## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 42a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:1)

א משנה **המפקיד מעות אצל חברו,** אם **צררן** השומר בבגדו **והפשילן לאחוריו, או שמסרם לבנו ולבתו הקטנים,** או הניחם בבית **ונעל בפניהם שלא כראוי** — **חייב** אם נגנבו, **שלא שימר כדרך השומרים. ואם שימר כדרך השומרים** ונגנב — הרי זה **פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:2)

ב גמרא ושואלים: **בשלמא כולהו** [נניח לכולם] כי ברור **שלא שימר כדרך השומרים, אלא צררן והפשילן לאחוריו, מאי הוה ליה למיעבד** [מה היה לו לעשות] יתר מכן? **אמר רבא אמר ר' יצחק: אמר קרא** [הכתוב] **"וצרת הכסף בידך"** (דברים יד, כה), מכאן נלמד: **אף על פי שצרורין** — **יהיו בידך** ולא במקום אחר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:3)

ואגב כך מביאים אמרה דומה ש**אמר ר' יצחק: לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו,** שלא ישקיע כל כספו בעסקים ולא ישאר לו כסף מזומן, ורמז לדבר — **שנאמר: "וצרת הכסף בידך"** (שם). **ואמר ר' יצחק** כעצה טובה: **לעולם ישליש** (יחלק לשלושה) **אדם מעותיו, שליש** יטמין **בקרקע, שליש** ישקיע **בפרקמטיא** (מסחר) **ושליש תחת ידו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:4)

ועוד דברים דומים: **ואמר ר' יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין** שאינו נראה ואינו גלוי, **שנאמר: "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך"** (דברים כח, ח) במחסנים, במקום שאין רואים אותו. כיוצא בזה **תנא דבי** [שנה החכם בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל:** **אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנאמר "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך"** (שם).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:5)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ההולך למוד** (למדוד) **את גורנו, אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו". התחיל למוד, אומר: "ברוך השולח ברכה בכרי הזה". מדד ואחר כך בירך** ברכה זו — **הרי זה תפילת שוא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:6)

ג **אמר שמואל: כספים אין להם שמירה אלא** אם טומנם **בקרקע,** וזוהי דרך שמירתם הראויה. **אמר רבא: ומודי** [ומודה] **שמואל** שאם קבל פקדון **בערב שבת בין השמשות,** ש**לא אטרחוהו רבנן** [הטריחוהו חכמים] לטומנם מיד בקרקע. **ו**אולם **אי שהא** [אם שהה] **למוצאי שבת שעור** כדי **למקברינהו** [לקברם] **ולא קברינהו** [קברם] — **מחייב** [חייב] באחריות אם נגנבו. **ואי צורבא מרבנן** [ואם תלמיד חכם] **הוא** המפקיד ו**סבר** השומר: **דלמא מיבעי ליה זוזי לאבדלתא** [שמא יהיו צריכים לו כספים להבדלה] ולכן לא טמנם מיד — מותר לו להמתין מעט.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:7)

ומעירים: **והאידנא דשכיחי גשושאי** [ועכשיו שמצויים גנבים המגששים בקרקע] לחפש שם דברים טמונים — **אין** לכספים **שמירה אלא** כאשר שם אותם **בשמי קורה** (בקורות הגג בבית). ומעירים: **והאידנא דשכיחי פרומאי** [ועכשיו שמצויים גנבים הפורמים את הגגות] לחפש מה שהטמינו שם — **אין להם שמירה אלא ביני אורבי** [כשמטמינים בין הלבנים שבקיר]. **אמר רבא: ומודה שמואל** שהיא שמירה ראויה אם הטמינם **בכותל, אי נמי** [או גם כן] **בין הקרנות** (פינות הבית). **והאידנא דשכיחי טפוחאי** [ועכשיו שמצויים גנבים הטופחים על הכתלים] לדעת אם טמון שם דבר, **אין להן שמירה אלא בטפח הסמוך לקרקע** בתוך הקיר, ששם אי אפשר לגלות את המקום על ידי טפיחה, **או בטפח הסמוך לשמי קורה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:8)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רב יוסף לרב אשי: התם תנן** [שם במסכת פסחים שנינו]: **חמץ שנפלה עליו מפולת** — **הרי הוא** נחשב **כמבוער** שהרי החמץ ישאר תמיד טמון שם. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו** הרי הוא כמבוער. **ותנא** [ושנה] החכם: **כמה חפישת הכלב** — **שלשה טפחים.** והשאלה היא: **הכא מאי** [כאן מה הדין]? **מי בעינן** [האם צריכים אנו] בהטמנת כספים להעמיק **שלשה טפחים או לא?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:9)

