## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 67a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:1)

**הוה יתיבנא קמיה** [הייתי יוב אז לפני] **רב נחמן** כשאמר שמחילה כטעות בקנין — מחילה היא, **ובעי לאותביה** [ורציתי להקשות לו] מדין **אונאה, ואודיק** [והסתכל בי], והבין מה רצוני לומר, **חזיתן** [והראה לי] בדין **איילונית.** ומסבירים את הדברים; שרצה רבא לשאול: **והרי אונאה** ש**מחילה בטעות היא** בשעת מכר, ויודעים אנו ש**לא הויא** [אין היא] **מחילה! ואודיק** [והסתכל בי], **חזיתן** [והראה **לי]** דין **איילונית,** ועניינו: **הרי איילונית** ש**מחילה בטעות היא, והויא** [והרי היא] **מחילה,**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:2)

**דתנן:** [שכן שנינו במשנה] **הממאנת,** ילדה שהשיאוה קרוביה, שנישואיה הם רק מדברי סופרים יכולה למאן בבעלה כשאומרת שאינה רוצה בו ויוצאת ממנו בלא גט, וכן **השנייה,** קרובת משפחה שיש רק איסור מדברי חכמים לשאתה לאשה, וכן **האיילונית,** אשה שמבחינת התפתחותה המינית יש בה פגם כזה שאיננה מסוגלת כלל להוליד, כשהן יוצאות מבעליהן **אין להן לא כתובה** שכתב להן הבעל, **ולא פירות** מנכסיה שאכל במשך זמן הנישואין, **ולא מזונות ולא בלאות** (החזרת בגדיה שהשתמשה בהם). הרי שאוכל הבעל את הפירות ואינו מחזיר, שאף שהנישואין היו בטעות — אנו אומרים שמחלה לו על מה שאכל!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:3)

ומעירים על כך: כשמעיינים בדבר מתברר כי **לא הויא** [אינו כן]: **לא** דין **אונאה הויא תיובתיה** [הוא קושיה עליו], **ולא** דין **איילונית מסייע ליה** [לו], לפי שיש הבדל בין המקרים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:4)

ומסבירים: **לא אונאה תיובתיה** [קושיה עליו] — **דלא ידע דאיתיה** [שאינו יודע בשעת המכר שיש כאן] **אונאה דמחיל גביה** [שימחול לו], ואם כן אין כאן מחילה כלל. **ולא** דין **איילונית מסייע ליה** [לו], לפי שיש בה מחילה מדעת ולא בטעות, **דניחא** [שנוח] **לה דתיפוק עלה שמא** [שייצא עליה שם] של **אישות** שיאמרו שהיתה נשואה פעם, ולכן היא מוותרת ביודעין על הפירות שלקח הבעל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:5)

מסופר: **ההיא איתתא דאמרה ליה לההוא גברא** [אשה אחת אמרה לאיש אחד]: **זיל זבין** [לך קנה] **לי ארעא מקריביי** [קרקע מקרוביי]. **אזל זבן** [הלך וקנה] **לה.** **אמר ליה** [לו] המוכר לשליח: **אי הוו** [אם יהיו] **לי זוזי מהדרת לה ניהלי** [כספים האם תחזיר לי אותה, את השדה]? **אמר ליה** [לו]: הלא **את ונוולא אחי** [אתה והיא קרובים] אתם, ומן הסתם תוכלו שניכם להגיע לידי הסכם בדבר. והשאלה היתה מה המשמעות ההלכתית של תשובה זו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:6)

**אמר רבה בר רב הונא: כל** ביטוי כגון **"את ונוולא אחי"** ["אתה והיא קרובים"] ש**אמר, סמכא דעתיה, ולא גמר ומקני** [סומכת דעתו שיוכל להתפשר עם קרובתו, ואינו גומר בלבו ומקנה] את השדה בשלמות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:7)

א ומעירים במקרה כזה: **ארעא הדרה** [הקרקע עצמה חוזרת] לבעלים, ואולם **פירי** [הפירות] שאכל הקונה ביתיים **מאי** [מה דינם]? האם **רבית קצוצה הוו** [הם] **ויוצאין בדיינין, או דילמא** [שמא] **כי אבק רבית הוו** [כמו אבק ריבית הם] **ואין יוצאין?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:8)

