## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 40a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:1)

**וכן אמר רבה: השביחו לאמצע. אמר ליה** [לו] **אביי: מי דמי** [האם דומה הדבר]? **התם** [שם] במקרה שהיו האחים יחד, ה**גדולים גבי** (את) ה**קטנים ידעי וקא מחלי** [ידעו שהם מצויים ומחלו] מראש על טרחתם למען אחיהם הקטנים, **הכא מי ידע דליחיל** [כאן האם ידע האח הגדול שקיים אח צעיר שימחול לו על טרחתו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:2)

מסופר: **אגלגל מלתא ומטא לקמיה** [התגלגל הדבר ובא לפני] **ר' אמי.** **אמר להו** [להם] למוסרי הלכה זו: הלא **גדולה מזו,** כלומר, חידוש גדול מזה **אמרו:** שקרובים המטפלים בנכסי שבוים **שמין להם כאריס,** ואם כן אף כשטיפל בנכסים שלא היו שלו כלל נותנים לו שכר עבודתו, **השתא דידיה לא יהבינן ליה** [ועכשיו את שלו שכר עבודתו שעבד בדבר שהוא שלו לא ניתן לו]? ולפיכך מגיע למרי בר איסק שכר על מה שהוציא עבור הנכסים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:3)

**אהדרוה הא לקמיה** [החזיר את ההערה הזו לפני] **רב חסדא. אמר להו: מי דמי** [אמר להם: האם דומה] הדבר? **התם ברשות נחית, הכא לאו ברשות נחית** [שם ברשות חכמים ירד לנכסי השבוי, כאן לא ברשות ירד לנכסי אחיו]. **ועוד:** הלא **קטן הוא** (היה) האח בשעה שירש מרי בר איסק את הנכסים, וכלל הוא ש**אין מורידין קרוב לנכסי קטן,** ונמצא כי שלא כדין עשה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:4)

**אהדרוה לקמיה דר' אמי** [החזירו את התשובה הזו לפני ר' אמי], **אמר להו** [להם]: **לא סיימוה קמי דקטן הוא** [לא סיימו לספר לי שקטן היה] ואם כן הוא צדק רב חסדא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:5)

א משנה **המפקיד פירות אצל חבירו** והחבר מחזיר פירות אחרים כנגדם, **הרי זה יוציא לו** מהדברים שהוא מחזיר **חסרונות** של פחת. שהפירות פוחתים מסיבות שונות עם הזמן, וצריך להחזיר לו רק כשיעור המגיע למפקיד. והפחת היחסי אותו הוא מוציא מן הפירות הוא לפי חשבון זה: **לחטים ולאורז** מוריד **תשעה חצאי קבין** לכל **כור, לשעורין ולדוחן** יוריד **תשעה קבין לכור, לכוסמין ולזרע פשתן** — **שלש סאין לכור, הכל לפי המדה,** כלומר, בהתאם ליחס זה מוסיף ומפחית מן הפחת, **והכל לפי הזמן** ששהו הדברים, שחסרון זה הוא לשנה אחת, ואם שהה פחות או יותר מוריד לפי החשבון.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:6)

**אמר ר' יוחנן בן נורי: וכי מה אכפת להן לעכברין** המכרסמים בתבואה, מה היתה הכמות? **והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעא! אלא, אינו יוציא** (מוציא) **לו חסרונות אלא לכור אחד בלבד** ולא יותר, שהרי אין העכברים אוכלים יותר מכמות זו, גם אם היו שם תבואות מרובות. **ר' יהודה אומר: אם היתה מדה מרובה** שהפקיד אצלו **אינו מוציא לו חסרונות** כלל, **מפני שמותירות** (מוסיפות) מסיבות שונות, ולכן כשמחזיר לו לפי מה שנתן נכלל הפחת בחשבון.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:7)

ב גמרא ושואלים: וכי פחת של אורז הוא מעט כל כך? הלא **אורז טובא** [הרבה יותר] הוא **חסר** במשך הזמן! **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: באורז קלוף שנו,** שפחתו מועט יותר. שנינו במשנה: **לכוסמין ולזרע פשתן שלשה סאין לכור. אמר ר' יוחנן אמר ר' חייא: זרע פשתן בגבעולין שנו,** שהוא שפוחת הרבה כל כך. ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **לכוסמין ולזרע פשתן בגבעולין, ולאורז שאינו קלוף** — מוריד לפי חשבון של **שלשה סאין לכור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:8)

עוד שנינו במשנה: **הכל לפי המדה** ולפי הזמן. **תנא** [שנה] החכם בתוספתא: **כן לכל כור וכור, וכן לכל שנה ושנה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:9)

**אמר ר' יוחנן בן נורי:** וכי מה אכפת להם לעכברים, **תניא** [שנויה ברייתא], **אמרו לו** חכמים **לר' יוחנן:** לא רק עכברים אוכלים, אלא **הרבה אובדות מהן, הרבה מתפזרות מהן,** ולכן על כל כמות יש מסיבות שונות פחת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:10)

**תנא** [שנה החכם] **במה דברים אמורים** שמוציא לו חסרונות לפי שיעור זה — **שעירבן** את הפירות שלקח מחבירו **עם פירותיו,** ואינו יודע מה שלו ומה של חבירו. **אבל** אם **יחד לו קרן זוית** לפירות של חבירו, **אומר לו: הרי שלך לפניך** ואינו צריך לחשב אם פחת יותר או פחות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:11)

