## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 47a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:1)

**ויש לו עליו אונאה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:2)

ומסבירים: **קנה** — **אף על גב** [אף על פי] ש**לא משך,** שמ**כיון** ש**לא קפיד** [הקפיד] על הסכום — הרי הוא **קנה,** כיון **דכי חליפין דמי** [שהדבר נחשב כעין חליפין], **ויש לו עליו אונאה** כי **"מכור לי באלו" קאמר ליה** [אמר לו], שהיתה כאן לשון מכר, ומכר פירושו במחיר מקובל. ואילו **רב אבא אמר רב הונא** סבור כי אם אמר **"מכור לי באלו"** — **קנה, ואין לו עליו אונאה,** שעשה כאן כקנין חליפין גמור. ומעתה באים לדון בפרטי הלכות אלה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:3)

**פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] ש**דמים ואין מקפיד עליהן,** כלומר, כשמוכר דבר בדמים, אבל איננו מקפיד עליהם שיהא המחיר מדוייק כערך הקניה — **הא קאמרינן דקני** [הרי אמרנו שהוא קונה] מיד, ש**כחליפין דמו** [הם נחשבים]. עשה **חליפין ומקפיד עליהן** שיהא הערך שווה, **מאי** [מה יהא הדין]?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:4)

**אמר רב אדא בר אהבה: תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **הרי שהיה תופש פרתו ועומד, ובא חבירו ואמר לו: פרתך למה** עומדת כאן? אמר בעל הפרה: **לחמור אני צריך.** ואמר החבר: **יש לי חמור שאני נותן לך.** והוא שאל: **פרתך בכמה.** ענה לו בעל הפרה: **בכך וכך.** ושאל בעל הפרה: **חמורך בכמה?** וענה בעל החמור **בכך וכך.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:5)

אם **משך בעל החמור את הפרה, ולא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור** — **לא קנה בעל החמור את הפרה,** אף שלכאורה היה כאן קנין חליפין, ובחליפין כשצד אחד מושך את החפץ נגמר בכך הקנין כולו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:6)

**שמע מינה** [למד מכאן] כי **חליפין ומקפיד עליהן** — **לא קנה.** שהרי כאן לא הסתפקו בהחלפת פרה בחמור, אלא העריכו את שוויים של אלה, כיון שמקפידים על הערך אין הקנין נגמר עד שימשכו שניהם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:7)

**אמר רבא: אטו** [האם] **חליפין** שבתורה **בשופטני עסקינן, דלא קפדי** [בטפשים בשוטים עוסקים אנו, שאין הם מקפידים כלל על הערך], ובלבד שיחליפו חפצים? **אלא** ב**כל חליפין מיקפד קפדי** [מקפידים] **ו"קנה"** ששנינו משמעו שבקנין נגמרו החליפין, ואת המחיר ישלים אחר כך. **והכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — כגון ש**אמר ליה** [לו]: הרי לך **חמור בפרה וטלה, ומשך את הפרה ועדיין לא משך את הטלה,** ש**לא הוה ליה** [היתה] כאן עדיין **משיכה מעליא** [מעולה, גמורה].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:8)

**אמר מר** [החכם] בענין שעסקנו בו קודם **"מכור לי באלו"** — **קנה ויש לו עליו אונאה.** ושואלים: **לימא סבר** [האם לומר על בסיס הלכה זו שסבור] **רב הונא** ש**מטבע נעשה חליפין?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:9)

ודוחים: **לא, רב הונא סבר לה** [סבור הוא] **כ**שיטת **ר' יוחנן** ש**אמר: דבר תורה מעות קונות. ומפני מה אמרו משיכה קונה** — **גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה.** וכיון שרק גזירת חכמים היא, **מלתא דשכיחא** [דבר שמצוי] — **גזרו בה רבנן** [בו חכמים], **ומלתא דלא שכיחא** [ודבר שאינו מצוי] — **לא גזרו בה רבנן** [בו חכמים], ומכירה בצורה זו שהיא כעין חליפין — אינה שכיחה, ונשארה כדין תורה, שמעות קונות. **אמר ליה** [לו] **מר הונא בריה** [בנו של] **רב נחמן לרב אשי: אתון, הכי מתניתו לה** [אתם, כך אתם שונים לומדים] את הענין הזה, **אנן הכי מתנינן לה** [אנחנו כך שונים את הענין], כלומר, לא כמסקנה, אלא במפורש: **וכן אמר רב הונא: אין מטבע נעשה חליפין.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:10)

א כיון שדובר בקנין חליפין, שאלו: **במה קונין,** כלומר, מה הוא האופן המקובל שבו מחזיקים חפץ מסויים כדי שיתקיים בכך קנין חליפין?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:11)

