## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 65b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:1)

**והלכתא** [והלכה] **כרב חמא** שטרשא שעשה מותרת, **והלכתא** [והלכה] **כר' אלעזר** שריבית קצוצה מוציאים מן המלוה אף בבית דין, **והלכתא** [והלכה] **כר' ינאי,** ש**אמר מה לי הן ומה לי דמיהן,** שאם מוסר לחבירו חפץ או כסף עבור מה שהלווהו יש בכך משום מכר ולא ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:2)

א משנה **מכר לו את השדה, ונתן לו** הקונה **מקצת דמים, ואמר לו** המוכר לקונה: **אימתי שתרצה הבא מעות** שאתה חייב לגמור התשלום **וטול את שלך** — **אסור,** כי בינתיים משתמש המוכר בשדה, ויש כאן כעין ריבית. אם **הלוהו** כסף **על שדהו, ואמר לו: אם אי** (אין) **אתה נותן לי מכאן ועד שלש שנים** את פרעון החוב — **הרי היא,** השדה, **שלי** — **הרי היא,** השדה, **שלו. וכך היה ביתוס בן זונין עושה** בהלוואותיו **על פי** דעת **חכמים.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:3)

ב גמרא הלכה זו במשנה אינה ברורה למדי, כי יש כאן מקום לשאלה עיקרית: במכר זה, שהקונה שילם רק מקצת דמים **מי אוכל פירות** השדה הזה בזמן הביניים עד לביצועו של התשלום כולו? **רב הונא אמר: מוכר אוכל פירות** עד שיקבל את כל דמי השדה. **רב ענן אמר:** בינתיים **משלשין** (מפקידים) **את הפירות.** ומעירים: **ולא פליגי** [נחלקו] רב הונא ורב ענן, **הא דאמר** [זה מדובר כשאומר המוכר]: **לכי מייתית קני** [כאשר תביא הכל תקנה את השדה], ולכן כל עוד לא הביא את יתרת הסכום עדיין שייכת השדה למוכר ורשאי הוא לאכול מפירותיה. **הא דאמר** [וזה כשאומר]: **לכי מייתית קני** [כאשר תביא את הכסף קנה] לך **מעכשיו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:4)

ומספרים: **תני** [שנה] **רב ספרא ב**הלכות **רבית** שנשנו בברייתא **דבי** [בבית מדרשו] של **ר' חייא** סיכום זה: **פעמים ששניהם מותרין,** שאין בכך כל איסור ריבית, **פעמים ששניהם אסורין, ופעמים שהמוכר מותר ולוקח אסור, ופעמים שהלוקח מותר ומוכר אסור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:5)

כאשר שנה רב ספרא ברייתא זו, **עני** [ענה] **רבא בתריה** [אחריו] והסביר את הדברים: **פעמים ששניהם מותרין** — כשעשו הסכם כגון **דאמר ליה** [שאומר לו] המוכר: **קני** [קנה] לך מהשדה **כשיעור זוזך** [כספך], שאז למעשה הוא קונה חלקים קטנים של השדה מעט מעט, ובזה ודאי שאין איסור. **פעמים ששניהם אסורין** — **דאמר ליה** [שאומר לו] המוכר: **לכי מייתית קני** [כאשר תביא את הכסף תקנה] את הכל **מעכשיו,** שאם המוכר ממשיך לאכול פירות ברור שיש כאן ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:6)

**פעמים** ש**מוכר מותר ולוקח אסור,** שמצד המוכר אין כאן ריבית אבל מבחינת הלוקח יש, כגון **דאמר ליה** [שאומר לו] המוכר: **לכי מייתית קני** [כאשר תביא את הכסף תקנה] את השדה. **ופעמים שהלוקח מותר ומוכר אסור** — כגון **דאמר ליה** [שאומר לו] המוכר: **קני** [קנה] **מעכשיו וזוזאי להוו** [והכסף שלי שאתה עוד חייב יהא] בתורת **הלואה גבך** [אצלך], שנמצא המוכר האוכל פירות נהנה מן ההלוואה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:7)

