## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 48a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:1)

**ר' שמעון אומר: אף על פי שאמרו** ש**טלית קונה דינר זהב ואין דינר זהב קונה טלית, מכל מקום כך הלכה** לענין תביעה בבית דין, **אבל אמרו** חכמים על העושה כן: **מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים** — **הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:2)

**והנושא ונותן בדברים** בהבטחה בלבד — **לא קנה, והחוזר בו** מהבטחתו — **אין רוח חכמים נוחה הימנו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:3)

**ואמר רבא: אנו אין לנו** בחוזר בו בדיבור **אלא "אין רוח חכמים נוחה הימנו"** אבל לא קללה. ומסבירים: היה הסכם ב**דברים ואיכא בהדייהו** [ויש איתם] נתינת **מעות** **קאי** [עומד] בקללת **"אבל** אמרו מי שפרע וכו' **".** היה הסכם ב**דברים וליכא בהדייהו** [ואין איתם] נתינת **מעות** — **לא קאי** [אינו עומד] על כך **ב**קללת **"אבל".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:4)

א **אמר רבא: קרא ומתניתא מסייע ליה** [הכתוב והברייתא מסייעים לו] **לריש לקיש** שמדין תורה אין מעות קונות. **קרא, דכתיב** [הכתוב, שנאמר]: **"וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו"** (ויקרא ה, כא). וכך משמעות הכתוב: **"תשומת יד"** מה הוא — **אמר רב חסדא:** בכל אלה יש דמיון להפקדה בפקדון, שבכולם צריכה להיות הכחשה של דבר המצוי בעין **כגון שיחד לו** הלווה **כלי להלואתו** כמשכון, ואינו רוצה לתת את מה שלווה, ולא את הכלי. **"עשק"** — **אמר רב חסדא: כגון שיחד לו כלי לעשקו,** שנתן לשכיר פקדון כדי להבטיח את משכורתו, ולקח אותו ולא שילם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:5)

**וכי אהדריה קרא** [וכאשר חזר הכתוב] על אותו ענין לענין השבת הגזל והעשק **כתיב** [נאמר] **"והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו"** (שם כג), **ואילו תשומת יד לא אהדריה** [חזר עליה], **מאי טעמא** [מה טעם] לא חזר ומנה זאת? — **לאו** [האם לא] **משום דמחסרא** [שהיא מחוסרת] **משיכה?** שכיוון שלא משך המלוה את חפץ המשכון, לא נקנה לו המשכון כפקדון גמור, ולכן גם אם אינו משלם — אינו חייב קרבן שבועה, שלא היתה כאן כפירה בחפץ ממשי. ומשמע מכאן שללא משיכה אין קנין גמור!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:6)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לרבא: אימא** [אמור] כי **מ**דין **עושק הוא דהדר קרא** [שחזר הכתוב], כיון שאף בעושק לא היתה כפירה בחפץ ממשי, ובכל זאת חזר הכתוב עליו לענין חובת השבה, והוא הדין גם לתשומת יד! ודוחים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כגון שנטלו ממנו** הפועל וקנה את החפץ קנין גמור **וחזרו והפקידו אצלו** שאז היתה כאן כפירה בפקדון ממש.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:7)

ומקשים, אם כן **היינו** [הרי זה] בדיוק **פקדון,** ומה חידש הכתוב? ומשיבים: ישנם **תרי גוני** [שני מיני] **פקדון:** פקדון שמפקיד אצלו סתם, ופקדון שנותן לו חפץ שהיה שייך קודם למחזיק בפקדון.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:8)

