## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 49b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:1)

**אמרי ליה** [אמרתי לו]: **לא.** **אמר לי: ליהוו הנך זוזי** [יהיו זוזים אלה] **בפקדון גבך** [אצלך], **דהא חשכה** [שהרי **חשך]** **לי** ולא אוכל להביאם הביתה עד שבת. **אמרי ליה** [לו]: **הא ביתא קמך** [הרי הבית לפניך]. **אותבינהו בביתא ואיגנוב** [הניחם בבית ונגנבו]. **אתא לקמיה** [בא אותו אדם לפני] **רבא** לתבוע שיחזירו לו את הכסף. **אמר ליה** [לו]: **כל** ביטוי כמו **"הא ביתא קמך"** ["הרי הבית לפניך"], **לא מיבעיא** [לא נצרכה] לומר ש**שומר שכר דלא הוי** [איננו], **אלא אפילו שומר חנם נמי לא הוי** [גם כן איננו]. אמר רבינא: **אמרי ליה** [אמרתי לו] לרב טבות: **והא אמרו ליה רבנן** [לו חכמים] **לרבא: איבעי ליה לקבולי עליה** [היה **צריך לקבל עליו]** **"מי שפרע".** **ואמר לי** רב טבות: **לא היו דברים מעולם.** כלומר, מעולם לא היה מעשה כזה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:2)

א שנינו במשנה ש**ר' שמעון אומר: כל שהכסף בידו ידו על העליונה. תניא** [שנוייה ברייתא]: **אמר ר' שמעון: אימתי** הדין כן — **בזמן שהכסף והפירות ביד** ה**מוכר. אבל** כאשר ה**כסף ביד** ה**מוכר ופירות ביד** ה**לוקח** — **אינו יכול לחזור בו מפני שכספו בידו.** ותוהים: **"בידו"?!** הלא **ביד** ה**מוכר הוא. אלא** יש לתקן ולומר: **מפני שדמי כספו בידו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:3)

ושואלים: אם כך, **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שהרי נעשתה כאן משיכה! **אמר רבא: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — במקרה מיוחד, **כגון שהיתה עלייה** (קומה עליונה של בית) **של** ה**לוקח מושכרת ביד** ה**מוכר,** ושם היו הפירות מאוחסנים. ומסבירים: **טעמא מאי תקינו רבנן** [מה טעם תיקנו חכמים] ענין זה ש**משיכה** קונה — **גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה. הכא ברשותיה** [כאן **ברשותו]** של ה**לוקח נינהו** [הם], **אי נפלה** [אם תיפול] **דליקה באונס** — **איהו טרח ומייתי לה** [הוא יטרח ויביא אותה, את תבואתו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:4)

מסופר: **ההוא גברא דיהיב זוזי אחמרא** [אדם אחד נתן כסף עבור יין]. **לסוף** [לבסוף] **שמע דקא בעי למנסביה דבי פרזק רופילא** [שרוצים לקחת אותו מבית פרזק שר הצבא]. **אמר ליה** [לו] לבעל היין: **הב** [תן] **לי זוזי** [את כספי], **לא בעינא חמרא** [איננו רוצה יין]. **אתא לקמיה** [בא הדין לפני] **רב חסדא, אמר ליה** [לו]: **כדרך שתיקנו משיכה במוכרין כך תיקנו משיכה בלקוחות,** ולכן, כיון שהקונה עדיין לא משך את היין — רשאי הוא לחזור בו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:5)

ב משנה **האונאה,** מהו השיעור שאם טעה או הוטעה בו במקח יכול לטעון שרימו אותו? — הרי זה כשהיה ההבדל **ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע,** ולפי החשבון הוא **שתות** (ששית) **למקח.** וזה שרומה והוטעה **עד מתי מותר** לו **להחזיר? עד כדי** הזמן **שיראה לתגר** (סוחר) **או לקרובו** המבין יותר ממנו בטיב ובמחיר. אבל אינו יכול לחזור לאחר זמן זה, שמן הסתם אף שרומה מחל כבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:6)

מסופר, **הורה ר' טרפון בלוד: "האונאה שמונה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע, שליש למקח". ו**מששמעו זאת **שמחו תגרי לוד,** שעל ידי כך נעשה ביטול המקח דבר פחות מצוי. **אמר להם:** ואולם לדעתי **כל היום מותר לחזור** ולא רק כדי שיראה. **אמרו לו** תגרי לוד: אם כן, **יניח לנו ר' טרפון במקומינו** כפי שהיינו עד כה **וחזרו לדברי חכמים** לפסוק לפי שיטתם בכל נושא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:7)

