## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 64b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 64b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 64b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64b:1)

**האי** [זה] עסק **קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא,** שהרי את חשש ההחמצה מקבל המוכר על עצמו וכבר אמרנו שכל עיסקה כזו אינה אלא ריבית! **אמר ליה** [לו] אביי: **כיון** ש**מקבל עליה זולא** [עליו הקונה את ההפסד אם יוזל המחיר], אם כן **קרוב לזה ולזה הוא,** שיש כאן גם סיכוי של רווח וגם הפסד, ויש לראות בכך עיסקה הוגנת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 64b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64b:2)

א משנה **המלוה את חבירו לא ידור בחצרו** של הלווה **חנם, ולא ישכור ממנו** לדור בחצר **בפחות** מן השכר הרגיל — **מפני שהוא רבית,** שהרי נמצא שהוא מקבל ממנו בצורה זו ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 64b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64b:3)

ב גמרא **אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אף על פי שאמרו** חכמים ש**הדר בחצר חבירו שלא מדעתו**, בלא שבעל החצר יודע — **אינו צריך להעלות לו שכר** (לשלם) אם ההוא אינו מפסיד דבר על ידי כך, מכל מקום אם **הלוהו ודר בחצירו** — **צריך להעלות לו שכר.** ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו בכך]? הלא **תנינא** [שנינו] זאת במפורש במשנה: **המלוה את חבירו לא ידור בחצירו חנם, ולא ישכור ממנו בפחות, מפני שהוא רבית!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 64b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64b:4)

ודוחים: משם אין ראיה, **אי ממתניתין הוה אמינא** [אם ממשנתנו הייתי אומר ומפרש] כי **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **בחצר דקיימא לאגרא** [העומדת להשכרה], **וגברא דעביד למיגר** [ובאדם העומד לשכור], שאם לא ימצא דירה שם — ישכור במקום אחר, ואז ברור שהוא חייב לשלם. **אבל חצר דלא קיימא לאגרא, וגברא דלא עביד למיגר** [חצר שאינה עומדת להשכרה, ואדם שאינו עומד לשכור] כרגיל, שאז לכאורה לא הפסיד בעל החצר דבר, והדייר אינו מרוויח דבר — **אימא** [אמור] ש**לא** ישלם כלל, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שבמקרה זה עליו לשלם שלא ייראה כריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 64b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64b:5)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] בנוסח אחר: **אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אף על פי שאמרו** כי **הדר בחצר חבירו שלא מדעתו** — **אינו צריך להעלות לו שכר,** אם אמר לו **"הלויני ודור בחצרי"** — **צריך להעלות לו שכר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 64b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64b:6)

ומסבירים את ההבדל בין שתי הנוסחות: **מאן** [מי] ש**אמר** שחייב בתשלום אם **הלוהו** — **כל שכן** כאשר אמר במפורש **"הלויני",** שעשה זאת כתנאי וכעין ריבית. אבל ל**מאן** [מי] ש**אמר** על הנוסח **"הלויני",** הרי דווקא כזה אמר, **אבל אם הלוהו** ולא פירש לו — **לא. מאי טעמא** [מה טעם]? — **כיון דמעיקרא לאו אדעתא דהכי אוזפיה** [שמתחילה לא על דעת זה הלווהו] — **לית לן בה** [אין לנו בו איסור] ואפשר לומר שאין קשר בין ההלוואה ובין הדירה בחצרו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 64b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64b:7)

מסופר: **רב יוסף בר חמא** אביו של רבא **תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי, ועביד בהו עבידתא** [היה תופס עבדיהם של אנשים שהוא נושה בהם כסף והיה עובד בהם עבודה], שכאשר ראה שהם הולכים בטל היה כופה אותם לעבוד עבורו. **אמר ליה** [לו] **רבא בריה** [בנו]: **מאי טעמא עביד מר הכי** [מה טעם עושה אדוני כך]? **אמר ליה** [לו]: **אנא** [אני] **כרב נחמן סבירא לי** [סובר אני], ש**אמר רב נחמן: עבדא, נהום כריסיה לא שוי** [העבד, את הלחם שהולך לכרסו איננו שווה], שעבודת עבדים אינה משתלמת כלל. משום כך, אם אני לוקח עבד ומעבידו ומפרנס אותו — אינני מרוויח רווח ממשי בדבר, ולכן יכול אני לעשות כן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 64b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 64b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/64b:8)

**אמר ליה** [לו] רבא: **אימור** [אמור] ש**אמר רב נחמן** דבר זה — **כגון דארי עבדיה דמרקיד בי כובי** [עבדו שהיה רוקד בבית מרזח] ובאמת לא היה שווה לאדוניו, אבל בענין **עבדי אחריני מי** [עבדים אחרים האם] **אמר** כן? **אמר ליה** [לו] אביו: **אנא, כי הא** [אני, כזו] שאמר **רב דניאל בר רב קטינא** ש**אמר** בשם **רב סבירא לי** [אני סובר]. ש**אמר: התוקף** (האוחז) **עבדו של חבירו ועשה בו מלאכה** — **פטור.** ואין לראות בכך משום גזילה, משום