**אמר רבא בר רב הונא: מסתברא** [מסתבר] שרק **כי** [כמו] **אבק רבית הוו** [הם] **ואין יוצאין בדיינין. וכן אמר רבא: כי** [כמו] **אבק רבית הוו ואין יוצאין בדיינין.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:9)

**אמר ליה** [לו] **אביי לרבה: משכנתא,** אם משכן הלווה למלוה שדה, והמלוה ירד לשדה, עיבדו ואכל מפירותיו, בלא שיהא הסכם על כך, **מאי** [מה דינה]? האם **התם טעמא מאי** [שם מה הוא הטעם] שנחשב הדבר רק אבק ריבית — **משום** ש**לא קץ ליה** [קצץ לו] סכום ידוע כריבית, **הכא נמי** [כאן גם כן] **לא קץ ליה** [קצץ לו]. **או דילמא** [שמא] **התם זביני, הכא** [או שמא שם מדובר במכר, כאן] ב**הלואה,** ויש לחשוש יותר משום ריבית?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:10)

**אמר ליה** [לו]: **התם טעמא מאי** [שם מהו הטעם] — **משום** ש**לא קץ ליה** [קצץ לו] סכום מסויים **הכא נמי** [כאן גם כן] **לא קץ ליה** [קצץ לו] ואין זו ריבית גמורה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:11)

**אמר רב פפי: עבד** [עשה] **רבינא עובדא** [מעשה] בענין כזה, **וחשיב ואפיק פירי** [וחישב והוציא את הפירות] שאכל אותם המלוה בינתים, וש**לא כ**דעת **רבה בר רב הונא.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:12)

ב **אמר מר בריה** [בנו] של **רב יוסף משמיה** [משמו] של **רבא: הא** [זו] ה**משכנתא** שהמלוה מקבל מהקרקע כמשכנתא ואוכל פירות, **באתרא דמסלקי** [במקום שמסלקים] במקום שבו נוהגים שהלווה יכול להחזיר את הכסף בכל עת שירצה, ולקבל מיד את קרקעו. הרי, אם **אכל** המלוה מפירות השדה בדיוק כ**שיעור זוזי** [הכסף] שהלוה — **מסלקינן ליה** [מסלקים אנו אותו], ורואים את הפירות כתשלום מלא להלוואה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:13)

ואם הספיק ו**אכל טפי** [יותר] מדמי ההלוואה — **לא מפקינן מיניה** [אין מוציאים מידו] שמה שאכל — אכל. וכן **לא מחשבינן משטרא לשטרא** [אין מחשבים משטר לשטר], שאם אותו לווה היה חייב לאותו מלווה בכסף בשטר אחד, אין אנו מחשיבים את מה שהוסיף ואכל כחלק מפרעונו של השטר השני, אלא כל הלוואה נדונה בפני עצמה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:14)

אבל **בדיתמי** [בשדה של יתומים] אם **אכל** מפירות השדה כ**שיעור זוזי** [הכסף], מיד **מסלקינן ליה** [מסלקים אנו אותו] מן השדה, **אכל טפי** [יותר] — **מפקינן מיניה** [מוציאים ממנו] מה שאכל, **ומחשבינן משטרא לשטרא** [ומחשבים משטר לשטר]. וטעמו — שבדרך כלל נחשב מה שאכל יותר כדבר שמחל בעל השדה, אבל בשדה של יתומים, כיון שהם קטנים ואינם יכולים למחול — יש לנהוג לפי מדת הדין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:15)

**אמר רב אשי: השתא דאמרת** [עכשיו שאתה אומר] שאם **אכל טפי** [יותר] **לא מפקינן מיניה** [אין מוציאים ממנו] ואין הדבר נחשב אלא כאבק ריבית, הרי יש לומר שאם **אכל שיעור זוזי** [הכסף] — **נמי לא מסלקינן ליה** [גם כן אין אנו מסלקים אותו] **בלא זוזי** [כסף] **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה** [לסלק אותו בלא כסף — כהוצאה ממנו] **הוא.** שהרי נמצא כמוציא את דמי הפירות מן המלוה, וכיון שפירות אלה **הוי** [הרי הם] כ**אבק רבית,** הרי אמרנו ש**אבק רבית אינה יוצאה בדיינין.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 67a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67a:16)

ומספרים: **עבד** [עשה] **רב אשי עובדא** [מעשה] בענין כזה אף **ביתומים קטנים**