ג גמרא **אתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בשאלה זו: **רב אמר:** בענין אונאה **שתות מקח שנינו,** שמחשבים את שיעור האונאה בשישית משווי החפץ, ולא מן הכסף ששולם. **ושמואל אמר: שתות מעות נמי** [גם כן] **שנינו,** שאם היה ההבדל כדי שישית מהכסף ששולם הרי זו אונאה. ומסבירים את המחלוקת: כיצד? **שוי שיתא בחמשא** [דבר שהיה שוה ששה שמכר בחמישה], או **שוי שיתא** [דבר ששווה ששה] **בשבעה** — **כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חולקים] ש**בתר** [שאחר] ה**מקח אזלינן** [אנו] **ואונאה הויא** [היא זו]. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] רב ושמואל היה זה כאשר מכר דבר **שוי חמשא בשיתא** [השווה חמישה בששה] **ושוי** [ודבר השווה] **שבעה בשיתא** [בששה]. והמחלוקת היא כיצד מחשבים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:8)

**ל**דעת **שמואל** ש**אמר:** כי גם **בתר** [אחר] ה**מעות אזלינן** [אנו הולכים] אם כן **אידי ואידי** [זה וזה] **אונאה הוי** [הוא], שיש כאן הבדל של שישית לפי חשבון הכסף ששולם. ואילו **לרב** ש**אמר** ש**בתר** [אחר] שווי ה**מקח אזלינן** [אנחנו הולכים] הרי **שוי חמשא בשיתא** [שוה חמישה שמכר בששה] **ביטול מקח הויא** [הוא], שהרי הוא יותר מכדי הונאה (חמישית הערך). ואילו **שוי** [דבר השווה] **שבעה בשיתא** [בששה] הריהו פחות משתות, ואינו הונאה ו**מחילה הויא** [הוא].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:9)

**ושמואל אמר: כי אמרינן** [כאשר אומרים אנו] **מחילה וביטול מקח** הרי זה **היכא דליכא** [במקום שאין] **שתות משני צדדים,** לא מצד הכסף ששולם ולא מצד ערך החפץ. **אבל היכא דאיכא** [במקום שיש] **שתות** אפילו **מצד אחד** — **אונאה הויא** [הוא]. ומעתה מנסים להביא ראיות לשיטות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:10)

**תנן** [שנינו במשנתנו]: **האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע, שתות למקח. מאי לאו** [האם לא] הכוונה **דזבין** [שקנה] דבר **שוי** [השווה] **עשרים בעשרין וארבעה, ושמע מינה** [ולמד מכאן]: כי **שתות מעות נמי** [גם כן] **שנינו,** וכשמואל! ודוחים: **לא,** הכוונה היא **דזבין שוי** [שמכר דבר השווה] **עשרים וארבעה בעשרים.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:11)

ושואלים: אם כן **מי נתאנה** [רומה] בעיסקה זו — ה**מוכר. אימא סיפא** [אמור אם כן את סופה] של המשנה: **עד מתי מותר להחזיר** — **בכדי שיראה לתגר או לקרובו.** ואם זה אינו ברור מעצמו, הרי **אמר רב נחמן: לא שנו אלא לוקח,** שכיון שהחפץ בידו יכול להראותו מיד, **אבל מוכר** — **לעולם חוזר.** שכיון שאין החפץ בידו אינו יכול להראותו, ורק כאשר יזדמן חפץ כעין זה יוכל לעמוד על מחירו. ולכן אם רומה — יכול לחזור לעולם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:12)

**אלא** יש לחזור מן הפירוש הקודם, ולומר שמדובר באופן **דזבין** [שמכר] **שוי** [דבר השווה] **עשרים וארבעה בעשרין ותמניא** [בעשרים ושמונה]. **תנן** [שנינו במשנה]: **הורה ר' טרפון בלוד: "האונאה שמונה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע, שליש למקח". מאי לאו** [האם לא] הכוונה **דזבין שוי שיתסרי** [שמכר דבר השווה שש עשרה] **בעשרים וארבעה? ושמע מינה** [ולמד מכאן] כי **שליש מעות נמי** [גם כן] **שנינו,** כשמואל, ודוחים:


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:13)

**לא,** הכוונה היא **דזבין שוי** [שמכר דבר השווה] **עשרים וארבעה בשיתסר** [בששה עשר]. ושואלים: אם כן **מי נתאנה** [רומה] בזה — ה**מוכר, אימא סיפא** [אמור את סופה של המשנה] **אמר להם: כל היום מותר לחזור.** והלא **אמר רב נחמן: לא שנו אלא לוקח, אבל מוכר לעולם חוזר. אלא** כך יש לפרש: **דזבין** [שמכר] שווה **עשרים וארבעה בתלתין ותרין** [בשלושים ושתים].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 49b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 49b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/49b:14)

ומעירים, **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא שיטתו] של **שמואל:** **מי שהוטל עליו** (שרומה) **ידו על העליונה. כיצד? מכר לו שוה חמשה בששה, מי נתאנה** (רומה) כאן — **לוקח,** במקרה זה **יד לוקח על העליונה, רצה** הלוקח — **אומר** לו למוכר: **תן לי מעותי** שרצוני לבטל את המקח, **או תן לי מה שאוניתני** [שרימית אותי בו]. ואולם אם **מכר לו**