## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 36b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:1)

**על דעת אשתו ובניו** של השומר **הוא מפקיד.** כלומר, מתוך הנחה שהשומר ימסור את החפצים לאשתו ובניו שישמרום, ולא הוא לבדו ישמור עליהם כל העת, ומלכתחילה מסכים הוא לכך והדבר על דעתו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:2)

**אמרי נהרדעי** [אמרו חכמי נהרדעא]: **דיקא נמי** [מדוייק גם כן] שכך הוא מלשון המשנה **דקתני** [ששנה בה]: **או שמסרן לבנו ולבתו הקטנים** — **חייב.** ונדייק: **הא** [הרי] אם מסר **לבנו ולבתו הגדולים** — **פטור.** ואולם **מכלל** הדברים, מן העובדה שתמיד מדובר כאן בבניו, אפשר לדייק שאם מסר **לאחרים,** אז **לא שנא** [אינו שונה] אם היו **גדולים ולא שנא** [אינה שונה] אם היו אלה **קטנים** — **חייב** בכל מקרה, **דאם כן,** כלומר, אם לא לכך נתכוין **ליתני** [שישנה] **קטנים סתמא** [סתם] בלשון "או שמסר לקטנים" וכיון שהדגיש בניו הקטנים, משמע שלבניו מותר לו למסור, אלא מכיון שקטנים היו אין שמירתם שמירה. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:3)

**אמר רבא, הלכתא** [הלכה] בענין זה היא: **שומר שמסר לשומר** — **חייב, לא מבעיא** [נצרכה] לומר שכן הדין ב**שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה** [שגרע] את **שמירתו, אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר** — **חייב,** ו**מאי טעמא** [מה הטעם], לא בדיוק כפי שאמרנו, אלא **דאמר ליה** [שאומר לו] המפקיד לשומר: **את מהימנת** [אתה נאמן] **לי בשבועה,** שלך אני מוכן להאמין אם תשבע ותאמר שהחפץ נגנב או אבד, אבל **האיך לא מהימן** [אותו אדם אינו נאמן] **לי** אף **בשבועה** ולכן אינני רוצה שיהא חפץ שלי בידיו, שאצטרך לסמוך על שבועתו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:4)

א **אתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בשאלה הבאה: אם **פשע בה** (התרשל בשמירת הבהמה) **ויצאת** (יצאה) הבהמה **לאגם,** למקום מרעה ליד הנהר שיש בו סכנת גנבים וחיות רעות, **ו**אולם למרות רשלנותו לא נגנבה ולא נטרפה שם אלא **מתה כדרכה. אביי משמיה** [משמו] של **רבה אמר: חייב** השומר, ו**רבא משמיה** [משמו] של **רבה אמר: פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:5)

ומסבירים ומפרטים: **אביי משמיה** [משמו] של **רבה אמר: חייב,** והוסיף **כל דיינא דלא דאין כי האי דינא לאו דיינא הוא** [כל דיין שאינו דן כדין זה שאני אומר אינו דיין], שהדבר פשוט; **לא מבעיא** [נצרכה] לומר **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] בכלל שכל שהיתה **תחילתו בפשיעה** אף על פי ש**סופו באונס** — **חייב,** שלפי שיטה זו ברור שכאן **חייב. אלא אפילו למאן דאמר** [לדעת מי שאמר] שם **פטור, הכא** [כאן] **חייב** הוא. **מאי טעמא** [מה הטעם], — **דאמרינן** [שאנו אומרים]: **הבלא דאגמא קטלה** [ההבל של האגם הוא שהרגה, את הפרה] ונמצא שרשלנותו היא שגרמה שמתה הפרה, ולא היה זה אונס גמור.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:6)

ואילו **רבא משמיה** [משמו] של **רבה אמר: פטור,** ואף הוא סבור: **כל דיינא דלא דאין כי האי דינא לאו דיינא הוא** [כל דיין שאינו דן כדין זה אינו דיין], **לא מיבעיא למאן דאמר** [נצרכה לדעת מי שאומר] **תחילתו בפשיעה וסופו באונס** — **פטור,** שאף כאן מקרה כזה ו**פטור, אלא אפילו למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] בכלל **חייב, הכא** [כאן] **פטור. מאי טעמא** [ומה טעם] הדבר — **דאמרינן** לגבי **מלאך המות** שפגע בה שהרי מתה כדרכה: **מה לי** אם היתה **הכא** [כאן] **ומה לי** אם היתה **התם** [שם], שוודאי מתה מעצמה, ולא בגלל המקום שהיתה בו, על כן בוודאי פטור.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:7)

