## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 61a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:1)

**אם אינו ענין לנשך כסף** במובן המצומצם של המונח, **שהרי כבר נאמר "לא תשיך לאחיך** נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך**"** (דברים כג, כ) — **תנהו ענין לרבית כסף** שהיא קרובה בעניינה לנשך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:2)

**אין לי** ראיה מן הכתוב לאיסור זה **אלא בלוה** שאסור לו לשלם ריבית ("תשיך" — תתן לאחר לנשוך), **במלוה מנין** ראיה לאיסור?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:3)

ומשיבים: ש**נאמר** איסור **"נשך" בלוה, ונאמר "נשך" במלוה,** והם למדים זה מזה לגבי תוכנם. **מה "נשך" האמור בלוה** — כבר הוכחנו כי **לא חלקת בו בין בכסף בין באוכל, בין בנשך בין ברבית,** שהכל אסור. **אף "נשך" האמור במלוה לא תחלוק בו בין בכסף בין באוכל, בין בנשך בין ברבית. מנין לרבות כל דבר** שיש בו מעין ריבית שהוא אסור — **תלמוד לומר: "נשך כל דבר אשר ישך"** (שם).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:4)

**רבינא אמר: לא נשך באוכל ולא רבית בכסף צריכי קרא** [צריכים כתוב מפורש], **דאי כתיב** [שאילו נאמר]: **"את כספך לא תתן לו בנשך ואכלך במרבית"** — שמחלק הפסוק בין נשך ומרבית, היה הפירוש **כדקאמרת** [כפי שאתה אומר], ו**השתא דכתיב** [ועכשיו שנאמר]: **"את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך"** — משמע שאין נשך ומרבית חלוקים, **קרי ביה הכי** [קרא בו, את הפסוק, כך]: **"את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית",** וכן **"ובנשך ובמרבית לא תתן אכלך".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:5)

על הסברו של רבינא מקשים: **והא** [והרי] ה**תנא** **"נאמר" "נאמר" קאמר** [אמר], שנראה שהוא לומד בדרך של גזירה שווה, וכיצד יכול רבינא לפרש בצורה שונה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:6)

ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר, כך הכוונה]: **אילו לא** היה **נאמר קרא** [הכתוב] בסגנון מיוחד זה, **הייתי אומר גזירה שוה, עכשיו שנאמר קרא** [הכתוב] כך — **גזירה שוה לא צריך.** ושואלים: אם כן, **אלא גזירה שוה** זו שבאה להשוות את שני הפסוקים **למה לי?** ומשיבים: **ל"נשך כל דבר אשר ישך"** (שם) ש**לא כתב** [נאמר] המקרא בפסוק הנזכר **במלוה** אלא בלווה בלבד, והגזירה־שווה מלמדתנו שגם במלוה קיים איסור זה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:7)

א **אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא** [שכתבה התורה] **לאו** (איסור "לא תעשה") גם **ב**איסור **ריבית** וגם **לאו** **בגזל** וגם **לאו** **באונאה?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:8)

והלא לכאורה כולם הם פרטים של איסור אחד **—** להזהיר שלא יקח אדם ממון שאינו שייך לו! ומשיבים: **צריכי** [צריכים הם] להיאמר, **דאי כתב רחמנא** [שאילו היתה כותבת התורה] רק **לאו ברבית,** הייתי אומר שאין ללמוד ממנו **משום** ש**חידוש הוא,** שיש בדין זה צד חריג משאר דיני התורה — ש**אפילו בלוה אסרה רחמנא** [התורה]. שהרי איסור גזל וגניבה חלים רק על הגזלן, ואילו בריבית חל האיסור גם על הלווה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:9)

**ואי כתב רחמנא** [ואילו כתבה התורה] רק **לאו בגזל** לא הייתי לומד מכאן, שהייתי סבור שהוא חמור יותר, משום שהוא לוקח ממון מהנגזל **בעל כרחיה** [כרחו] **אבל אונאה** שעיקר העיסקה נעשתה ברצון — **אימא** [אמור] ש**לא** יהא בכך איסור.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:10)

