## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 66a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:1)

**פטומי מילי בעלמא** [פיטום דברים בלבד] **הוא,** כלומר, דברים אלה נועדו רק ל"פטם" ולפתות את הקונה ואין בהם משום התחייבות. **אמר ליה** [לו] **רב אשי לאמימר: טעמא מאי** [מה הטעם] — **כיון** שה**לוקח** (הקונה) **בעי לאתנויי** [צריך היה להתנות] תנאי זה של אחריות, ולא התנה, **והכא** [וכאן] ה**מוכר קא מתני** [הוא שמתנה], **אמרת פטומי מילי בעלמא** [אומר אתה שפיטום דברים בלבד] **הוא.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:2)

**אלא** לפי זה **מתניתא, דקתני** [הברייתא ששנינו] שכשאמר **"לכשיהיו לך מעות אחזיר לך** — **מותר",** שבמקרה זה ה**מוכר הוא דבעי לאתנויי** [שהיה צריך להתנות] תנאי זה, ואילו ה**מוכר לא אתני** [התנה] **ו**ה**לוקח קא מתני** [הוא שמתנה].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:3)

**ואמרינן** [ואמרנו]: **מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא** [במה שונה ההתחלה ובמה שונה הסוף]? **ואמר רבא: סיפא** [הסוף] מדובר באופן ש**אמר ליה מדעתיה** [לו מדעתו]. ונדייק מאותם דברים: **טעמא** [הטעם, דווקא] ש**אמר ליה** **מדעתיה** [לו מדעתו], **הא** [הרי אם] **לא אמר ליה מדעתיה** [לו מדעתו] — **לא אמרינן פטומי מילי בעלמא** [היינו אומרים שפיטום דברים בלבד] **הוא.** משמע, שגם אם עושה תנאי לרעת עצמו — תנאי זה קיים ואינו נחשב כדיבור ללא התחייבות!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:4)

**אמר ליה** [לו]: לא כך יש להבין, אלא הטעם באמת הוא כפי שאמרנו שתנאי שלא התנה האיש הנכון — אינו תנאי קיים, ועל כך הוסיף רבא הערתו, שאז המצב הוא כי **נעשה כמאן** [כמי] ש**אמר ליה מדעתיה אתמר** [לו מדעתו נאמר] ולא שזהו הטעם לדבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:5)

מסופר: **ההוא שכיב מרע** [חולה אחד] ש**כתב לה גיטא לדביתהו** [גט לאשתו] כדי לשחררה מחובת חליצה אם ימות, ובאותה שעה **אנגיד ואתנח** [נאנק ונאנח] על שהוא מגרשה. **אמרה ליה** [לו]: **אמאי קא מתנחת** [מדוע אתה **נאנח]?** **אי קיימת** [אם תעמוד] מחולי זה — **דידך אנא** [שלך אני], כלומר, אתחתן אתך מחדש. והתעוררה השאלה מה תוקפה של הבטחה זו. **אמר רב זביד: פטומי מילי בעלמא** [פיטום דברים בלבד] **הוא** ואין לו תוקף חוקי.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:6)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא מדפתי לרבינא: ואי לאו פטומי מילי מאי** [ואם לא היה זה סתם פטפוט דברים] אלא תנאי שקויים בשבועה או בקנין, וכי היה בו ממש, וכי **בדידה קיימא למישדי תנאה בגיטא** [בה תלוי להטיל תנאים בגט]? הרי אין האשה יכולה לעשות כן, אלא **בדידיה קיימא למשדי תנאה** [בו תלוי להטיל תנאי] וכיון שהוא לא התנה כן במפורש — אין תוקף לכל תנאי שהיא מקבלת על עצמה! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] **הוא גופיה** [עצמו] **אדעתא דידה קא גמיר ויהיב גיטא** [על דעתה גמר בלבו ונתן לה גט] וכאילו הוא קבע תנאי זה, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין זה נחשב.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:7)

א שנינו במשנה: **הלוהו** סכום כסף **על שדהו** ואמר לו שאם לא יפרע לו את החוב עד שלוש שנים תהא השדה שלו (של המלוה) — הרי השדה קנוי למלוה. **אמר רב הונא:** אם **בשעת מתן מעות** התנה — **קנה הכל,** ואם הלווה לא ישלם נקנה השדה למלוה. ואם אמר **לאחר מתן מעות** — **לא קנה אלא כנגד מעותיו,** כלומר, קנה רק לפי הכסף שכבר נתן. **ורב נחמן אמר: אפילו לאחר מתן מעות קנה הכל** ואין חילוק מתי נאמר התנאי.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:8)

מסופר: **עבד** [עשה] **רב נחמן עובדא גבי ריש גלותא כשמעתיה** [מעשה אצל ראש הגולה כהלכתו], לפי השיטה שלו, שגם לאחר זמן מתן מעות קנה הכל. הגיע הדבר לדין לפני רב יהודה, ו**קרעיה** [וקרעו] **רב יהודה לשטריה** [את השטר שלו, שעשה], שטען ששטר זה אין לו תוקף. **אמר ליה** **ריש גלותא** [לו ראש הגולה] לרב נחמן: **רב יהודה קרע לשטרך** [את שטרך]. **אמר ליה** [לו] רב נחמן: וכי **דרדקא קרעיה** [האם ילד קרע אותו]? הלא **גברא רבה קרעיה** [אדם גדול קרע אותו], ודאי **חזא ביה טעמא וקרעיה** [ראה בו איזה טעם לפסול וקרע אותו]!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:9)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] נוסח אחר, ש**אמר ליה** [לו] רב נחמן: **דרדקא קרעיה** [ילד קרע אותו], כלומר, אין להתחשב בדבר, **דכולי עלמא לגבי דידי בדינא דרדקי נינהו** [שכל העולם כלפי בדיני ממונות ילדים הם], שרב נחמן היה בקי בדינים אלה מכל בני דורו, ואין דעותיהם נחשבות כנגדו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:10)

**הדר** [חזר] ו**אמר** **רב נחמן** לאחר שעיין בדבר, דעה הפוכה: **אפילו בשעת מתן מעות** — **לא קנה ולא כלום. איתיביה** [הקשה לו] **רבא לרב נחמן** ממה ששנינו במשנתנו: **אם אי** (אין) **אתה נותן לי מכאן ועד שלש שנים הרי הוא שלי** — **הרי היא שלו.** משמע שתנאי כזה יש לו תוקף ועושה קנין!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:11)

**אמר ליה** [לו] **אני** הייתי **אומר** בכלל **אסמכתא קניא** [קונה], שכל התחייבות שהיא כעין קנס, או יתירה מערך הדברים שקיבל אדם — יש לה תוקף, ולפי זה התנאי עושה קנין, וכפי שאמר מתחילה. ואולם **מניומי אמר: אסמכתא לא קניא** [אינה קונה] וקנין זה אסמכתא הוא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 66a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 66a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/66a:12)

וכיון ששכנע אותי בעיקר שיטתו — חזרתי בי מדברי. ושואלים: אם כן, **ולמניומי קשיא מתניתין** [קשה משנתנו]! ומתרצים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] ותרץ כי **מתניתין** [משנתנו] כשיטת **ר' יוסי היא,** וידוע ש**אמר** בכלל ש**אסמכתא קניא** [קונה], אבל דעת יחיד היא בלבד.