ושואלים: **וכי** [וכאשר] **עירבן עם פירותיו מאי הוי** [מה יהיה], מדוע צריך לעשות חשבון? **ליחזי לדידיה** [שיראה את שלו] **כמה הויין** [הן] ויחשב כמה חסרו במשך הזמן, ולפי אותו חסרון יתן גם לחבירו! ומשיבים: כאן מדובר **במסתפק מהם,** שבינתיים היה בעל הבית גם אוכל מפירותיו ולכן אינו יכול לחשב.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:12)

ושואלים: **וליחזי** [ושיראה] **כמה אסתפק** [הסתפק], כמה אכל במשך הזמן, ויצרף ויעשה את החישוב! ומשיבים: **דלא ידעי** [שאין **יודעים]** **כמה אסתפק** [לקח] ולכן יש להחזיר לפי אומדן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:13)

ג שנינו במשנה ש**ר' יהודה אומר: אם היתה מדה מרובה** אינו מוציא לו חסרונות. ושואלים: **כמה** היא **מדה מרובה? אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: עשרה כורין. תניא נמי הכי** [שנויה גם כן כך בברייתא]: **כמה מדה מרובה** — **עשרה כורין.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:14)

**תני תנא קמיה** [שנה חוזר המשניות לפני] **רב נחמן: במה דברים אמורים** — **שמדד לו מתוך גורנו והחזיר לו מתוך גורנו,** כלומר באותה מדה שמודדים בגורן. **אבל** כאשר **מדד לו מתוך גורנו והחזיר לו מתוך ביתו** — **אינו יוציא לו חסרונות מפני שמותירות,** שהמדה שבגורן היתה גדולה קצת יותר מן המדה הרגילה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:15)

**אמר ליה** [לו] **וכי בשופטני עסקינן** [בשוטים עוסקים אנו], **דיהבי בכיילא רבא ושקלי בכיילא זוטא** [שנותנים במדה גדולה ונוטלים במדה קטנה]? ברור שאם נתן לו בגורן ומדד במדת הגורן, אף כשלוקח יקח במדת הגורן ולא לפי מדות אחרות! **דלמא** [שמא] לא הסברת את הברייתא כיאות ו**בימות הגורן קאמרת** [אמרת]. וכך יש להבין: **במה דברים אמורים** — **שמדד לו בימות הגורן והחזיר לו בימות הגורן,** כלומר באותם זמנים. **אבל** כאשר **מדד לו בימות הגורן והחזיר לו בימות הגשמים** — **אינו יוציא לו חסרון מפני שמותירות,** משום שהזרעים סופגים לחות במשך הזמן ונפחם גדל, וכשמחזיר לו לפי אותה מדת נפח כבר נכלל הפחת בכך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:16)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי:** **אם כן** שהנפח גדל בימות הגשמים **לפקע כדא** [שיפקע הכד] שבו שמים תבואה בגלל ההתנפחות הזו! ומספרים: אכן **הוה עובדא** [היה מעשה] **ו**אכן **פקע כדא** [הכד]. **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] יש טעם אחר, **משום איצצא** [הדוחק], כלומר, כשהיו הזרעים בגורן היו בשל הכמות הגדולה מרווחים יותר ואחר כך כשנותנו במקום צר נדחקו הזרעים, ומשום כך נותן במדה קטנה יותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:17)

ד משנה וכשמחזיר משקים שהופקדו אצלו **יוציא** (יוריד) לו **שתות ליין** שבשל בליעת הקנקנים והאידוי פוחת מהם כדי שתות. **ר' יהודה אומר:** יוריד **חומש. יוציא לו שלשה לוגין שמן למאה,** לפי חשבון חסרונן: **לוג ומחצה** של **שמרים** ששוקעים במשך הזמן לתחתית הקנקן, ו**לוג ומחצה בלע** שנבלע השמן בדפנות הקנקן. **אם היה** זה **שמן מזוקק אינו יוציא לו שמרים,** שהרי כבר סיננו את השמן משמריו קודם לכן, **אם היו קנקנים ישנים** שכבר בלעו כל צרכם — **אינו יוציא לו בלע. ר' יהודה אומר: אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה, הרי זה** הקונה **מקבל עליו** שיפחית לו **לוג ומחצה שמרים למאה,** שזהו השעור המקובל של שמרים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:18)

ה גמרא ומעירים: **ולא פליגי** [ואין חלוקים] חכמים ור' יהודה בהלכה, אלא **מר כי אתריה ומר כי אתריה** [חכם זה לפי מקומו וחכם זה לפי מקומו]. **באתריה דמר** [במקומו של חכם זה, של תנא קמא] **חפו בקירא ולא מייץ טפי** [מחפים את הקנקנים בשעוה ואינה סופגת הרבה], **באתריה דמר חפו בכופרא ומייץ טפי** [במקומו של חכם זה, ר' יהודה, מצפים את הכדים בזפת והיא בולעת הרבה]. **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] **משום גרגישתא** [משום טיב האדמה] שממנה עושים את הכדים, **הא מייצא טפי והא לא מייצא טפי** [זו סופגת הרבה וזו אינה סופגת הרבה].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 40a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 40a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/40a:19)

מסופר: **באתריה** [במקומו] של **רב יהודה רמו** [היו מכניסים] **ארבעים ותמני כוזי בדנא** [ושמונה ספלים בתוך חבית], שזה היה שעור גודלן של החביות שם. **אזיל דנא בשיתא זוזי** [היה הולך, עולה, מחיר החבית שישה דינרים], והיה **פריס** [מחלקם] **רב יהודה** ומוכרם כחנווני **שיתא שיתא בזוזא** [שישה שישה ספלים בזוז],