## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 70a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 70a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 70a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70a:1)

**ונהגו בני כופרא** ["בני הזפת", כלומר, הספנים] שמשלמים **אגרא** [שכר] **בשעת משיכה, פגרא** [דמי שבירה] לוקחים **בשעת שבירה.** ושואלים: **אטו במנהגא תליא מילתא** [וכי במנהג תלוי הדבר], שאפשר לקחת מתי שרוצים ואיך שרוצים ואין הלכה בדבר? ומשיבים: **משום דמתניתא תניא** [שהברייתא שנתה] זאת — הרי זה **מנהגא** [מנהג כשר] ומותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 70a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70a:2)

א **אמר רב ענן אמר שמואל: מעות של יתומים מותר להלוותן ברבית,** שכיון שהיתומים קטנים הם ופטורים ממצוות — אין איסור ריבית חל עליהם. **אמר ליה** [לו] **רב נחמן: משום דיתמי נינהו ספינא להו איסורא** [שיתומים הם אנו מאכילים להם איסור]?! ובלשון קשה הוסיף: **יתמי דאכלי דלאו דידהו ליזלו בתר שבקייהו** [יתומים שאוכלים מה שאינו שלהם שילכו אחרי הנפטר שלהם]! **אמר ליה** [לו] רב נחמן לרב ענן: **אימא לי איזו, גופא דעובדא היכי הוה** [אמור לי, ידידי, גופו של מעשה איך היה]? כלומר, כיצד בדיוק שמעת את הדברים מפי שמואל?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 70a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70a:3)

**אמר ליה** [לו] רב ענן: **ההוא דודא** [אותו **דוד]** שהיה שייך ל**בני מר עוקבא** שהיו יתומים קטנים **דהוה בי** [שהיה בבית] **מר שמואל** שהיה משכיר אותו, **תקיל ויהיב ליה, תקיל ושקיל ליה** [היה שוקל ונותן לו, שוקל ולוקח אותו] **שקיל אגרא ושקיל פחתא** [היה לוקח שכר עבור השימוש בדוד והיה לוקח גם עבור הפחת] והרי בדרך כלל אומרים אנו: **אי אגרא** [אם נוטל שכר] — **לא** נוטל **פחתא** [פחת], **ואי פחתא** [ואם נוטל פחת] — **לא** נוטל **אגרא** [שכר] ואם לוקח שניהם הריהי ריבית. ואם כן רואים ששמואל התיר ליתומים לקבל ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 70a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70a:4)

**אמר ליה** [לו] רב נחמן: משם אין ראיה, במקרה **כי הא** [כגון זה] — **אפילו בדקנני נמי שרי למיעבד** [בבעלי זקנים, באנשים מבוגרים, גם כן מותר לעשות] **דהא מקבלי עלייהו חוסכא דנחשא, דכמה דמקלי נחשא בציר דמיה** [שהרי הבעלים מקבלים עליהם את פחת הנחושת, שככל שנשרפת הנחושת פוחתים דמיה של הקלחת] וכיון שכך הרי משלמים השוכרים עבור פחת הניכר לעין, וכגון זה ודאי מותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 70a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70a:5)

**אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **רבה בר יוסף בר חמא אמר רב ששת: מעות של יתומים מותר להלוותן** באופן שהוא **קרוב לשכר ורחוק להפסד.** שכיון שאין זו אלא אבק ריבית — אין אנו מחמירים במקום יתומים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 70a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70a:6)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: עיסקה של שותפות שעבור בעל הכסף התנאים הם **קרוב לשכר ורחוק להפסד** — הרי המלוה **רשע,** שלוקח ריבית. **קרוב להפסד ורחוק לשכר** — **חסיד,** שמחמיר על עצמו שלא להגיע אף לחשש ריבית, אם **קרוב לזה ולזה** או **רחוק מזה ומזה** — **זו** היא **מדת כל אדם,** שנוהג לפי שורת הדין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 70a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70a:7)

**אמר ליה** [לו] **רבה לרב יוסף: הני זוזי דיתמי היכי עבדינן להו** [כספי יתומים איך אנחנו עושים בהם]? כלומר, מה עושים כדי לשמרם שלא יתבזבזו ויאבדו? **אמר ליה** [לו] **מותבינן להו בי דינא ויהבינן להו זוזא זוזא** [מושיבים אנו עבורם בית דין והם מחזיקים את הכסף ונותנים להם זוז זוז] לפי צרכיהם. **אמר ליה** [לו] רבה: **והא קא כליא קרנא** [והרי כך כלה הקרן, גוף הרכוש] באופן זה, ונמצא שאין אנו אפוטרופסים ראויים ליתומים, שלא נשמר רכושם כראוי.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 70a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70a:8)

**אמר ליה** [לו] רב יוסף: **מר היכי עביד** [אדוני איך הוא עושה]? **אמר ליה** [לו]: **בדקינן גברא דאית ליה דהבא פריכא** [מחפשים אנו אדם שיש לו גרוטאות זהב], כלומר, זהב שלא נעשו ממנו חפצים ותכשיטים, **ונקטינן דהבא מיניה** [ואנחנו לוקחים, קונים, את הזהב ממנו] ואחר כך **יהבינן להו ניהליה** [נותנים לו אותו, את הזהב] בצורת עיסקה באופן שיהיה **קרוב לשכר ורחוק להפסד.** ומעירים: **אבל דבר מסוים,** חפץ זהב גמור — **לא, דלמא** [שמא] **פקדון נינהו** [הוא] בידי המחזיק, **ואתי מריה יהיב** [ויבוא בעליו ויתן] **סימנין ושקיל ליה** [ויקח אותו] ויימצאו היתומים נפסדים. ולכן משתמשים רק בדבר שערכו מובטח ושאין אפשרות שיילקח מן המחזיק אותו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 70a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70a:9)

על דרך זו של הבטחת כספי היתומים **אמר רב אשי: תינח אי משתכח גברא דאית ליה דהבא פריכא** [נניח אם נמצא אדם שיש לו גרוטאות זהב], ואולם **אי** [אם] **לא משתכח גברא דאית ליה דהבא פריכא ניכלו זוזי דיתמי** [יימצא אדם שיש לו גרוטאות זהב יכלו כספי יתומים]? — ונמצא שזהירות יתירה זו עלולה להביא אף היא להפסד. **אלא אמר רב אשי** כך עושים: **חזינן גברא דמשפו נכסיה, ומהימן, ושמע דינא דאורייתא ולא מקבל שמתא דרבנן** [רואים אנו אדם שנכסיו שקטים שאין ערעור על בעלותו עליהם, והוא איש נאמן, ושומע, מציית, לדין תורה ואינו מקבל נידוי של חכמים], כלומר, אדם שיודעים בו שמציית לדברי בית דין ברצון וללא צורך בכפיה, **ויהבינן להו ניהליה בבי דינא** [ונותנים לו אותם, את הכספים הללו בבית דין] כעיסקה שהיא קרובה לשכר מלהפסד, ומשקיעים את כספי היתומים בדרך זו שהיא בטוחה ומכניסה.