## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 55b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 55b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 55b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/55b:1)

**לרבות פחות משוה פרוטה להישבון** (להשבה) שיש להחזיר לקודש, אפילו אם מעל ולקח כל שהוא. ונדון מכאן: **לקדש** — **אין** [כן], **אבל להדיוט** (סתם אדם) — **לא,** משמע שאין חובת השבה חלה על פחות משווה פרוטה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 55b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 55b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/55b:2)

**אלא, אי אתמר הכי אתמר** [אם נאמר, כך נאמר הדבר], **אמר רב קטינא: אם הוזקקו בית דין ל**דין של **שוה פרוטה** — גומרין ופוסקים בסוף **אפילו** אם בינתים נתמעט הערך והוא **פחות משוה פרוטה.** כי **תחילת הדין בעינן** [צריכים אנו] שיהא זה **פרוטה,** ואילו **גמר הדין לא בעינן** [אין אנו צריכים] שיהא שווה **פרוטה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 55b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 55b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/55b:3)

א משנה כיון שבמשנה הקודמת הובאה מחרוזת דינים בנושאים שונים שיש להם צד משותף אחד, מביאים גם במשנה זו הלכות אחרות שיש להן דינים דומים. **חמשה חומשין הן,** שבחמשה דברים יש להוסיף חומש על ערך החפץ עצמו **אלו הן**: זר **האוכל תרומה** גדולה, או **תרומת מעשר** שנותנים הלויים (מעשר מן המעשר) לכהן, או **תרומת מעשר של דמאי,** או **את** **החלה** או את **הבכורים** — **מוסיף חומש.** **והפודה נטע רבעי**, פירות אילנות בשנה הרביעית לנטיעתם, או את ה**מעשר שני שלו** עצמו — **מוסיף חומש. הפודה את הקדשו** שהוא עצמו הקדיש — **מוסיף חומש, הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש** — **מוסיף חומש, והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו** לשקר — **מוסיף חומש.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 55b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 55b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/55b:4)

ב גמרא **אמר רבא: קשיא ליה** [היה קשה לו] **לר' אלעזר,** על ששנו פה **תרומת מעשר של דמאי,** כיון שכל הפרשת מעשר מן הדמאי אינה אלא מתקנת חכמים **וכי עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה** שיוסיף גם חומש?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 55b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 55b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/55b:5)

**אמר רב נחמן אמר שמואל: הא מני** [זו שיטת מי היא] — כשיטת **ר' מאיר היא,** ש**אמר** ש**עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: שליח **המביא גט ממדינת הים, נתנו לה** לאשה **ולא אמר לה** כתקנת חכמים **"בפני נכתב ובפני נחתם"** הגט — מי שנשא גרושה זו **יוציא** (יגרש) את האשה בגט, **והולד** שנולד מנישואין אלו **ממזר,** אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים:** אף על פי שלא עשה כדין מכל מקום **אין הולד ממזר.** אלא **כיצד יעשה? יטלנו** את הגט **ממנה** (מהאשה) **ויחזור ויתננו לה בפני שנים, ויאמר לה: "בפני נכתב ובפני נחתם".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 55b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 55b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/55b:6)

ותוהים: **ו**לדעת **ר' מאיר, משום** ש**לא** **אמר לה "בפני נכתב ובפני נחתם",** למרות שהיה הגט כשר ונעשה כתיקונו, **יוציא והולד ממזר?!** ומשיבים: **אין** [כן], **ר' מאיר לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] ש**אמר רב המנונא משמיה** [משמו של **עולא, אומר היה ר' מאיר: כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין** בלשון או בנוסח, אם נשא אשה בגט כזה **יוציא והולד ממזר.** ולענייננו למדנו שר' מאיר עשה חיזוק לתקנות חכמים כאילו היו דברי תורה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 55b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 55b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/55b:7)

על כלל זה **מתיב** [מקשה] **רב ששת,** שנינו: **מחללין אותו,** את המעשר השני של דמאי, **כסף על כסף, נחושת על נחושת, כסף על נחושת ונחושת על הפירות, ויחזור ויפדה את הפירות** הללו בכסף, אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים:** כיון שפדה בפירות — **יעלו** ה**פירות ויאכלו בירושלים** ואי אפשר לפדותם שנית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 55b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 55b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/55b:8)

וממשיך רב ששת להסביר **ומי מחללינן** [האם מחללים אנו] **כסף על נחושת? והא תנן** [והרי שנינו במשנה]: **סלע** (מטבע כסף) **של מעשר שני ושל חולין שנתערבו** זה בזה, **מביא** בשווי של **סלע מעות** נחושת, **ואומר: כל מקום שישנה סלע של מעשר שני** בתוך תערובת כספים זו **מחוללת על מעות הללו, ובורר את היפה שבהן** (בין המעות) **ומחללו עליה,** ואז נתפסות המעות השניות בקדושת מעשר, וכל התערובת הראשונה נעשית חולין.