## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 38b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:1)

**למאי חזו** [למה הם ראויים], שהרי אמרנו שמוכר אותם, ולכאורה הרי אינם ראויים לכלום! ומסבירים: ה**שמן חזי לגלדאי** [ראוי למעבדי עורות], שמושחים עורות בשמן, ולא איכפת להם אם ריחו רע. **דבש** ראוי **לכתישא דגמלי** [לפצעים שבגב הגמל] שמשמש כרפואה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:2)

א שנינו בברייתא ש**חכמים אומרים: עושה להם תקנה ומוכרן בבית דין.** ושואלים: **מאי תקנתא עביד להו** [איזו תקנה עושה להם]? **אמר רב אשי:** הכוונה היא תקנה **לקנקנים,** שאם כי התוכן שהתקלקל אין לו תקנה, אולם אם ישהה את הפקדון אף הקנקנין עצמם יבאישו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:3)

ושואלים: כיון שר' מאיר מודה שבחסרון מרובה מוכר, אם כן **במאי מיפלגי** [במה נחלקו איפוא] ר' מאיר וחכמים? ומשיבים: בשאלה זו, **דמר סבר** [שחכם זה, ר' מאיר, סבור]: **להפסד מרובה** — **חששו, להפסד מועט** של הקנקנים — **לא חששו, ומר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבור] **אפילו להפסד מועט נמי** [גם כן] **חששו,** ולכן מוכר את מה שהתקלקל כדי שלא יפגמו אף בקנקנים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:4)

ב שנינו במשנתנו ש**רבן שמעון בן גמליאל אומר** שהשומר על פירות חבירו והן אבודים **ימכרם בבית דין מפני שהוא כמשיב אבידה לבעלים. אתמר** [נאמר] ש**ר' אבא בר יעקב אמר** בשם **ר' יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ורבא אמר** בשם **רב נחמן: הלכה כדברי חכמים.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:5)

ושואלים: לשם מה צריך ר' יוחנן לפסוק הלכה זו, **והא** [והרי] כבר **אמרה ר' יוחנן חדא זמנא** [פעם אחת] בדרך כללית, ש**אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו הלכה כמותו, חוץ** משלושה מקרים: בדין **ערב,** בענין של **צידן** בגיטין, ובענין **ראיה** במחלוקת **אחרונה** (ולא בראשונה, ששם הלכה כמותו).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:6)

ומשיבים: **אמוראי נינהו** [מחלוקת אמוראים היא] ושניהם **אליבא** [על פי שיטתו] של **ר' יוחנן,** שלדעת רבה בר בר חנה קבע ר' יוחנן הלכה כללית, ולשיטת ר' אבא יש כאן רק פסק במקום הזה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:7)

ומעירים: **מד** ברי **רבן שמעון בן גמליאל נשמע** (נלמד) ש**מורידין קרוב,** כלומר, מרשים לו לבוא ולטפל **לנכסי שבוי,** שאדם שנשבה הרי אין מי שיטפל בנכסיו, וכיון שהוא חי עדיין — אין קרוביו יורשים אותו, ולכן כדי שלא יהיה הפסד מרובה, ממנים ("מורידין") את אחד הקרובים שיטפל בנכסים כדי שלא יפסדו. ואילו **מדרבנן** [מדברי חכמים] **נשמע** ש**אין מורידין קרוב לנכסי שבוי.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:8)

את ההשוואה הזו דוחים: **וממאי** [וממה] מוכיח אתה? **דלמא** [שמא] **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **רבן שמעון בן גמליאל הכא** [כאן] — **אלא משום דקא כליא קרנא** [שהקרן, גוף הפירות עצמם, כלה], **אבל התם הכי נמי** [שם כך גם כן יודה] ש**אין מורידין,** שהרי גוף הקרקעות איננו כלה אם אין מטפלים בהן. **ו**להיפך, **עד כאן לא** שמענו כי **קאמרי רבנן הכא** [אמרו חכמים כאן] שאין מוכרים פקדון, **אלא אי** [אי] מן הטעם של **רב כהנא** שאדם רוצה בשלו, **אי** [או] מטעמו של **רב נחמן בר יצחק** מחשש שמא יפרישו עליהם תרומות. **אבל התם** [שם] בקרקעות **הכי נמי** [כך גם כן] יהיה הדין ש**מורידין,** שהרי אין מקום לחשש.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:9)

ושואלים: **למימרא דתרי טעמי נינהו** [האם לומר מכאן ששני טעמים הם], כלומר, שני הנושאים אין קשר ביניהם? **והאמר** [והרי אמר] **רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ואמר שמואל: מורידין קרוב לנכסי שבוי. לאו** [האם לא] **משום דחד טעמא** [שטעם אחד] **הוא** לשתי ההלכות? ודוחים: **לא, תרי טעמי נינהו** [שני טעמים הם] ופסק שמואל הלכה בשני המקרים, אבל אין קשר מהותי ביניהם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:10)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] לומר שאין הדברים קשורים זה בזה, ש**אמר רבא אמר רב נחמן: הלכה כדברי חכמים,** ויודעים אנו כי **אמר רב נחמן: מורידין קרוב לנכסי שבוי. אלא שמע מינה** [למד מכאן]: כי **תרי טעמי נינהו** [שני טעמים הם] ואין קשר ביניהם, ומסכמים: אכן, **שמע מינה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:11)