**ו**להיפך, **אי כתב רחמנא** [אילו היתה כותבת התורה] רק **לאו באונאה,** הייתי אומר שהוא חמור **משום דלא ידע דמחיל** [שאינו יודע שרימוהו ולכן אינו מוחל], ואילו בריבית, למשל, שיודע ומוחל, אינו כן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:11)

ומעירים: **חדא מחדא לא אתיא** [אחת מאחת אינה באה, אינה נלמדת] שאין אפשרות ללמוד איסור אחד מחבירו, ואולם, **תיתי חדא מתרתי** [שתבוא, תלמד, אחת משתים אחרות]. ושואלים: **הי תיתי** [איך תבוא]? נניח כי **לא לכתוב רחמנא** [תכתוב התורה] **לאו ברבית ותיתי מהנך** [ותלמד מאלה] מגזל ואונאה, ואולם אפשר לדחות: **מה להנך** [לאלה] **שכן שלא מדעת,** שהרי הם נלקחים שלא מדעת ולא מרצון, **תאמר ברבית דמדעתיה** [שמדעתו] הוא נותן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:12)

ומצד אחר ש**לא לכתוב רחמנא** [תכתוב התורה] **לאו באונאה ותיתי מהנך** [ותלמד מאלה], מגזל וריבית, אפשר להקשות: **מה להנך** [לאלה] **שכן אין דרך מקח וממכר בכך,** אבל אונאה הרי היא נעשית בדרך המסחר הרגילה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:13)

**אלא** נאמר ש**לא לכתוב רחמנא** [תכתוב התורה] **לאו בגזל ותיתי מהנך** [ותלמד מאלה]; **דמאי פרכת** [שכן מה תקשה]? אם תקשה: **מה לרבית שכן חידוש** — אפשר לטעון כנגד זה: **אונאה תוכיח** שאין בה חידוש.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:14)

ואם תטען **מה לאונאה שכן לא ידע ומחיל** [אינו יודע כדי שימחל] — אם כן **רבית תוכיח,** שהרי יודע ומוחל!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:15)

**וחזר הדין,** כלומר, הטיעון סובב וחוזר מצד זה לצד זה, ועיקרו של דבר אפשר לסכם: **לא ראי זה כראי זה,** אין דבר זה נראה ודומה לדבר זה, **ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שכן גוזלו,** שלוקח מאדם ממון שלא כדין, **אף אני אביא גזל!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:16)

**אמרי** [אומרים]: **הכי נמי** [אכן, כך הוא גם כן], שבאמת לאו זה אינו נחוץ, וניתן היה ללמדו מאחרים. ושואלים: **אלא** אם כן **לאו בגזל למה לי?** ומשיבים: איסור זה נצרך לא לגזילה ממש אלא **לכובש שכר שכיר,** למי שאיננו משלם לשכיר את שכרו, שהוא שונה מגזל אחר שהרי אינו לוקח ממנו בפועל ממש, אף כי אינו משלם לו את חובו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:17)

ומקשים: **כובש שכר שכיר בהדיא כתיב ביה** [במפורש כתוב בו] **"לא תעשק שכיר עני ואביון"** (שם כד, יד)! ומשיבים: אף על פי כן נצרך גם הלאו שנאמר בגזל כדי **לעבור עליו בשני לאוין,** שהעושה כך עובר גם משום "לא תגזול".


###### Steinsaltz on Bava Metzia 61a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 61a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/61a:18)

ושואלים: אם כן, **ולוקמה** [ושיעמיד, שייחס] את הלאו הזה לענין **רבית ואונאה, ולעבור עליו בשני לאוין,** שהלוקח ריבית או מאנה את רעהו עובר גם משום גזל! ומשיבים: הרי זה **דבר הלמד מעניינו,** מהקשר הכתובים, שאיסור גזל נוגע ושייך לענין עושק השכיר,