לדון בדברים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:2)

ושואלים: **מאי דרוש** [מה דרשו], ועל מה סמכו כשאמרו שלימוד התלמוד חשוב ביותר? **כדדריש** [כפי שדרש] **ר' יהודה ברבי אלעאי: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"**ו**הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם"** (ישעיהו נח, א),


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:3)

**"הגד לעמי פשעם"** — **אלו תלמידי חכמים, ש**אפילו **שגגות נעשות** (נחשבות) **להם כזדונות,** שכל מה שעושה תלמיד חכם שלא כהוגן נחשב לו כפשע, לאמור כזדון. ומשום כך חייב תלמיד חכם לדקדק בדברים, שמא ישגוג ויחשב לו הדבר כפשע. **"ולבית יעקב חטאתם"** — **אלו עמי הארץ ש**אף **זדונות נעשות להם כשגגות** ("חטאת"), משום שאינם יודעים חומר העבירות שבידם. **והיינו דתנן** [וזהו ששנינו במשנה], **ר' יהודה אומר: הוי זהיר בתלמוד, ששגגת תלמוד עולה זדון,** כלומר, נחשבת כזדון, ומשום כך צריך לדקדק בו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:4)

ועוד **דרש ר' יהודה בר' אלעאי** בענין סוגים שונים שבישראל: **מאי דכתיב** [מהו שנאמר] "שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד ה' ונראה בשמחתכם והם יבושו" (ישעיה סו, ה), **"שמעו דבר ה' החרדים אל דברו"** — **אלו תלמידי חכמים. "אמרו אחיכם"** — **אלו בעלי מקרא,** שיודעים שאינם בקיאים בהלכה ומכבדים את תלמידי החכמים. **"שנאיכם"** — **אלו בעלי משנה,** שנראה להם שתלמידי חכמים מזלזלים בכבודם ושאף הם חכמים למדי. **"מנדיכם",** כלומר, אלה שמרחקים ומתרחקים מכם — **אלו עמי הארץ.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:5)

**שמא תאמר פסק סברם** [תקוותם] **ובטל סיכוים** של אלה שאינם תלמידי חכמים? — **תלמוד לומר: "ונראה בשמחתכם". שמא תאמר ישראל יבושו?** — **תלמוד לומר: "והם יבשו",** כלומר, **גוים יבושו, וישראל ישמחו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:7)

א משנה **המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים** והיה שומר הפקדון שומר חנם**, ונגנבו או שאבדו** ממנו**,** ואותו שומר **שילם** למפקיד **ולא רצה לישבע** שלא שלח ידו ולא התרשל**, שהרי אמרו** חכמים **: שומר חנם** אם רוצה — **נשבע ויוצא** בלא לשלם, ושומר זה לא רצה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:8)

**נמצא** לבסוף **הגנב** — **משלם** הגנב **תשלומי כפל.** ואם היתה זו בהמה, והגנב **טבח ומכר** — **משלם תשלומי ארבעה וחמשה.** ו**למי משלם** כפל וארבעה וחמשה — **למי שהפקדון אצלו,** לשומר, שאחר שפיצה השומר את הבעלים כאילו נעשה בעל החפץ. ומגיע לו כל תשלום וקנס שמתקבל עבורו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:9)

ואולם אם השומר **נשבע ולא רצה לשלם,** ואחר כך **נמצא הגנב** — **משלם** הגנב **תשלומי כפל.** ואם **טבח ומכר** — **משלם תשלומי ארבעה וחמשה,** אולם **למי משלם** — **לבעל הפקדון** ולא לשומר **.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:10)

ב גמרא שואלים: **למה ליה למתני** [לו לשנות] **בהמה, ולמה ליה למתני** [לו לשנות] **כלים** ולהזכיר במפורש את שניהם? דיו שיאמר סתם המפקיד אצל חבירו!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:11)

ומסבירים: **צריכי** [נצרכו] שני הדברים להיאמר, **דאי תנא** [שאילו היה שונה] **בהמה** בלבד **הוה אמינא** [הייתי אומר] כך: **ב****בהמה הוא דמקני ליה כפילא** [שמקנה לו בעל הבהמה לשומר את הכפל] כאשר השומר פיצה אותו, **משום דנפיש טירחה לעיולה ולאפוקה** [שמרובה טרחתה להכניסה ולהוציאה] ולדאוג לה, ולכן כשמתברר שהשומר לא שלח ידו בבהמה — מגיעים לו פיצויים, שבעל הבהמה מוותר עליהם. **אבל כלים דלא נפיש טירחייהו** [שאין טירחתם מרובה] בשמירה, **אימא לא מקני ליה כפילא** [נאמר שאינו מקנה לו כפל]


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:12)

**.** ולהיפך, **ואי תנא** [ואילו היה שונה] רק ב**כלים הוה אמינא** [הייתי אומר]: ב**כלים** ש**הוא דקמקני ליה כפילא** [שמקנה לו בעל הכלים לשומר את הכפל] — **משום דלא נפיש כפלייהו** [שאין כפלן מרובה], שהרי יותר מכפל לא יקבל גם אם ימצא הגנב, **אבל בהמה דכי** [שכאשר] **טבח ומכר** הגנב **משלם תשלומי ארבעה וחמשה** ונמצא רווח גדול **— אימא** [אמור] ש**לא מקני ליה כפילא** [יקנה לו כפל], על כן **צריכא** [נצרכה] לומר בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:13)

**מתקיף לה** [מקשה עליה] על הסברה זו מעיקרה **רמי בר חמא:** כיצד אפשר לומר שבעל החפצים מקנה לשומר את הזכות לקבל כפל? **והא** [והרי] כלל הוא ש**אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.** וכיון שכפל זה עדיין לא בא לעולם, אין דרך חוקית להקנות אותו לאחר. **ואפילו** לשיטת **ר' מאיר** ש**אמר** בכלל ש**אדם מקנה דבר שלא בא לעולם,** הרי **הני מילי** [דברים אלה] אמורים בדבר **כגון פירות דקל** שיכול להקנות לאחר את יבול השנה הבאה משום **דעבידי דאתו** [שהם עשויים לבוא], כלומר, דרכם שהם צומחים ובאים תמיד,


###### Steinsaltz on Bava Metzia 33b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 33b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/33b:14)

**אבל הכא** [כאן]