**אמר ליה** [אמר לו] רב אשי: **התם** [שם] **משום ריחא** [הריח] של החמץ **בעינן** [צריכים אנו] **שלשה טפחים,** שכן הכלב מריח ומחטט שם. **הכא** [כאן] בטמינת כסף שהוא **משום איכסויי מעינא** [כיסוי מן העין] — **לא בעינן** [אין אנו צריכים] **שלשה טפחים** ודי בפחות מזה. ושואלים: **וכמה? אמר רפרם** מן המקום **סיכרא: טפח** אחד.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:10)

ד מסופר: **ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה, אותבינהו בצריפא דאורבני, איגנוב** [אדם אחד הפקיד כספים אצל חבירו, הניחם החבר בצריף עשוי מענפי ערבות, ומשם נגנב הכסף]. **אמר רב יוסף: אף על גב** [אף על פי] ש**לענין גנבי** [גנבים] **נטירותא** [שמירה] **היא,** שהרי המקום שמור כשאר המקומות, ואולם **לענין נורא** [אש] — **פשיעותא** [פשיעה, רשלנות] **היא,** שהרי הכל עלול להישרף, **הוה** [הרי זה] מקרה **ש****תחלתו בפשיעה** (בחוסר זהירות, ברשלנות) **וסופו באונס,** ומשום כך **חייב. ואיכא דאמרי** [ויש אומרים] להיפך, שכך אמר: **אף על גב** [אף על פי] ש**לענין נורא** [אש] — **פשיעותא** [פשיעה] **היא, לענין גנבי** [גנבים] — **נטירותא** [שמירה] **היא** **ותחלתו בפשיעה, וסופו באונס** — **פטור.** ומסכמים: **והילכתא** [והלכה] למעשה בבעיה זו: כל דבר ש**תחילתו בפשיעה** ברשלנות אף על פי ש**סופו באונס** — **חייב.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:11)

ועוד מסופר: **ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה** [אדם אחד הפקיד כספים אצל חבירו] לאחר זמן **אמר ליה** [לו]: **הב** [תן] **לי זוזאי** [כספי]! **אמר ליה** [לו] החבר: **לא ידענא היכא אותבינהו** [אינני יודע, אינני זוכר, היכן הנחתי אותם]. **אתא לקמיה** [בא הדבר לפני] **רבא,** **אמר ליה** [לו]: **כל "לא ידענא"** ["אינני יודע"] **פשיעותא** [פשיעה, רשלנות] **היא, זיל** [לך] ו**שלם.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:12)

ועוד מסופר:, **ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה** [אדם אחד הפקיד כספים אצל חבירו]. **אשלמינהו לאימיה, ואותבינהו בקרטליתא, ואיגנוב** [מסר החבר את הכספים לאמו, והיא הניחה אותם בארגז ונגנבו]. **אמר רבא: היכי נדיינו דייני להאי דינא** [איך ידונו דיינים דין זה]? כי יש בו בעיה על מי חלה האחריות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 42a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 42a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/42a:13)

אם **נימא ליה לדידיה: זיל שלים** [לך ושלם], יכול ההוא לומר: