## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 67b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:1)

**כגדולים,** שאף שאכל מקבל המשכנתא כשיעור הממון, לא היה גובה, משום שהוא אבק ריבית שאינו יוצא בדיינין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:2)

**אמר רבא בריה** [בנו] של **רב יוסף משמיה** [משמו] של **רבא: האי** [זו] ה**משכנתא, באתרא דמסלקי** [במקום שמסלקים] את מקבל המשכנתא כשמשלמים לו — **לא ניכול** [יאכל] המלוה **אלא בנכייתא** [בניכוי] שהוא מנכה לו מן החוב מה שהוא אוכל בפירות, **וצורבא מדרבנן** [ותלמיד חכם], שצריך לדקדק עם עצמו, **אפילו בנכייתא** [בניכוי] **לא ניכול** [יאכל]. ושואלים: **אלא במאי ניכול** [במה, באיזה אופן, יאכל]? ומשיבים: **בקיצותא** [בקיצבה], על ידי קביעת סכום קצוב.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:3)

ושואלים: **הניחא למאן דאמר קיצותא שריא** [זה נוח לשיטת מי שאומר שקיצבה מותרת], **אלא למאן דאמר קיצותא אסירא, מאי איכא למימר** [לשיטת מי שאומר שקיצבה אסורה, מה יש לומר]? **דאתמר** [שנאמר] שבשאלה של **קיצותא** [קיצבה] **פליגא** [נחלקו] **בה** **רב אחא ורבינא. חד** [אחד] מהם **אמר: קיצותא שריא** [קיצבה מותרת], **וחד** [ואחד] מהם **אמר: קיצותא אסירא** [קיצבה אסורה]. ושואלים: **היכי דמי קיצותא** [כיצד בדיוק קיצותא זו]? ומסבירים: **דאמר ליה** [שאומר לו] המלוה ללווה: **עד חמש שנין** [שנים] **אכילנא לה בלא נכייתא** [אוכל מן השדה בלא לנכות] — **מכאן ואילך שיימנא** [אשום, אעריך] **לך כולהו פירי** [את כל הפירות] שאני אוכל, ואנכה מסכום ההלוואה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:4)

**איכא דאמרי** [ויש שאומרים] נוסח אחר: **כל** קבלת שדה **בלא נכייתא** [ניכוי] מן הכסף — **אסור** משום ריבית, אבל **היכי דמי קיצותא** [ואיך היא בדיוק הקיצבה] המותרת — **דאמר ליה** [שאומר הוא לו]: **עד חמש שנין** [שנים] **אכילנא בנכייתא** [אוכל בניכוי], **מכאן ואילך שיימנא** [אשום] **לך כולהו פירי** [את כל הפירות] ונוריד מן ההלוואה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:5)

ומעירים: **מאן** [מי] ש**אסר בקמייתא שרי בבתרייתא** [לפי נוסחה ראשונה מתיר באחרונה], אבל **מאן** [מי] ש**אסר** אף **בבתרייתא** [באחרונה], אם כן **היכי שרי למיכל** [איך מותר לאכול] מפירות של משכון? ומשיבים: **כי** [כמו] **משכנתא** של **סורא,** **דכתבי** [שכותבים] **בה הכי** [כך]: **במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא** [בהשלמת שנים אלה שהוא אוכל פירות תצא קרקע זו] **בלא כסף** ותחזור לבעלים, משום שכל כספי ההלוואה ישולמו מהפירות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:6)

**רב פפא ורב הונא בריה** [בנו] של **ר' יהושע אמרי תרוייהו** [אמרו שניהם]: **האי** [זו] ה**משכנתא, באתרא דמסלקי** [במקום שמסלקים] את המלווה מן המשכון, בכל עת כשמחזירים לו את הכסף אינה נחשבת כלל כרכושו של המחזיק במשכנתא, ולכן **אין בעל חוב גובה הימנה** את חובו מן המחזיק במשכון, **ואין הבכור נוטל בה פי שנים** בירושתו, שהרי לא היתה שייכת ממש לאביו, **ושביעית משמטתה** שבבוא שנת השמיטה בטל גם החוב הזה, ואין אנו רואים אותו כגבוי.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:7)