ושואלים: **מאן** [מיהו] ה**תנא** הסבור שיש כאן אופן ש**שניהם אסורין? אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע** זהו ש**לא** **כ**שיטת **ר' יהודה. דאי** [שאם] כשיטת **ר' יהודה, הא** [הרי] **אמר** ר' יהודה: **צד אחד ברבית מותר.** כלומר, שאם היה הסכם שלפיו אמנם צד אחד מקבל רווח מן ההלוואה שנטל ואולם האחר איננו מפסיד דבר — זה איננו קרוי ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:8)

עוד שנינו בברייתא: **משכן לו בית** או **משכן לו שדה** לחבירו עבור הלוואה שלוה ממנו, **ואמר לו "לכשתרצה למוכרם** — **לא תמכרם אלא לי בדמים הללו** שאנחנו קוצבים עכשיו **"**— הרי זה **אסור,** שיש מקום לחשוב שמחיר השדה גדול משווי ההלוואה, ונמצא משלם ריבית. אבל אם אמר לו **"**לא תמכרם אלא לי, אבל **בשוייהן** **"**— אז **מותר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:9)

ושואלים: **מאן** [מיהו] ה**תנא** הסבור שכשאומר **"בדמים הללו" אסור? אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע:** זהו ש**לא כ**שיטת **ר' יהודה, דאי** [שאם] תאמר שזהו כשיטת **ר' יהודה, האמר** [הרי אמר] **צד אחד ברבית** — **מותר,** כי לא ברור שיגיעו הדברים לידי מכירה של ממש.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:10)

עוד שנינו בברייתא: **מכר לו בית** או **מכר לו שדה** ונתן **לו הקונה את דמי כל השדה,** **ואמר לו** המוכר: **"לכשיהיו לי מעות החזירם לי** וטול בחזרה את מעותיך **"**— הרי זה **אסור,** שהרי בינתיים הקונה־המלווה אוכל את פירות השדה. ואם אמר לו הקונה מעצמו **"לכשיהיו לך מעות אחזירם לך"** — **מותר.** ושואלים: **מאן** [מיהו] ה**תנא** הסבור כן? **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע:** זהו ש**לא** כשיטת **ר' יהודה. דאי** [שאם] **כ**שיטת **ר' יהודה, האמר** [הרי אמר] **צד אחד ברבית** — **מותר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:11)

ושואלים: **מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא** [מה שונה בראש, במקרה הראשון, ומה שונה בסוף] שגרם לשינוי ההבדל בהלכה? **אמר רבא: רישא** [בתחילה] מדובר באופן ש**לא אמר ליה מדעתיה** [לו שיחזיר לו מדעתו], שנמצא שיכול תמיד לבטל את המכר, ונמצא שהיתה זו מעיקרה רק הלוואה. **סיפא** [בסוף] מדובר כש**אמר ליה** [לו] שיחזיר לו **מדעתיה** [מדעתו ומרצונו], שכיון שיתכן שלא ירצה ולא יחזיר — היה כאן מכר גמור.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:12)

ג מסופר: **ההוא גברא דזבין ליה ארעא לחבריה** [אדם אחד מכר קרקע לחבירו] **שלא באחריות,** **חזייה דהוה קא עציב** [ראה אותו, את הקונה, שהוא עצוב] וחושש שמא השדה ממושכן כבר ויילקח ממנו, ונמצא מפסיד את כספו. **אמר ליה** [לו]: **אמאי עציבת** [מדוע אתה עצוב]? **אי טרפו לה מינך,** **מגבינא** [אם יטרפו יקחו בעלי המשכון אותה, את השדה ממך אשלם] **לך שופרא, שבחא, ופירי** [ממיטב ואת מה שהוצאת בהשבחה ואת הפירות שיטרפו ממך]. לאחר זמן נתעוררה הבעיה מה תוקפה של הבטחה כזאת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 65b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 65b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/65b:13)

**אמר אמימר:**