## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 4b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:1)

שטר שהיה כתוב בו שפלוני לוה **סלעים,** אבל לא נתפרש בו כמה סלעים, או שהיה כתוב בו **דינרין** בלא לפרש כמה דינרים, והמלוה והלווה אינם מסכימים בדבר, ה**מלוה אומר: חמש** סלעים הלויתי, **ולוה אומר: שלש. ר' שמעון בן אלעזר אומר: הואיל והודה מקצת הטענה** — **ישבע** ככל מודה במקצת. ואילו **ר' עקיבא אומר: אינו אלא כמשיב אבידה, ופטור** מלהשבע ולשלם. שהרי מלשון השטר אפשר להוכיח שהוא חייב לו שני דינרים בלבד (שמיעוט רבים — שנים) ויתר מכאן היה צריך לפרש. ואם הודה בשלושה הרי הוא כמשיב אבידה למלוה, שהרי נותן לו יותר מכפי שהיה המלוה יכול לקבל בשטר ומשום כך פטור.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:2)

ונדייק: **קתני מיהת** [שנינו על כל פנים] ש**ר' שמעון בן אלעזר אומר: הואיל והודה** ב**מקצת הטענה** — **ישבע.** ונדקדק בדברים: **טעמא** [הטעם, דווקא] ש**אמר שלש, הא** [הרי] אילו היה מודה רק ב**שתים** — **פטור** היה מלהשבע, והרי **האי שטר דקמודי ביה** [שטר זה שהוא מודה בו] **הילך הוא,** שהרי הוא מסכים לשלם ככל הכתוב בו, **ו**אם כן לכאורה **שמע מינה** [למד מכאן] כי **הילך פטור** משבועה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:3)

ודוחים: **לא, לעולם אימא** [אומר] **לך** כי אף אם הודה ב**שתים חייב** בשבועה, **והאי דקתני** [וזה ששנה] **שלש,** לא לשם הוראה בדין הילך נאמר, אלא **לאפוקי** [להוציא] **מ**דברי **ר' עקיבא,** ש**אמר: משיב אבידה הוי** [הוא] **ופטור,** על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] ר' שמעון בן אלעזר שאינו כן, אלא **מודה** ב**מקצת הטענה הוי** [הוא], **וחייב.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:4)

על כך מקשים: **אי הכי** [אם כך] היא הכוונה, לשון זו: **"ר' שמעון בן אלעזר אומר הואיל והודה מקצת הטענה ישבע"** אינה מדוייקת, אלא **"אף זה ישבע" מבעי ליה** [צריך היה לו] לומר, שהרי לפי ההסבר שאמרנו בשתיים ודאי חייב, והיה צריך לומר שאף בשלוש צריך להשבע!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:5)

**אלא** יש לדחות מה שאמרנו ולהסביר בדרך אחרת: **לעולם** אם הודה ב**שתים** — הריהו **פטור, והילך** בכלל **חייב, ושאני הכא** [ושונה הדבר כאן] שאינו חייב שבועה, הואיל **דקא מסייע ליה שטרא** [שמסייע לו, ללווה, השטר] ומשום כך פטור משבועה אם הודה בשניים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:6)

**אי נמי** [או גם כן] פטור משבועה אם הודה בשניים בלבד מטעם אחר: **משום דהוה ליה** [שהרי הוא] **שטר שעבוד קרקעות,** כי סתם שטר יש בו ערבות הלווה על ידי שיעבוד קרקעותיו למלוה, וכלל בידינו ש**אין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות,** אלא על כפירת כספים או מטלטלים. כל זה היה בלשון אחת של דיוק מן הברייתא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:7)

אכן, **איכא דמותיב מסיפא** [יש שמקשה מסופה של ברייתא זו], ששנינו בה, **ר' עקיבא אומר: אינו אלא כמשיב אבידה ופטור** משבועה. ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] ש**אמר** הלוה **שלש, הא** [הרי] אם הודה רק ב**שתים** — **חייב. והא** [והרי] **שטר** זה **כיון דקא מודי ביה** [שהוא מודה בו] אם כן **כהילך דמי** [הוא נחשב], שהרי עליו לשלם ככתוב בשטר, ו**שמע מינה** [למד מכאן] כי **הילך חייב!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:8)