**ובאתרא דלא מסלקי** [ובמקום שאין מסלקים] אלא בזמן הקצוב לכך — **בעל חוב גובה הימנו** (ממנו), **ובכור נוטל בו פי שנים, ואין שביעית משמטתה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:8)

**ואמר מר זוטרא משמיה** [משמו] של **רב פפא: האי** [זו] ה**משכנתא, באתרא דמסלקי** [במקום שמסלקים] את מחזיק המשכנתא — **מסלקי ליה** [מסלקים אותו] **ואפילו** בתשלום **מתמרי דאבודיא** [מתוך תמרים שעל המחצלות ששטחו עליהם את התמרים], שאינו צריך לשלם דווקא בכסף, וגם תשלום בשווה כסף ראוי לכך. **ואי אגבהנהו בסיסני, קננהו** [ואם הגביה אותם בתוך הסלים, כבר קנה אותם] בכך, והם שלו. **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] שאם נעשה הקנין על ידי **כליו של לוקח ברשות מוכר** — **קנה לוקח,** אם כן **אפילו** כש**לא אגבהנהו בסיסני** [הגביה אותם בסלים] — **קננהו** [קנה אותם], שהרי נקנו לו כבר ללוקח בהיותם על המחצלות. ועוד כמה הלכות בענין של משכנתא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:9)

**פשיטא** [פשוט, ברור לנו] **באתרא דמסלקי** [במקום שבו כרגיל מסלקים את המלווה בתשלום] **ואמר** המלוה בשעת מתן הכסף **"**אני **לא מסתלקנא** [אסתלק] **"**— **הא קאמר דלא מסתלקנא** [הרי אמר אינני מסתלק], ועל תנאי זה נתן את הכסף, ותנאו קיים. **אלא** שיש לשאול **באתרא דלא מסלקי,** [במקום שאין מסלקים בו], **ו**הוא **אמר "מסתלקנא** [אני מסתלק] **"**אם יקבל את הכסף, **מאי** [מה הדין]? האם **צריך למיקנא מיניה** [לקנות, לעשות קנין, ממנו], **או לא,** שיש תוקף חוקי לאמירה בלבד?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:10)

**רב פפא אמר: לא צריך למקנא מיניה** [לקנות ממנו]. **רב ששת בריה** [בנו] של **רב אידי אמר: צריך למקנא מיניה** [לקנות ממנו]. ומסכמים, **והלכתא** [והלכה] היא: **צריך למקנא מיניה** [לקנות ממנו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:11)

אם **אמר** הלווה למלווה: **"איזיל ואייתי זוזי** [אלך ואביא כסף] **"**— **לא אכיל** [איננו רשאי לאכול עוד], שהרי זה כסילוק. אבל אם אמר **"איזיל** [אלך] **ואטרח ואייתי זוזי** [ואביא כסף] **",** במקרה זה נחלקו, **רבינא אמר: אכיל** [אוכל], שמותר למלוה לאכול עוד פירות, שהרי הלווה אינו בטוח שיביא, **ומר זוטרא בריה** [בנו] של **רב מרי אמר: לא אכיל** [אוכל]. ומסכמים: **והלכתא** [והלכה] היא: ש**לא אכיל** [אוכל].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:12)

מסופר: **רב כהנא ורב פפא ורב אשי לא אכלי בנכייתא** [היו אוכלים על ידי ניכוי], שחששו משום ריבית שיש בכך. **רבינא אכיל בנכייתא** [היה אוכל בניכוי].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 67b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 67b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/67b:13)

**אמר מר זוטרא: מאי טעמא דמאן דאכיל בנכייתא** [מה הטעם של זה שאוכל בניכוי] — **מידי דהוה** [כמו שהוא] בדין **שדה אחוזה;** שאמרה התורה (ויקרא כז, יז-יט) שאם מקדיש אדם את שדה אחוזתו יכול הוא אחר כך לחזור ולפדותו מיד ההקדש כאשר הוא משלם סלע (ארבע זוזים) עבור כל שנה עד לשנת היובל. וכך למדים: **שדה אחוזה, לאו אף על גב דקא אכיל פירי טובא** [האם לא אף על פי שהוא אוכל פירות הרבה] במשך השנים, **אמר רחמנא** [אמרה תורה]