ושואלים: **אי הכי** [אם כן] שבאופן כזה אתה מסביר **תשומת יד נמי ליהדריה** [גם כן יחזור] הכתוב ויאמרה, **ולוקמיה** [ושיעמיד, יסביר] את המצב **כגון שנטלו הימנו** המלוה וקנה אותו קנין גמור במשיכה **וחזר והפקידו אצלו!** ואומרים: **אי אהדריה קרא** [אם הכתוב היה חוזר] על תשומת יד — **לא** היתה כאן **תיובתא** [קושיה חמורה] לריש לקיש **ולא סייעתא** [סיוע], שאכן אפשר היה לפרש באופן אחר. **השתא** [עכשיו] ש**לא אהדריה קרא** [חזר על כך הכתוב] הרי זה **מסייע ליה** [לו] שאין קנין בלא משיכה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:9)

לגוף הדבר שואלים: ו**"תשומת יד" לא אהדריה קרא** [חזר עליו הכתוב]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא], **אמר ר' שמעון: מנין ליתן את האמור למעלה למטה,** כלומר, מנין שכל הכתוב בפסוק הראשון שייך גם לשני — **דכתיב** [שנאמר]: **"או מכל אשר ישבע עליו לשקר"** (שם כד), כלומר, שחוזר ומוסיף בפסוק השני גם דברים שנאמרו בפסוק הראשון, **ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב:** מה שבא ר' שמעון ללמדנו הרי זה **לרבות תשומת יד להישבון.** ואם כן גם תשומת יד הריהי כאילו חזר עליה הכתוב! ודוחים: מכל מקום, **בהדיא מיהא** [במפורש על כל פנים] **לא אהדריה קרא** [חזר עליה הכתוב] וניתן ללמוד זאת מהשמטה זו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:10)

**מתניתא מנלן** [ברייתא מנין לנו] שתהא סיוע לריש לקיש? — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: היתה לאדם פרוטה של הקדש אם **נתנה לבלן** כדי לשלם שכר מרחץ — **מעל** עם הנתינה **ואמר רב: דוקא בלן הוא** שבנתינה מועל מיד, משום שקנין זה **לא מחסרא** [חסר] **משיכה,** שאין כאן מה למשוך, אלא להכנס למרחץ ולרחוץ. **אבל מידי אחריתא דמחסרא** [דבר אחר שהוא חסר] **משיכה** — **לא מעל עד דמשיך** [שימשוך], והרי זו הוכחה שמדין תורה אין קנין בכסף אלא במשיכה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:11)

ושואלים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: פרוטת הקדש, אם **נתנה לספר** — **מעל** מיד. **וספר הא בעי לממשך** [הרי צריך למשוך] עכשיו **תספורת,** שהרי כאן יש מה למשוך, וכל עוד אינו מחזיק בו ממש לא נגמרה העסקה! ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **בספר גוי דלאו בר** [שלא בן] **משיכה הוא,** שקנין משיכה הוא דווקא בעסקות של ישראל בינם לבין עצמם, אבל בגויים הכל מודים שכסף קונה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:12)

ומעירים, **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **נתנה לספר או לספן או לכל בעלי אומנות** אחרים — **לא מעל עד** ש**משך.** ולכאורה **קשיין אהדדי** [קשות הברייתות זו על זו] שבאחת נאמר שהספר מעל מיד עם נתינה, ובשניה נאמר עד שמשך. **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] כי **כאן** מדובר **בספר גוי** שהוא מועל עם נתינת מעות, ו**כאן** מדובר **בספר ישראל** שהוא אינו מועל עד שמושך. ומסכמים: אכן **שמע מינה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 48a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 48a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/48a:13)

ומעירים לעצם המחלוקת בין ריש לקיש ור' יוחנן. **וכן אמר רב נחמן, דבר תורה מעות קונות.** ומעירים **ובדקה,** חיפשה, החכם **לוי במתניתיה** [במשניות שלו] שגם הוא ערך קובץ של ברייתות **ואשכח** [ומצא] הלכה זו: מעה של הקדש, אם **נתנה לסיטון** כתשלום ראשון עבור פירות מרובים שקונה ממנו — **מעל** והרי לא משך את הפירות כלל! משמע שנתינת המעות היא עצמה קנין, והרי זו ראיה שמעות קונות דבר תורה.