## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 43a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:1)

**ומשלם ליה** [לו] **דמי כיסי** [קוצים, כשות גרועה] לפי מה שהרויח.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:2)

א משנה **המפקיד מעות אצל שולחני** שעיסוקו בהחלפת כספים, **אם** היו הכספים **צרורין** — **לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו** — **אינו חייב באחריותן.** אם היו הכספים **מותרין** — **ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו חייב באחריותן.** אבל אם הפקיד מעות **אצל בעל הבית, בין** היו **צרורין ובין מותרין** — **לא ישתמש בהן,** שלא העלה בדעתו שישתמש בהם. **לפיכך אם אבדו** — **אינו חייב באחריותן. חנוני** דינו לענין זה **כבעל הבית,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: חנוני** דינו **כשולחני.** ****


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:3)

ב גמרא ושואלים: וכי **משום** שהיו הכספים **צרורין לא ישתמש בהן?** הלא בדרך כלל נוהגים בני אדם לצרור כספים, ואין זה מוכיח שכוונתם שלא יוציאו אותם! **אמר רב אסי אמר רב יהודה: ב**מקרה **שהיו המעות** **צרורין וחתומין שנו** כאן, שברור שאינו רוצה שיפתחו את הצרור. **רב מרי אמר:** מדובר באופן שהיו קשורים **בקשר משונה,** שאף הוא סימן שאינו רוצה שיפתחוהו. **איכא דאמרי** [יש אומרים] בלשון אחרת: **בעי** [שאל] **רב מרי:** אם היו קשורים **בקשר משונה מאי** [מה] הדין, האם הם כחתומים, או לא? לשאלה זו לא ניתנה תשובה, ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:4)

ג שנינו במשנה שאם היו הכספים **מותרין ישתמש בהן** ולפיכך חייב באחריותן. **אמר רב הונא: ואפילו נאנסו** (ניטלו ממנו באונס) חייב לשלם עבורם. ומקשים: **והא "אבדו" קתני** [שנה], משמע רק אבדו, ולא באונס! ומשיבים: צריכים להבין זאת כפי שאמר **רבה** בענין אחר, ש**אמר רבה:** מה שאמרו שם **"נגנבו"** — כוונתו **בלסטין מזויין** שהוא אונס של שוד, **"אבדו"** — **שטבעה ספינתו בים.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:5)

**ורב נחמן אמר** שלא כדברי רב הונא; אם **נאנסו** הוא **לא** חייב. **אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן:** **לדידך** [לשיטתך] ש**אמרת** **נאנסו לא, אלמא לא הוי** [מכאן שאינו נחשב] כ**שואל עלייהו** [עליהם], ואולם **אי** [אם] **שואל לא הוי** [איננו נחשב] — **שומר שכר נמי לא הוי** [גם כן איננו נחשב] עליהם, ומדוע איפוא חייב באחריותם אפילו כשאבדו? יהא כשומר חנם ויפטר! **אמר** לו רב נחמן: **בהא מודינא** [בזה מודה אני] **לך,** ש**הואיל ונהנה מהנה** [ונהנה] מהכספים, **בההוא** [באותה] **הנאה דאי מיתרמי ליה זבינא דאית בה רווחא זבן בהו** [באותו הנאה שאם יזדמן לו מקח שיש בו רווח יקנה בהם], **הוי עלייהו** [נעשה עליהם] **שומר שכר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:6)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב נחמן לרב הונא** ממה ששנינו: **המפקיד מעות אצל שולחני, אם** היו **צרורין** — **לא ישתמש בהן, לפיכך אם הוציא** ונתברר שהיו אלה מעות הקדש — **לא מעל הגזבר** שהפקיד את המעות אצל השולחני, לפי שהמעילה נעשתה על ידי השולחני, ולא על ידי הגזבר. **ואם** היו הכספים **מותרין** — **ישתמש בהן, לפיכך אם הוציא** — **מעל הגזבר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:7)

