## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 51a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:1)

**משום הכי** [כך] **חזרו,** שהרי הם היו המוכרים ולהם מותר לחזור לעולם, ונמצא שר' טרפון הוסיף זמן רק לקונים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:2)

**אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שה**מוכר נמי** [גם כן] **כלוקח דמי** [הוא נחשב], אם כן **מאי נפקא להו מינה** [מה יוצא להם מכך]? הלא **כי היכי דעבדי ליה רבנן תקנתא** [כפי שעשו לו חכמים תקנה] **ללוקח, הכי נמי עבדי ליה רבנן תקנתא** [כך גם כן עשו לו חכמים תקנה] **למוכר,** וטוב היה להם בשיטת ר' טרפון, שיש להם זמן רב יותר למכור!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:3)

ומשיבים: **תגרי לוד לא שכיח דטעו** [אינו מצוי שהם טועים] ולכן, גם אם יש רק זמן מוגבל לחזרה, עבור המוכר, אינם חוששים לכך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:4)

מסופר: **אושפזיכניה** [בעל **הבית]** של **רמי בר חמא זבין חמרא** [מכר חמור] **וטעה** במחיר. **אשכחיה דהוה עציב** [מצאו רמי בר חמא שהוא עצוב] **אמר ליה** [לו]: **אמאי עציבת** [מדוע אתה עצוב]? **אמר ליה** [לו]: **זביני חמרא וטעאי** [מכרתי חמור וטעיתי] **אמר ליה** [לו]: **זיל הדר** [לך חזור] **בך.** **אמר ליה** [לו]: **הא שהאי לי** [הרי שהיתי כבר] **יותר מכדי שאראה לתגר או לקרובי! שדריה לקמיה** [שלח אותו לפני] **רב נחמן,** **אמר ליה** [לו] רב נחמן: **לא שנו** שנתנו לו שיעור זמן זה **אלא** לגבי ה**לוקח** **אבל** ה**מוכר** — **לעולם חוזר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:5)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? ומסבירים: **לוקח מקחו בידו, כל היכא דאזיל מחוי ליה** [מקום שהוא הולך הוא מראה אותו] **ואמרי ליה אי** [ואומרים לו אם] **טעה, אי** [אם] **לא טעה.** ה**מוכר דלא נקט מקחיה בידיה** [שאינו מחזיק את מקחו בידו] **עד דמיתרמי ליה** [שמזדמנת לו] — **זבינתא כזבינתיה** [סחורה כסחורתו] **וידע אי** [ויודע הוא אם] **טעה ואי** [ואם] **לא טעה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:6)

א מסופר: **ההוא גברא דהוה נקט ורשכי לזבוני** [אדם אחד שהיה מחזיק רצועות משי למכור]. **קרי שיתא ושויא חמשא** [היה מכריז שמוכרם בששה והיו שוים חמישה], **ואי הוו יהבי ליה חמשא ופלגא הוה שקיל** [ואם היו נותנים לו חמשה וחצי היה לוקח]. **אתא ההוא גברא** [בא אדם אחד] **ואמר** בלבו: **אי יהיבנא ליה חמשא ופלגא הויא** [אם אתן לו חמש וחצי הרי תהא] זו **מחילה** ולא אוכל לקבל את ההבדל במחיר. **אתן ליה שיתא ואתבעיה לדינא** [אתן לו ששה ואחר כך אתבענו לדין] ואקבל את כל דמי ההונאה בחזרה. ועשה כן. ואחר כך, **אתא לקמיה** [בא הדין לפני] **רבא אמר ליה** [לו]: **לא שנו אלא בלוקח מן התגר** יש דין זה בהונאה, **אבל בלוקח מבעל הבית אין לו עליו אונאה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:7)

כיוצא בו מסופר: **ההוא גברא דהוה נקיט כיפי לזבוני** [אדם אחד היה מחזיק תכשיטים למכור] **קרי שתין ושוי חמשין** [היה מכריז בששים והיו שוים באמת חמישים], **ואי הוו יהבי ליה חמשין וחמשא הוה שקיל** [ואם היו נותנים לו חמישים וחמישה היה לוקח]. **אתא ההוא גברא ואמר** [בא אדם אחד ואמר בלבו]: **אי יהיבנא ליה חמשין וחמשא הויא** [אם אתן לו חמשים וחמשה תהא] זו **מחילה, אתן ליה שיתין ואתבעיה לדינא** [לו ששים ואתבענו לדין]. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב חסדא** לברר מה הדין בכגון זה. **אמר ליה** [לו]: **לא שנו אלא בלוקח מן התגר, אבל בלוקח מבעל הבית** — **אין לו עליו אונאה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:8)

