## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 60b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:1)

**משום דקא מרווח לתרעא** [שהוא מרוויח את השער], כלומר, שהוא עשוי לגרום להוריד במקצת את שער הפירות בכל האיזור.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:2)

א שנינו במשנה: **ולא יבור את הגריסין,** אלו **דברי אבא שאול. וחכמים מתירין.** ומעירים: **מאן** [מי הם] **חכמים** כאן — **ר' אחא** הוא. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ר' אחא מתיר** לערב ולברר וכיוצא באלה, **בדבר הנראה.** וגם כאן אנשים יכולים לראות כמה נברר, וכמה כדאי להם להוסיף על המחיר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:3)

ב שנינו במשנה: **אין מפרכסין, לא את האדם, ולא את הבהמה, ולא את הכלים. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין משרבטין** **את הבהמה, ואין נופחים בקרביים** (במעיים) הנמכרים כבשר, שיראו גדולים יותר, **ואין שורין את הבשר במים** שישתנה צבעו ויהא נראה כמובחר יותר. ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"אין משרבטין"? הכא תרגמו** [כאן, בבבל, הסבירו], שמשקים אותה **מיא דחיזרא** [מי חיזרן], והם גורמים לה שתתנפח, וניראית שמנה יותר. **זעירי אמר** בשם **רב כהנא: מזקפתא,** שמקרצפים ומנקים אותה, והיא נראית יפה יותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:4)

מסופר: **שמואל שרא למרמא תומי לסרבלא** [התיר להטיל גדילים בסרבל]. **רב יהודה שרא לכסכוסי קרמי** [התיר לנקות ולקשט בגדים מצוירים]. **רבה שרא למידק צרדי** [התיר להדק בגדי פשתן] שייראו דקים יותר. **רבא שרא לצלומי גירי** [התיר לצייר חצים]. **רב פפא בר שמואל שרא לצלומי דיקולי** [לצייר סלים]. ושואלים: **והא אנן תנן** [והרי אנו שנינו במשנה], **אין מפרכסין לא את האדם, ולא את הבהמה, ולא את הכלים!** ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא בחדתי** [זה בחדשים], מותר לקשטם, שאינו אלא מיפה אותם. ו**הא בעתיקי** [זה בישנים], שהקישוט גורם שלא יבחינו במומים ובפגמים שבהם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:5)

ושואלים: **פרכוס** של **אדם מאי היא** [מה הוא]? ומספרים: **כי הא דההוא עבדא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה** [כמו זה שאירע בעבד אחד שהלך וצבע את ראשו וזקנו] בצבע שחור שיראה צעיר. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רבא, אמר ליה** [לו]: **זיבנן** [קנה אותי] כעבד! **אמר ליה** [לו], אמרו חכמים: **"יהיו עניים בני ביתך"** וכך אני נוהג. ולמה לי לקנות עבד, כאשר מתהלכים בביתי עניים, שאם אני נזקק לשרות — הם עושים אותו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:6)

**אתא לקמיה** [בא לפני] **רב פפא בר שמואל, זבניה** [קנה אותו]. **יומא חד** [יום אחד] **אמר ליה** [לו] לעבד: **אשקיין מיא** [השקני מים], **אזל חווריה לרישיה ולדיקניה** [הלך והלבין, הוריד את הצבע, מראשו ומזקנו]. **אמר ליה** העבד לאדוניו: **חזי דאנא קשיש מאבוך** [ראה שאני זקן מאביך], ואין אני יכול לעשות מלאכה. **קרי אנפשיה** [קרא רב פפא בר שמואל על עצמו], בשינוי מה, את דברי הכתוב: **"צדיק מצרה נחלץ, ויבא אחר תחתיו"** (משלי יא, ח). שבמקרא נאמר: "ויבוא רשע תחתיו", והוא התאים פסוק זה לעניין רבא (שהוא "צדיק") נחלץ מצרה זו, ו"אחר" — הוא עצמו, נכנס תחתיו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:8)

א משנה **איזהו נשך ואיזהו תרבית** שנאסרו בתורה?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:9)

**איזהו נשך** — **המלוה סלע,** שערכו הוא ארבעה דינרים, כדי לקבל **חמשה דינרים.** או מלוה **סאתים חטין** כדי לקבל **שלש,** זה **אסור מפני שהוא נושך,** שלוקח במפורש סכום גדול יותר ממה שנתן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:10)

**ואיזהו תרבית** — **המרבה בפירות,** כלומר, עושה עיסקה ועל ידה מרבה לעצמו פירות יתר על מה שהשקיע. עיסקות אלה של ריבית עשויות להיערך בלא שהריבית שבהן מפורשת. **כיצד? לקח הימנו** (קנה אצלו) **חטין בדינר זהב** (שהוא עשרים וחמישה דינרי כסף) **הכור, וכן השער** של החיטים באותה שעה. אחר כך **עמדו חטין בשלשים דינרים,** חמישה דינרים יותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:11)