ודוחים: **לא, לעולם אימא** [אומר] **לך** כי כאשר הודה ב**שתים נמי** [גם כן] **פטור** משבועה, **והאי דקתני** [וזה ששנה] **שלש** דווקא, הרי זה **לאפוקי** [להוציא] **מ**דברי **ר' שמעון בן אלעזר** ש**אמר** ש**מקצת הטענה** **הוי** [הוא] **וחייב,** על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] ר' עקיבא שלדעתו **משיב אבידה הוי** [הוא] **ופטור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:9)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] לומר מתוך הדברים. **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לפרש כי מי שהודה ב**שתים חייב** בשבועה, אם כן **בשלש היכי** [איך] **פטר ליה** [אותו] **ר' עקיבא,** שכן יש מקום לומר כי **האי אערומי קא מערים** [זה, הלווה, מערים הוא] **סבר** [סבור הוא]: **אי אמינא** [אם אומר] **שתים** **בעינא אשתבועי** [אצטרך להשבע על כך] וכיון שכך **אימא** [אומר] **שלש** **דאהוי** [שאהיה] **כמשיב אבידה ואיפטר** [ואפטר]. **אלא שמע מינה** [למד מכאן] כי אם הודה ב**שתים נמי** [גם כן] **פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:10)

ושואלים: **אלא** לפירוש זה הרי **קשיא** [קשה] **ל**דברי **ר' חייא,** שהרי המודה בשניים הילך הוא, ובכל זאת חייב! ומשיבים: **שאני התם דקא מסייע ליה שטרא** [שונה שם שמסייע לו השטר] ולא משום הילך, אלא משום שחייב לשלם על פי השטר. **אי נמי** [או גם כן] **משום דהוה ליה** [שהרי הוא] **שטר שעבוד קרקעות, ו**כאמור **אין נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:11)

א **מתיב** [מקשה] **מר זוטרא בריה** [בנו] של **רב נחמן,** ממה ששנינו: אדם ש**טענו** לחבירו שמגיע לו ממנו **כלים וקרקעות, הודה** הנתבע שחייב לו **כלים וכפר בקרקעות,** או להיפך ש**הודה בקרקעות וכפר בכלים** — הרי זה **פטור** מלהשבע על השאר. אם **הודה** על **מקצת קרקעות** — **פטור** מלהשבע, הודה על **מקצת כלים** — **חייב** להשבע על השאר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:12)

ומעתה נדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] מפני שמדובר כאן ב**כלים וקרקעות,** שה**קרקע לאו** [לא] **בת שבועה היא,** שהרי אין נשבעים על טענות הקשורות בקרקעות, **הא** [הרי] אילו היה כאן ענין של **כלים וכלים דומיא** [בדומה] לטענה זו של **כלים וקרקעות,** היינו אומרים, ש**חייב** להשבע. ו**היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **לאו דאמר ליה** [האם לא שהמקרה הדומה הוא שאומר לו] **הילך, ושמע מינה** [ולמד מכאן] כי **הילך חייב** בשבועה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:13)

ודוחים: **לא, לעולם אימא** [אומר] **לך** שאף אם היה מדובר ב**כלים וכלים נמי** [גם כן] **פטור, והא דקתני** [וזו ששנה] **כלים וקרקעות, הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו], שחידש לנו בכך דבר אחר: כי אם **הודה במקצת** ה**כלים** ונתחייב בשבועה — **חייב** להשבע **אף על הקרקעות** שכפר בהם, אף שעל קרקעות עצמם אינו נשבע.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:14)

ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] על ידי כך — ש**זוקקין?** כלומר, שאף שאין נשבעים ישירות על תביעות קרקעות, מכל מקום מי שהתחייב שבועה לחבירו, יכול התובע להזקיק (להכריח) אותו שישבע על דברים שאין עליהם כרגיל חיוב שבועה. ואולם דבר זה אין צריך ללמדנו מברייתא זו, שכן הלא **תנינא** [שנינו כבר] במסכת קדושין כי **זוקקין הנכסים שאין להן אחריות,** כלומר, כספים ומטלטלים (שלא היו משתמשים כאחריות להלואה), **את הנכסים שיש להן אחריות** (קרקעות) **לישבע עליהם.** ואם כן, הלכה זו כבר ידועה לנו, ולשם מה ללמוד אותה מן הברייתא כאן?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 4b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 4b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/4b:15)

ומשיבים: **הכא** [כאן], בהלכה של כלים וקרקעות הוא **עיקר** ההלכה, שזוקקים הנכסים שאין להם אחריות להשבע גם על האחרים. ואילו **התם** [שם] **אגב גררא נסבה** [גרר הדברים הביאה], שתוך שעסק בכלל בהשוואה של נכסים שונים זה לזה הביא גם דבר זה. ועיקר הלימוד הוא איפוא מן הקטע שלנו, ואם כן יש בו חידוש לעצמו, ואין ללמוד ממנו כלל לענין הילך.