**רב אמר:** קונים **בכליו של קונה.** כלומר, הקונה נותן למוכר חפץ, וכאשר המוכר מושך את החפץ וקונה אותו לעצמו נגמרה על ידי כך פעולת הקנין. וטעמו — **דניחא ליה** [שנוח לו] **לקונה דלהוי** [שיהא] ה**מקנה** כ**קונה** את החפץ **כי היכי דלגמר ולקני ליה** [כדי שיגמור בלבו ויקנה לו]. **ולוי אמר:** קונים **בכליו של מקנה, שהוא** נותן את החפץ שימשכנו הקונה, **כדבעינן למימר לקמן** [כפי שאנחנו רוצים לומר לפנינו, בהמשך הדיון].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:12)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא מ**ן המקום **דסקרתא** **לרבא: ול**שיטת **לוי** ש**אמר** שקונים **בכליו של מקנה,** אם היה זה מקרה של קנין קרקע בחליפין **הא קא קני ארעא** [הרי נמצא שקנה קרקע] **אגב גלימא** [אגב גלימה], שהרי הקונה מושך את הגלימה וקונה אותה, ואגב כך נקנית לו גם הקרקע, ו**אם כן הוו ליה** [הרי זה] מקרה שבו **נכסים שיש להן אחריות** (כגון קרקע) **ו****נקנים עם נכסים שאין להן אחריות. ואנן איפכא תנן** [ואנו ההיפך שנינו במשנה]: **נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:13)

**אמר ליה** [לו]: **אי הוה** [אילו היה] **לוי** שהקשית עליו **הכא** [כאן], **הוה מפיק לאפך פולסי דנורא** [היה מוציא אליך שבטים של אש] להלקותך בהם, על השאלה הבלתי הוגנת! **מי סברת גלימא** [האם סבור אחה שבשעת הקנין גלימה] ממש הוא **מקנה ליה** [לו]? אינו כן, אלא **בההיא** [באותה] **הנאה דקא** [שהוא] **מקבל מיניה** [ממנו] — הריהו **גמר ואקני ליה** [גומר ומקנה לו], שאין קבלת החפץ כקניית שאר הנכסים בקניין אגב, אלא שעשה קנין ומקנה גם דברים אחרים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:14)

ומעירים, מחלוקת רב ולוי היא **כתנאי** [כמחלוקת תנאים] שנחלקו כבר בשאלה זו: שהכתוב אומר **"וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו"** (רות ד, ז). ומסבירים: **"גאולה" זו מכירה, וכן הוא אומר: "**לא ימכר **ולא יגאל"** (ויקרא כז, כח). **"תמורה"** — **זו חליפין, וכן הוא אומר "לא יחליפנו ולא ימיר אתו"** (שם י).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:15)

בהמשך נאמר **"לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו",** ויש לברר **מי נתן למי?** ומשיבים: **בועז** הקונה **נתן לגואל** שהוא המקנה המוכר שכך נעשה קנין. **ר' יהודה אומר: גואל נתן לבועז,** ואם כן נמצא שהיתה כבר מחלוקת תנאים בכליו של מי נעשה הקנין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:16)

ב **תנא** [שנה] החכם: **קונין** קנין חליפין **בכלי אף על פי שאין בו שוה פרוטה. אמר רב נחמן: לא שנו** שדי לקנין חליפין אף דבר שאינו שווה פרוטה, **אלא בכלי** שבו עושים חליפין, **אבל בפירי** [בפירות] — **לא. רב ששת אמר: אפילו בפירות.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **רב נחמן** — **אמר קרא** [הכתוב] **"נעלו"** (רות ד, ז) ומכאן נלמד: **נעל** — **אין** [כן], וכל דבר הדומה לנעל שהוא כלי, **מידי אחרינא** [דבר אחר] שאיננו כלי — **לא** נעשה בו קנין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:17)

**מאי טעמיה** [מה טעמו] של **רב ששת** — **אמר קרא** [הכתוב]: **"לקים כל דבר"** (שם). ושואלים: **לרב נחמן נמי** [גם כן], **הכתיב** [הרי נאמר] **"לקים כל דבר"!** ומשיבים: הכתוב **ההוא** כוונתו: **לקים כל דבר,** ש**נקנין** כל הדברים **במנעל.** ושואלים מצד אחר: **ורב ששת נמי** [גם כן] **הכתיב** [הלא נאמר] **"נעלו"!** ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך** **רב ששת,** כך יש ללמוד מכאן: **מה נעלו דבר המסויים** שהוא שלם ומוגדר לעצמו **אף כל דבר המסויים, לאפוקי** [להוציא] **חצי רמון וחצי אגוז** שאין הם בגדר דבר מסויים ולכך **לא** עושים בכעין זה קנין חליפין, ואולם ברימון ואגוז שלם אכן אפשר לעשות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 47a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 47a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/47a:18)

**אמר רב ששת בריה** [בנו של **רב אידי: כמאן כתבינן האידנא** [כדעת מי כותבים אנו כיום] בשטרות, שנעשה הקנין **"במנא דכשר למקניא ביה"** ["בכלי הכשר לקנות בו"]. ומסבירים: **"במנא"** ["בכלי"] מדגישים זאת כדי **לאפוקי** [להוציא] **מ**דברי **רב ששת** ש**אמר קונין בפירות. "דכשר"** — הרי זה בא **לאפוקי** [להוציא] **מ**דעת **שמואל,** ש**אמר קונין**