**אמר לו** הקונה: **תן לי** עכשיו את **חטיי, שאני רוצה למוכרן וליקח** (לקנות) **בהן יין. אמר לו** המוכר: כיון שאינך נזקק לחיטים אלא לכסף, **הרי חטיך עשויות עלי** (נחשבות אצלי) במחירן עכשיו **בשלשים** דינר, **והרי לך אצלי בהן יין** במחיר זה **ויין אין לו.** ואם יעלה מחיר היין נמצא שבסופו של דבר היתה כאן עיסקה של ריבית — שמוסיף על מה שהיה חייב לו מתחילה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:12)

ב גמרא תחילה דנים בגמרא על עיקרי ההגדרות האמורות במשנתנו, ואומרים: **מדשביק** [מכיון שהניח] דין **ריבית דאורייתא** [שמן התורה], ולא הביא במשנה עצמה דוגמא ברורה לריבית, **וקא מפרש** [ומפרש] במשנה לא מקרה של הלוואה, שיש בה תנאי של אחוזי ריבית, והדוגמא שמביא היא מקרה מסובך יותר, שאינו אסור אלא **דרבנן** [מדברי סופרים], **מכלל** דברים אלה אתה למד כי **דאורייתא** [מן התורה], **נשך ותרבית** — **חדא מלתא היא** [דבר אחד הוא], ואין הבדל ביניהם להלכה. ומקשים: **והא קראי כתיבי** [והרי נאמרו כתובים] שמדובר בהם על **נשך כסף וריבית אוכל,** ומדוע איננו מפרש כך?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:13)

ודוחים: **ותיסברא** [וכי יכול אתה לסבור, להבין כך], **דאיכא** [שיש] **נשך בלא תרבית, ותרבית בלא נשך?** ומפרטים: **נשך בלא תרבית היכי דמי** [כיצד יכול להיות], שהרי בהכרח בכל הלוואת ריבית יש גם נשך — שלוקח מן הלווה משהו, וגם תרבית — שמוסיף לעצמו על מה שהלוה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:14)

שכן, **אי דאוזפיה** [אם שהלוה לו] **מאה** פרוטות **ב**עד **מאה ועשרים,** הלא **מעיקרא קיימי** [מתחילה היו עומדות] **מאה** פרוטות **בדנקא** [במעה כסף], **לבסוף קיימי** [עומדות] **מאה ועשרים** **בדנקא** [במעה כסף], שירד ערך הפרוטות, והן שוות רק מאה ועשרים במעה, ואז לכאורה **נשך איכא** [יש כאן] — **דקא נכית ליה, דקא שקיל מיניה מידי** [שהוא נושך אותו, שהוא לוקח ממנו דבר] ש**לא יהיב** [נתן] **ותרבית,** תוספת, **ליכא, דלית ליה רווחא** [אין כאן, שאין לו רווח], **דדנקא אוזפיה ודנקא קא שקיל מיניה** [שמעה הלווה לו, ומעה לקח ממנו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:15)

ואולם דבר זה הוא רק לכאורה כי **סוף סוף, אי בתר מעיקרא אזלת** [אם אחר, לפי, ההתחלה אתה הולך], **הרי נשך והרי תרבית, אי בתר** [אם אחר] ה**סוף אזלת** [אתה הולך] **לא נשך איכא** [יש], **ולא תרבית איכא** [יש], שהרי מתברר כי לא שילם ולא קיבל יותר מן הערך עכשיו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:16)

**ותו** [ועוד], **תרבית בלא נשך היכי דמי** [כיצד יכול להיות]? **אי דאוזיף** [אם שהלוה] לו **מאה ב**עד ה**מאה,** אבל **מעיקרא קיימי** [מתחילה עמדו, היו שוות] **מאה** פרוטות **בדנקא** [במעה], **ולבסוף מאה בחומשא** [בחמישית דינר], בעשרים פרוטות יותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:17)

אף כאן, **אי בתר מעיקרא אזלת** [אם אחר ההתחלה אתה הולך] — **לא נשך איכא** [יש] **ולא תרבית איכא** [יש], שהרי לא התכוון כלל לריבית. **אי בתר** [אם אחר] ה**סוף אזלת** [אתה הולך] **הרי נשך והרי תרבית!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:18)

**אלא אמר רבא: אי** (אין) **אתה מוצא לא נשך בלא תרבית, ולא תרבית בלא נשך. ולא חלקן הכתוב** לשני איסורים **אלא** כדי **לעבור עליו בשני לאוין,** שבכל פעם שמלוה בריבית עובר משום שני איסורים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 60b:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 60b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/60b:19)

בדומה לדברים אלה **תנו רבנן** [שנו חכמים], מדיוק לשון הכתוב **"את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך"** (ויקרא כה, לז), **אין לי** שקיים איסור **אלא נשך בכסף, ורבית באוכל. נשך באוכל מנין? תלמוד לומר: "נשך אכל"** (דברים כג, כ). **רבית בכסף מנין? תלמוד לומר: "נשך כסף"** (שם),