**ואי אמרת** [ואם אומר אתה] ש**אפילו** כאשר **נאנסו** חייב עליהם, **מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] שנינו זאת באופן ש**הוציא? אפילו לא הוציא נמי** [גם כן] כיון שנתן לו כספים מותרין, ולשיטתך הרי הוא כמשאילם לו במפורש, והרי זה כאילו הוציאם מיד מרשות ההקדש!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:8)

**אמר ליה** [לו] רב הונא: **הוא הדין אף על גב** [אף על פי] ש**לא הוציא,** ומיד שנמסרו הכספים לידי השולחני חייב הגזבר עליהם, **ואיידי דתנא רישא** [ומתוך ששנה בראש הברייתא] דווקא **"הוציא", תנא סיפא נמי** [שנה בסופה גם כן] בלשון **"הוציא"** אבל אין זה מדוייק, שכיון שמסר בידו לשימוש הרי זה כאילו הוציאם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:9)

ד משנה **השולח יד בפקדון** לקחת ממנו עבור עצמו, **בית שמאי אומרים: ילקה בחסר וביתר.** כלומר, אם ירדו המחירים — ישלם כשעת הגזילה, אם עלו המחירים — ישלם כבשעה שצריך לשלם. **ובית הלל אומרים:** ישלם **כשעת הוצאה. ר' עקיבא אומר:** ישלם **כשעת התביעה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:10)

ה גמרא **אמר רבה: האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה** [מי שגזל חבית יין מחבירו], **מעיקרא שויא זוזא השתא שויא** [מתחילה שווה זוז אחד ועכשיו שווה] **ארבעה,** אם **תברה** [שברה] **או שתייה** [שתה] ממנה — **משלם ארבעה** זוזים, ואם **איתבר ממילא** [נשברה מעצמה] — **משלם** רק **זוזא** [זוז אחד].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:11)

ומסביר: **מאי טעמא** [מה טעם] ההבדל — **כיון דאי איתה הדרא למרה בעינא** [כיון שאילו היתה שלמה היתה חוזרת לבעליה בעינה] ולא היה צריך להתחשב במחיר, אם כן נמצא כי **ההיא שעתא דקא שתי ליה** [באותה שעה ששתה אותו] **או דקא תבר לה** [ששבר אותה] היא השעה שבה **קא גזל מיניה** [גוזל ממנו למעשה], **ותנן** [ושנינו במשנה]: **כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה,** ובשעת הגזילה היתה שווה כבר ארבעה. ואולם אם **איתבר ממילא** [אם נשברה מעצמה] **משלם זוזא** [זוז אחד]. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **השתא** [עכשיו] הרי **לא עביד לה ולא מידי** [עשה בה דבר], **אמאי קא מחייבת ליה** [על מה אתה מחייב אותו] לשלם — **אההיא שעתא** [על אותה שעה] ש**גזלה,** **ההיא שעתא זוזא הוא דשויא** [באותה שעה זוז בלבד היתה שווה ולא יותר].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:12)

**תנן** [שנינו במשנתנו] ש**בית הלל אומרים** שהשולח יד בפקדון הריהו משלם **כשעת הוצאה.** ושואלים: **מאי** [מה] פירוש **כשעת הוצאה? אילימא** [תאמר] **כשעת הוצאה מן העולם,** כלומר, כשעת השימוש בדבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 43a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 43a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/43a:13)

**ובמאי** [ובמה מדובר]? **אי** [אם] **בחסר,** כשירד המחיר עד זמן השימוש, **מי איכא למאן דאמר** [האם יש מי שאומר] בכגון זה שימצאו הבעלים נחסרים על ידי כך? **והא תנן** [והרי שנינו במשנה]: **כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה,** משמע: ולא פחות מזה! **ואי** [ואם] **ביתר,** שעלה המחיר משעת הגזילה עד שעת הוצאה — אם כן **היינו** [זוהי] שיטת **בית שמאי,** שהרי נמצא שולח היד לוקה בחסר וביתר!