**אמר ליה רב דימי: ישר,** כלומר, יפה הדבר. **וכן אמר ר' אלעזר: ישר.** ושואלים: **והא אנן תנן** [הרי אנו שנינו במשנה]: **כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר. מאן** [מי הוא] **הדיוט,** **לאו** [האם לא] הכוונה ל**בעל הבית** סתם, שאיננו תגר מומחה? **אמר רב חסדא:** שם מדובר **בצדרייתא** [בגדי פשתן פשוטים] שעושים אותם לשם מכירה. **אבל מאני תשמישתיה דיקירי עליה** [חפצי תשמישו של בעל הבית שחשובים עליו] **לא מזבין להו אי לאו בדמי יתירי** [אינו מוכר אותם אם לא בדמים יתרים], שקשה בעיניו למוכרם, וכל הקונה צריך להביא בחשבון שהמוכר מוכרם יותר מכדי שווים האמיתי.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:9)

ב משנה **אחד הלוקח** (קונה) **ואחד המוכר יש להן** דין **אונאה. כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר. ר' יהודה אומר: אין אונאה לתגר** לפי שהוא בקי. **מי שהוטל עליו** (רומה) — **ידו על העליונה, רצה** — **אומר לו** לצד השני: **תן לי מעותי** כולן ויתבטל המקח, **או תן לי מה שאניתני** (שרימיתני).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:10)

ג גמרא שואלים: **מנהני מילי** [מנין דברים אלה] שאונאה גם לקונה וגם למוכר? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים] על הכתוב **"וכי תמכרו ממכר לעמיתך... אל תונו** איש את אחיו**"** (ויקרא כה, יד). מתוך הפסוק **אין לי אלא** מקרה שבו **נתאנה** (רומה) **לוקח, נתאנה מוכר מנין? תלמוד לומר: "או קנה** מיד עמיתך **אל תונו"** (שם).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:11)

ומעירים: **ואיצטריך למכתב** [וצריך לכתוב] ב**לוקח ואיצטריך למכתב** [וצריך לכתוב] ב**מוכר** [והוצרך לכתוב בלוקח והוצרך לכתוב במוכר] ואי אפשר ללמוד זה מזה. **דאי כתב רחמנא** [שאילו כתבה התורה] רק ב**מוכר** שלא ירמה — **משום דקים ליה בזבינתיה** [משום שהוא יודע בסחורתו], אבל ה**לוקח** ש**לא קים ליה בזבינתיה** [ברור לו בסחורתו] **אימא** [אמור] שמא **לא אזהריה רחמנא** [הזהירתו התורה] **ב"לא תונו".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:12)

**ו**להיפך, **אי כתב רחמנא** [אילו כתבה התורה] איסור רמאות רק ב**לוקח** — **משום דקא קני** [שהוא קונה] ונהנה מכך, **דאמרי אינשי:** אם **זבנית** [קנית] — **קנית** לעצמך דבר. **אבל מוכר דאבודי קא מוביד** [שמאבד במכירתו], **דאמרי אינשי: זבין אוביד** [מי שמכר איבד], **אימא** אמור שמא **לא אזהריה רחמנא** [הזהירתו התורה] ב**"לא תונו",** על כן **צריכא** [נצרכה] לומר בשניהם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:13)

ד שנינו במשנה ש**ר' יהודה אומר: אין אונאה לתגר.** ושואלים: **משום שהוא תגר אין לו אונאה?** הלא גם הוא יכול לטעות!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:14)

**אמר רב נחמן אמר רב: בתגר ספסר** [סרסור] **שנו,** שקונה סחורה וחוזר ומוכרה. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **מידע ידע זבינתיה** [יודע הוא בקנייתו] **כמה שויא** [היא שווה] **ואחולי אחיל גביה** [ומחל לו]. **והאי דזבנא הכי** [וזה שמכר אותה כך] בפחות משוויה — **משום דאתרמיא ליה זבינתא אחריתי** [שנזדמן לו מסחר אחר] והיה זקוק לכסף.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:15)

