## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 63b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:1)

**מה לי הן ומה לי דמיהן אמרינן** [אומרים אנו] ואיננו דורשים שיהא התשלום בפירות ממש, כמו כן **מה לי דמיהן ומה לי הן** — **נמי אמרינן** [גם כן אומרים אנו] **ופוסקין על שער שבשוק;** שאפשר לקבל פירות תמורת כסף, גם אם אין העיסקה נגמרת מיד. ולכן, כשקובע עם חבירו שיתן לו פירות בעתיד לפי השער הקיים עתה בשוק **ואף על פי שאין לו** פירות בשעה זו, מכל מקום סומכים על כך, שאם יכול לקנותם — הריהם כאילו היו בידו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:2)

**איתיביה** [הקשו לו] **רב פפא ורב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע לרבא:** הרי במפורש שנינו, **כולם, אם יש לו** — **מותר, אם אין לו – אסור! אמר להו** [להם]: **התם** [שם] מדובר ב**הלואה** והעיסקה נעשתה לאחר ההלוואה כדי לפרוע חוב, **הכא זביני** [כאן יש מכר] ממשי בלא הלוואה כלל, ואין צד ריבית בכך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:3)

ואילו **רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **מאי טעמא** [מה טעם] **אמרו רבנן** [חכמים] ש**פוסקין על שער שבשוק ואף על פי שאין לו** — **דאמר ליה** [שאומר לו] הקונה למוכר: **שקילא טיבותיך ושדייא אחיזרי** [נטולה טובתך ומוטלת על הקוצים], כלומר, אין אתה עושה לי כל טובה. שכן **מאי אהנית** [מה הועלת] **לי?** **אי הוו** [אם היו] **לי זוזי** [זוזים, כסף] **בידי הוה מזבנינא** [הייתי קונה] **ב**עיירה **היני וב**עיירה **שילי בזולא** [בזול], ואם כן מה שאני מקבל לפי השער של השוק היום — איננו רווח עבורי.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:4)

**אמר ליה** [לו] **אביי לרב יוסף: אלא מעתה,** אם משתמשים בנימוק זה, יהא **מותר ללות סאה בסאה, משום דמצי אמר ליה** [שיכול לומר לו המלוה ללווה]: **שקילא טיבותיך ושדייא אחיזרי** [נטולה טובתך ומוטלת על הקוצים], שאין אני מרוויח דבר על ידי הסאה שנתת לי לאחר זמן, שהרי אם היו החיטים בגורן, בידי — גם אז היה מחירן עולה, ולא הרווחתי דבר על ידי ההלוואה, **דאמר ליה** [שהוא אומר לו]: וכי **חטי דקדחי באכלבאי** [החיטים נשרפות במחסן שלי]?! **אמר ליה** [לו] רב יוסף: יש להבדיל בין הדברים, **התם** [שם] מדובר ב**הלואה** ויש לחשוש לריבית, **הכא** [כאן] — **זביני** [מכר].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:5)

**אמר ליה** [לו] **אדא בר אבא לרבא:** מה שאמר בענין פוסק על שער שבשוק, הרי בכל זאת מרוויח הקונה מן הפסיקה, שאילו היה הולך לקנות במקום אחר **והא בעי למיתב זוזי לספסירא** [והרי הוא צריך לתת דינר לסרסור המתווך] ונמצא שמרוויח דינר זה על ידי הקדמת התשלום! **אמר ליה** [לו] רבא: **דקא יהיב ליה נמי** [שאכן נותן לו גם כן], שצריך הקונה להוסיף עוד דמי תיווך. **רב אשי אמר:** אין צריך להוסיף דמי תיווך כי **זוזי דאינשי אינהו עבדי ליה ספסירותיה** [דינריו של אדם הם עושים לו את התיווך], וכאשר יש לאדם כסף מזומן בידו אין לו צורך בתיווך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:6)

א ועוד הלכה בנושא קרוב, **רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **האי מאן דיהיב זוזי אתרעא חריפא** [מי שנותן זוזים, כסף, בשער החריף], כלומר, נותן את הכסף בהקדם, והוא יכול משום כך לקנות בזול יותר לפני שייקבע השער הרגיל, **צריך לאיתחזויי לבי דרי** [צריך להראות עצמו בגורן] בשעה שהמוכר דש את התבואה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:7)

ושואלים: **למאי** [למה, לאיזה צורך] הוא בא? **אי למקנא** [אם לקנות] — **הא** [הרי] **לא קני** [קנה], שהרי בראיה בלבד אין הקנין נעשה, **אי לקבולי עליה** [אם לעשות שהמוכר יקבל על עצמו] קללת **"מי שפרע"** אם יחזור בו מן העיסקה, **כי לא מיתחזי נמי** [כאשר אינו מראה עצמו גם כן] הריהו **מקבל עליה** [עליו] קללת **"מי שפרע"** [עליו]!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:8)