ג לגופו של הענין מביאים, **אתמר** [נאמר] שחלקו אמוראים בשאלה **שבוי שנשבה, רב אמר: אין מורידין קרוב לנכסיו, שמואל אמר: מורידין קרוב לנכסיו,** ומסייגים את המחלוקת:


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:12)

**כששמעו בו שמת** — **כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חולקים] ש**מורידין,** שהרי הקרוב שהוא מקבל את הנכסים בירושה יטפל בהם כבשלו, ואם יתברר שהיתה זו טעות — יחזיר לקרוב את הוצאותיו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:13)

**כי פליגי** [כאשר נחלקו] — הרי זה **בשלא שמעו בו שמת,** וסוברים שעדיין חי הוא וסופו לחזור. **רב אמר: אין מורידין** קרוב לנכסים **דלמא מפסיד להו** [שמא יפסיד אותם], שכיון שהוא משער שבעל הנכסים חי עדיין, הרי יצטרך להחזיר לו את נכסיו, ולכן איננו דואג לעבדם כראוי, והוא רק מנסה לנצל את השדה ככל האפשר. **ושמואל אמר: מורידין, כיון** ש**אמר מר** [החכם] שבכל מקרה שנתברר שאדם עיבד שדה שאינו שלו **שיימינן להו** [שמים, מעריכים אנו אותה, את עבודתו] **כ**אילו היה **אריס, ו**אם כן ודאי שהוא **לא מפסיד להו** [אותם, את הנכסים] שהרי בכל מקרה יש לו שכר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:14)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא, **ר' אליעזר אומר: ממשמע שנאמר "וחרה אפי והרגתי אתכם"** (שמות כב, כג) הלא **יודע אני** שאם הם מתים ממילא **נשותיהם** **אלמנות ובניהם יתומים,** **אלא מה תלמוד לומר** בסופו של הפסוק **"והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים"** הרי זה עונש נוסף, שאותם אנשים יהרגו ולא תהא עדות על כך, ומשום כך


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:15)

**נשותיהם מבקשות לינשא ואין מניחין אותן** בהעדר עדים, **ובניהן רוצים לירד לנכסי אביהן** לרשתם **ואין מניחין אותן.** ומכאן לכאורה ראיה שאין מורידין קרוב לנכסי מי שלא התברר מותו! **אמר רבא:** הכוונה איננה לירד ולעבד את השדה, אלא **לירד ולמכור** את השדה **תנן** [שנינו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:16)

ומספרים: **הוה עובדא** [היה **מעשה]** מעין זה **ב**עיר **נהרדעא** **ופשטה** [ופתר אותה] את הבעיה **רב ששת מהא מתניתא** [מן הברייתא הזו] לאיסור, ו**אמר לו רב עמרם: דלמא** [שמא] **לירד ולמכור תנן** [שנינו]? **אמר** לו רב ששת: בלעג, באותו סגנון: **דלמא** [שמא] **מ**אנשי **פומבדיתא את** [אתה], **דמעיילין פילא בקופא דמחטא** [שמכניסים פיל בחור המחט], כלומר, רואים בך שאתה מאלה שמתפלפלים בלא בסיס נכון, **והא דומיא** [והרי בדומה] ל**נשותיהם ובניהם קתני** [שנה], **מה התם** [מה שם] הכוונה היא ש**כלל לא** יינשאו הנשים, **אף הכא נמי** [כאן גם כן] הכוונה היא ש**כלל לא** מורידים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:17)

ומעירים: שאלה זו אם **מורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי** [מחלוקת תנאי] **היא,** **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **היורד לנכסי שבוי** ומעבד את השדה — **אין מוציאין אותו מידו, ולא עוד אלא, אפילו שמע שממשמשין** (מתקרבים) **ובאין** בעלי השדה, **וקדם** המחזיק **ותלש ואכל** את הפירות של אותה שנה **הרי זה זריז ונשכר,** שהרי קבל תמורה על העבודה שעבד. **ואלו הן נכסי שבויין** — **הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישין** (שהוא יורשו), **הלכו להם** אלה **למדינת הים, ושמעו בהן שמת.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:18)

אולם **היורד לנכסי נטושים** — **מוציאין אותו מידו. ואלו הן נכסי נטושים** — **הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישין, הלכו להם למדינת הים ולא שמעו בהם שמת. ואמר רבן שמעון בן גמליאל: שמעתי שהנטושים כשבויין.** הרי שכבר נחלקו תנא קמא ורבן שמעון בן גמליאל כמחלוקת רב ושמואל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:19)

ועוד דין בברייתא: **היורד לנכסי רטושים** — **מוציאין אותו מידו. ואלו הן נכסי רטושים** — **הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישים** קודם לכן **כאן, ואינו יודע להיכן הלכו.** שבמקרה כזה הכל מודים שאין לקרובים זכות להיכנס לשדה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 38b:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 38b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/38b:20)

כיון שהוזכרו המונחים "נטושים ורטושים" שעיקר משמעותם "עזובים", שואלים: **מאי שנא הנך דקרו להו** [מה שונים אלה, של שבוי, שקוראים אותם] **"נטושים",** **ומאי שנא הני** [ובמה שונים אלה] של אדם שנעלם **דקרו להו** [שקוראים אותם] **"רטושים"?**