ושואלים: **והשתא מיהא קא הדר ביה** [ועכשיו הרי מכל מקום חוזר הוא בו] והרי זו הוכחה שלא מחל! **רב אשי אמר: מאי** [מה פירוש] **אין לתגר אונאה** — **אינו בתורת אונאה** כלל, **שאפילו** ב**פחות מכדי אונאה חוזר.** שהרי כל רווחו הוא בהבדל הקטן שבין מה שהוא קונה ומוכר, ואם יפסיד ממנו, אינו יכול להתקיים. ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב נחמן,** **ר' יהודה אומר: תגר אין לו אונאה, מפני שהוא בקי.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:16)

ה שנינו במשנה: **מי שהוטל עליו ידו על העליונה.** ושואלים: **מני מתניתין** [כמי היא משנתנו]? הרי איננה **לא כ**שיטת **ר' נתן ולא כ**שיטת **ר' יהודה הנשיא.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:17)

ומדוע, **אי** [אם] כשיטת **ר' נתן** — הלא **במתניתין קתני** [במשנתנו שנה] **"רצה** אומר לו כו' **",** **ו**ב**ברייתא לא קתני** [שנה] **"רצה"** ולכאורה משמע שבמקח נקנה, בבעל כורחו, אף כי יכול לקבל מה שהתאנה בו. **אי** [אם] כשיטת **ר' יהודה הנשיא,** הלא **מתניתין קתני** [במשנתנו שנה] **"לוקח",** **ו**ב**ברייתא קתני** [שנה] **"מוכר"** ולא הזכיר לוקח כלל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:18)

**(סימן ז"ב ר"ש** לחכמים שנתנו תירוץ לקושיה זו: ר' אלע **ז** ר, ר **ב**ה, **ר** בא, רב א **ש**י


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:19)

**). אמר ר' אלעזר:** דין **אונאה זו** שבמשנתנו **איני יודע מי שנאה,** כלומר, הדבר סתום, שלכאורה אינו כשיטת שום חכם. ואלו **רבה אמר: לעולם כ**שיטת **ר' נתן היא** משנתנו, **ותני נמי** [ושנה גם כן] **בברייתא** ותקן: **"רצה",** כמו במשנתנו. **רבא אמר: לעולם כ**שיטת **ר' יהודה הנשיא היא** משנתנו, **ומאי** [ומה] ש**שייר במתניתין** [במשנתנו] **קא מפריש** [מפרש] **בברייתא,** שבמשנתנו לא השלים להסביר את כל שיטתו. **אמר רב אשי: דיקא נמי** [מדוייק גם כן הדבר] בלשון המשנה, **דקתני** [ששנה] **"אחד הלוקח ואחד המוכר", ומפרש ליה** [ומפרש אותו] את דינו של ה**לוקח,** **שמע מינה** [למד מכאן] כי אכן **שיוריה שייריה** [שייר] את דינו של ה**מוכר** ולא פירש את כל פרטיו. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:20)

ו **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה הבאה: **האומר לחבירו** הרי אנחנו עושים מסחר **על מנת שאין לך עלי אונאה,** שאם יתברר שרומית — לא תוכל לתבוע. **רב אמר:** אף על פי כן **יש לו עליו אונאה. ושמואל אמר: אין לו עליו אונאה.** ומציעים: **לימא** [האם לומר] כי **רב** אמר בענין זה **כ**שיטת **ר' מאיר, ושמואל** ש**אמר כ**שיטת **ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:21
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:21)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי** ההתחייבויות החלות על כל אדם משעת הנישואין של **שאר** (אוכל), **כסות** (לבוש), **ועונה** (חיי אישות) — **הרי זו מקודשת** כפי שאמר, **ותנאו בטל,** כ**דברי ר' מאיר.** שלדעתו אי אפשר לקבוע תנאי המבטל חובה שאדם מצווה עליה מן התורה. **ור' יהודה אומר: בדבר שבממון** — **תנאו קיים,** אבל לא בהתחייבות אישית. ולכאורה מחלוקת זו אם בדבר שבממון אפשר להתנות על הכתוב בתורה, היא היא מחלוקת רב ושמואל!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 51a:22
[Steinsaltz on Bava Metzia 51a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/51a:22)

ודוחים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך רב:** **אנא דאמרי** [אני שאמרתי] דברי **אפילו** לדעת **ר' יהודה** אמרתי; ואולם, **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' יהודה התם** [שם] שתנאי שבממון קיים אלא ש**ידעה** שהיא מוותרת **וקא** [וביודעין היא] **מחלה,**