ומעירים: **ומודי** [ומודה] **אביי, דאי הדרא לבי מרה** [שאם חזרה הפרה לבית בעליה] **ומתה** אחר שהיתה באגם — **פטור. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **דהא הדרא** [שהרי חזרה] **לה** **וליכא למימר הבלא דאגמא קטלה** [ואין לומר שהבל האגם הרג אותה], שהרי רואים שיכלה לחזור. ומצד שני **מודי** [מודה] **רבא כל היכא דאיגנבה גנב** [שנגנבה] **באגם** [כל היכן שאם נגנבה הפרה באגם] **ו**אחר כך **מתה כדרכה בי** [בבית] ה**גנב** — שהשומר **דחייב** מתה כדרכה בבית הגנב שהשומר חייב]. ו**מאי טעמא** [מה טעם] הדבר] — **דאי שבקה** [שאילו היה מניח אותה] **מלאך המות** ולא היתה מתה **—** **בביתיה דגנבא הוה קיימא** [בביתו של הננב היתה נמצאת] ונמצא שבגלל רשלנותו נגנבה הפרה ממנו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:8)

**אמר ליה אביי לרבא: לדידך דאמרת** [לשיטתך שאתה אומר] לגבי **מלאך המות מה לי הכא** [כאן] **ומה לי התם** [שם], **האי דאותביה** [אותה קושיה שהקשה לו] **ר' אבא בר ממל לר' אמי** בענין שומר שמסר לשומר **ושני ליה** [ותירץ לו] **בשנתנו לו בעלים רשות להשאיל, ולימא ליה** [ושיאמר לו] טעם זה שאתה אומר: **מלאך המות מה לי הכא** [כאן] **ומה לי התם** [שם], שאם אומר אני שהמוות היה קורה בכל מקום, אין כל חשיבות אצל מי היתה מצויה?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:9)

**אמר ליה** [לו]: **לדידכו דמתניתו** [לשיטתכם שאתם שונים] ומסבירים טעם ששומר שמסר לשומר חייב מפני **"אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר"** אכן, **איכא לאותבה לההיא** [יש מקום להקשות את הקושיה ההיא] שהקשית, אולם **לדידי דאמינא** [לשיטתי שאני אומר] שאין שומר רשאי למסור לשומר מן הטעם של **אנת מהימנת** [אתה נאמן] **לי בשבועה והאיך לא מהימן** [והחוטא אינו נאמן] **לי בשבועה ליכא לאותבה** [אין מקום להקשותה] **כלל.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:10)

**מתיב** [מקשה] **רמי בר חמא** על אביי ממה ששנינו: **העלה** את הבהמה **לראשי צוקין ונפלה** — **אין זה** קרוי **אונס, וחייב.** ונדייק: **הא** [הרי] אילו **מתה כדרכה הרי זה** **אונס, ופטור. ואמאי** [ומדוע]? **לימא ליה** [שיאמר לו] בעל הפרה לשומר: אתה אשם בדבר, כי **אוירא** [אויר] ה**הר קטלה** [הרג אותה], **אי נמי אובצנא דהר קטלה** [טרחת עייפות העליה להר היא שהרגה אותה]!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:11)

ודוחים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **שהעלה** את הבהמה **למרעה שמן וטוב,** שאין לומר שמתה מפני אויר ההרים או העייפות שבעליה לשם. ושואלים: **אי הכי** [אם כן] עשה, שלמקום מרעה שמן וטוב הביאה, הרי לא היתה בכך רשלנות כלל, ואם **נפלה נמי** [גם כן] מדוע חייב עליה? שהרי הביא אותה למקום טוב, ובאונס מתה! ומשיבים: **שהיה לו לתוקפה** [להחזיקה] **ולא תקפה** [החזיקה], ובשל כך משלם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:12)

ומקשים: **אי הכי, אימא רישא** [אם כך אמור את ראשה של המשנה]: **עלתה** הבהמה בעצמה **לראשי צוקין ונפלה** — **הרי זה אונס,** ולפי ההסבר שנתת **איבעי ליה למיתקפה** [היה צריך להחזיק אותה]! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא **שתקפתו ועלתה, תקפתו וירדה,** שהבהמה התגברה עליו, ולמרות שהחזיק בה עלתה על ראשי הצוקים, ואף שניסה לשמור אותה שלא תיפול, היא תקפתו וירדה, ושם נפלה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 36b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 36b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/36b:13)

ב שנינו במשנה ש**אמר ר' יוסי: כיצד הלה עושה סחורה בפרתו** של חבירו, שהשוכר מקבל תשלום תמורת פרה שבעצם שייכת לבעלים? **אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' יוסי. אמר ליה** [לו] **רב שמואל בר יהודה לרב יהודה, אמרת לן משמיה** [לנו משמו] של **שמואל: חלוק היה ר' יוסי**