## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 64a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 64a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 64a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64a:1)

**בעישורייתא וחומשייתא** [בעשרות וחמישיות], שיש לשער שבעל הכסף מנה עשר עשר או חמש חמש וטעה בספירה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 64a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64a:2)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי: ואי** [ואם] הנותן **איניש תקיפא** [אדם תקיף] **הוא דלא יהיב** [שאיננו נוהג לתת] בדרך כלל **מתנה מאי** [מה נאמר]? האם נניח שהיתה זאת טעות? **אמר ליה** [לו]: **דלמא מיגזל גזליה ואבלע ליה** [שמא פעם גזל ממנו ועכשיו הבליע לו] **בחשבון** את דמי הגזילה בלא לפרש שהוא משיב לו את גזילו. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הגוזל את חבירו והבליע לו** את סכום הגזילה **בחשבון** של סכום אחר שחייב לו, והחזיר לו בדרך זו — **יצא** ידי חובת השבת הגזילה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 64a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64a:3)

ושואלים: **ואי איניש דאתי מעלמא,** [אם היה הנותן אדם שבא מבחוץ] ש**לא שקיל וטרי בהדיה, מאי** [נשא ונתן אתו, מה]? האין זו הוכחה שהיתה זו טעות? **אמר ליה** [לו]: **דלמא איניש אחרינא גזליה,** [שמא אדם אחר, ממכריו גזלו] **ואמר ליה** [לו] לאיש הזה: **כי יזיף** [כאשר ילוה] **פלוני פשיטי מינך** [מטבעות כסף ממך] — **אבלע ליה** [הבלע לו] **בחשבון,** שיתכן שנקט בדרך זו של השבת הגזילה כדי שלא להתבייש בכך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 64a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64a:4)

א **אמר רב כהנא: הוה יתיבנא בשילהי פרקי** [הייתי יושב בקצה בית המדרש] של **רב, ושמעית דקאמר "קרי קרי"** [ושמעתי שאמר "דלעות דלעות"] **ולא ידענא מאי קאמר** [ידעתי מהו אומר], שלא שמע במה היה מדובר. **בתר דקם** [אחר שעמד] **רב** ממקומו ויצא, **אמרי להו** [אמרתי להם] לתלמידים: **מאי "קרי קרי" דקאמר** [מה הן "דלעות דלעות" שאמר] **רב?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 64a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64a:5)

**אמרו לי: הכי קאמר** [כך אמר] **רב: האי מאן דיהיב זוזי לגינאה אקרי** [מי שנתן כסף לגנן עבור דלעות], **וקא אזלי עשרה קרי בני זרתא** [והולכות, המחיר הרגיל שמשלמים הוא, עשר דלעות בנות אורך של זרת] בדינר **ואמר ליה** [לו] הגנן לקונה: אם תיתן לי עכשיו את הכסף **יהבינא לך בני גרמידא** [אתן לך דלעות באורך אמה] לאחר זמן באותו מחיר, במקרה זה, אם **איתנהו** [ישנן בידו] — **שרי** [מותר], ואם **ליתנהו** [אינן בידו] — **אסור,** שאם יתן לו דלעות גדולות לאחר זמן במחיר של דלעות קטנות יש בכך משום ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 64a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64a:6)

ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שכן הוא, ומה חידש רב? ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **כיון דממילא קא רבו** [שמעצמן הן גדלות] — **שפיר דמי** [יפה הדבר], שאין הגנן בא ומוסיף דבר חדש אלא רק ממתין לגידול הדלעות מעצמן ואינו עושה מעשה, ועל כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] רב שאף זה נקרא ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 64a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64a:7)

ושואלים: **כמאן** [כשיטת מי] היא הלכה זו שאמר רב בענין הדלעות — **כי האי תנא** [כשיטת תנא זה]. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ההולך לחלוב את עזיו, ולגזוז את רחליו, ולרדות את כוורתו, מצאו חבירו ואמר לו** החקלאי לחבר: **מה שעזי חולבות מכור לך, מה שרחלי גוזזות מכור לך, מה שכוורתי רודה מכור לך,** וכל זאת בעד סכום מסויים, בלא לדעת בדיוק כמה יקבל הקונה — הרי זה **מותר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 64a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64a:8)

**אבל אם אמר לו: מה שעזי חולבות, כך וכך מכור לך, מה שרחלי גוזזות כך וכך מכור לך, מה שכוורתי רודה כך וכך מכור לך** — **אסור,** שכן הוא מוסיף על הכמות בשל הקדמת התשלום. **ואף על גב דממילא קא רבו** [ואף על פי שמעצמם הם גדלים], **כיון דליתנהו בההיא שעתא** [שאנם נמצאים באותה שעה] — **אסור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 64a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64a:9)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] ש**אמר רבא:** ההלכה היא **כיון דממילא קא רבו** [שמעצמם הם גדלים] — **שפיר דמי** [יפה הדבר, מותר] ואין בכך משום ריבית. ומקשים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] שאם אמר לו **"**מה שעיזי חולבות... **כך וכך"** — **אסור!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 64a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64a:10)

ומשיבים: יש לחלק, **התם לאו מיניה קא רבו** [שם בחלב ובצמר לא ממנו עצמו הוא גדל], שאינו נותן לו בעתיד מן החלב הנמצא כעת, **דשקלי ליה להאי ואתי אחרינא בדוכתיה** [שהרי לוקחים חלב זה ובא אחר במקומו]. **הכא מיניה קא רבו** [כאן, כגון בדלעות, ממנו עצמו הן גדלות], **דכי שקלי ליה להאי** [שהרי כאשר לוקחים מזה] **לא אתי אחרינא בדוכתיה** [בא אחר במקומו], ולכן כשמוכר לו את הפרי עכשיו הרי כל שמוסיף וגדל פרי זה — כאילו היה כל הזמן ברשות הקונה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 64a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64a:11)

ב **אמר אביי: שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה** [מותר לו לאדם לומר לו לחבירו]: **הילך ארבעה זוזי אחביתא דחמרא** [זוזים עבור חבית יין], **אי תקפה** [אם תחמיץ] — הרי היא **ברשותך** ואחריותך עליה, **אי יקרא אי זילא** [אם תתייקר או תוזל] — הרי היא **ברשותי,** שאני מקבל עלי את אחריות ההפסד אם יוזל המחיר. **אמר ליה** [לו] **רב שרביא לאביי:**