ומסבירים: **לעולם** תפרש שהוא בא **לקבולי עליה** [לקבל עליו] **"מי שפרע",** **ו**אולם יש טעם בדבר: **מאן דיהיב זוזי אתרעא חריפא** [מי שנותן כסף בשער החריף] **לבי תרי תלתא יהיב** [לשנים או שלושה אנשים הוא נותן], שהרי רצונו להבטיח את עצמו ברווח, **אי מיתחזי ליה** [אם הוא מתראה לו] לבעל התבואה — **סמכא דעתיה** [סומכת דעתו] של המוכר, והוא יודע שהמקח גמור ומוחלט, **ואי** [ואם] **לא** יבוא הקונה, **אמר ליה** [אומר, יכול המוכר לומר לו]: **אמינא דאשכחת פירי דשפירי מדידי ושקלת** [אמרתי בלבי שמצאת פירות יפים משלי ולקחת] ובטלת את ההסכם אתי, ולכן אם אין המוכר בטוח בקנין, רשאי הוא לחזור בו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:9)

**אמר רב אשי: השתא דאמרת** [עכשיו שאת אומר] שהטעם הוא **משום מסמך דעתא** [סמיכת הדעת], כדי שיהא המוכר בטוח שהקונה אכן עומד בקניינו — אינו צריך ללכת דווקא לגורן, **אלא** **אפילו** אם **אשכחיה בשוקא** [מצאו בשוק] **ואמר ליה** [לו] שעומד בדברו — גם כן **סמכא דעתיה** [סומכת דעתו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:10)

ב **אמר רב נחמן; כללא דריביתא** [כלל בדיני ריבית] הוא: **כל אגר נטר ליה** [שכר עבור המתנה], שמוסיף תשלום על שאין המלוה גובה את הכסף עכשיו — **אסור. ואמר רב נחמן: האי מאן דיהיב זוזי לקיראה** [מי שנותן כסף למוכר חלות שעוה] **וקא אזלי** [והם הולכים, השער הוא] **ארבע ארבע** חלות בזוז, **ואמר ליה** [לו] המוכר: **יהיבנא** [אני נותן] **לך חמש חמש** אם תשלם לי עכשיו, הרבה לפני זמן נתינת השעוה, אם **איתנהו גביה** [ישנן אצלו] חלות שעוה בשעה זו — **שרי** [מותר], שהוא מוכר בזול משום שהוא זקוק עתה לכסף מזומן. אבל אם **ליתנהו גביה** [אינן אצלו] — **אסור,** שהרי הוא משלם חלה נוספת בריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:11)

ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], והרי זו ריבית ברורה! ודוחים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא למקרה **דאית ליה** [שיש לו, למוכר] **אשראי במתא** [בעיר] ויכול לקבל שעוה מאנשים אחרים שמהם קנה. **מהו דתימא** [שתאמר]: **כיון דאית ליה** [שיש לו] **אשראי במתא** [בעיר] ויכול לקבל את השעוה הרי זה כמו האומר **"**הלויני **עד שיבא בני" או "עד שאמצא מפתח" דמי** [נחשב], שמותר לתת לו כסף, שאין אנחנו רואים בכך הלוואה, ועל כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] רב נחמן כי **כיון דמחסרי גוביינא** [שעדיין חסרים גבייה] — **כמאן דליתנהו דמי** [כמי שאינם הם נחשבים], ויש בהוזלת המחיר משום ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:12)

ג **ו**עוד **אמר רב נחמן: האי מאן דאוזיף פשיטי מחבריה** [מי שלווה מטבעות מחבירו] ואחר כך כשספר **אשכח ביה טופיינא** [מצא בהן תוספת] שנתן לו יותר ממה שאמר **אי** [אם] התוספת היתה **ב**שיעור **כדי שהדעת** יכולה להיות **טועה,** ויש לשער שהמלוה טעה בחשבון — **מיחייב לאהדוריה ליה** [חייב להחזיר לו], **ואי לאו** [ואם לא], שהיה ההבדל גדול יותר, עד שברור שלא היתה כאן טעות — **מתנה בעלמא** [סתם] **הוא דיהיב ליה** [שנתן לו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 63b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 63b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/63b:13)

ומבררים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק] הוא המקרה שאנו אומרים **"בכדי שהדעת טועה"? אמר רב אחא בריה** [בנו] של **רב יוסף:**