## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 70b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:1)

א משנה **אין מקבלין צאן ברזל מישראל,** שאין מקבלים צאן (או שאר דברים) באופן שהמטפל מקבל עליו אחריות גמורה לשמור על ערכם במקרה של פחת או אבידה (מוות, גניבה), אלא רק מחצית הרווחים — **מפני שהוא רבית.** שכיון שהקרן היא קצובה, ומוחזרים תמיד לבעלים, נמצא שכל סכום נוסף שמקבל – ריבית הוא על ההלוואה. **אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוים** שהרי אין לגביהם איסורי ריבית,


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:2)

**ולוין מהן** בריבית **ומלוין אותן ברבית. וכן בגר תושב** גוי שחי בארץ ישראל וקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, אבל אם לא התגייר — לוה ומלוה בריבית, שהרי אינו ישראל. וכן **מלוה ישראל מעותיו של גוי** לישראל אחר **מדעת הגוי** בשליחותו, **אבל לא מדעת ישראל.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:3)

ב גמרא ושואלים: **למימרא דברשותא** [האם לומר **שברשות]** של ה**מקבל קיימא** [עומד] ה"צאן ברזל"? שכל עוד הוא מחזיק בהם הם כרכושו (שהרי מטעם זה נחשב הדבר כהלוואה שיש בה ריבית)? **ורמינהו** [מטילים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **המקבל צאן ברזל מן הגוים** — ה**ולדות פטורין מן הבכורה** ולכאורה מוכיח הדבר שהצאן נחשב כשייך עדיין לבעליו הגויים, ולכן אינו חייב בבכורה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:4)

**אמר אביי: לא קשיא** [אינו קשה]; **הא** [זה] לענין בכורות כאשר בעל הצאן **מקבל עליה אונסא וזולא** [עליו אחריות לאונס שיקרה לבהמה או הוזלה במחיר] ולכן נחשבת כשייכת עוד לבעליה הגויים. **הא** [וזה] במשנתנו — ש**לא קביל עליה אונסא וזולא** [קיבל עליו אונס וזול].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:5)

**אמר ליה** [לו] **רבא: אי דקביל עליה מרה אונסא וזולא** [אם שקיבל עליו בעליה אונס והוזלה] — **צאן ברזל קרית ליה** [אתה קורא לזה]? הלא זו היא עיסקת שותפות גמורה המותרת אף בישראל!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:6)

**ועוד: אדתני סיפא** [ששנה בסוף המשנה]: **אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוים, ליפלוג בדידיה** [שיחלוק בענין זה עצמו] שיש בו כמה צדדים, ויאמר: **במה דברים אמורים** — ש**לא קביל עליה אונסא וזולא** [קיבל על עצמו אונס והוזלה] **אבל** אם **קביל מרה אונסא וזולא** [קיבל בעליה **אונס והוזלה]** — **שפיר דמי** [יפה, מותר הדבר]!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:7)

**אלא** עלינו לחזור מהסבר זה, ו**אמר רבא: אידי ואידי** [זה וזה] במשנתנו ולענין בכורות מדובר באופן ש**לא קביל עליה מרה אונסא וזולא** [קיבל עליו בעליה אונס והוזלה], **וגבי** [ואצל] **בכורות היינו** [זה] ה**טעם** שה**ולדות פטורין מן הבכורה: כיון דאי** שאם משום מה **לא יהיב זוזי אתי** [יתן את הכסף, יבוא] **גוי תפיס לה** [ויתפוס אותה] את ה**בהמה** **ואי** [ואם] **לא משכח לה** [ימצא אותה] את ה**בהמה תפיס להו** [יתפוס אותן] את ה**ולדות,** **והוי ליה** [והרי זה] מוכיח ש**יד** ה**גוי באמצע,** שיש לגוי בעלות מסויימת על גוף הוולדות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:8)

וכלל בידינו: ש**כל** בהמה שיש בבעלותה **יד גוי באמצע** — **פטור מן הבכורה.** אבל לגבי דיני ריבית בישראל — "צאן ברזל" הוא לגמרי בבעלותו של המקבל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:9)

ג נוסף לדיון ההלכתי בדיני ריבית מביאים כמה דברי מוסר ואגדה בנושא זה. נאמר **"מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו"** (משלי כח, ח). ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"לחונן דלים",** כיצד מגיע כסף זה לחונן דלים? **אמר רב: כגון שבור מלכא,** שבסופו של דבר מגיע הכסף למלכות והמלך הוא החונן דלים מרכושו של המלוה בריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:10)

**אמר רב נחמן, אמר לי הונא** (רב הונא): **לא נצרכא** [נצרכה], **אלא** ש**אפילו רבית** שנוטל הישראל מ**גוי** — בסופו של דבר יורדת לטמיון ואינו מצליח. **איתיביה** [הקשה לו] **רבא לרב נחמן:** והלא נאמר **"לנכרי תשיך** ולאחיך לא תשיך**"** (דברים כג, כא), משמע שמותר הדבר, ו**מאי** [מה פירוש] **"תשיך"** — **לאו** [האם לא] הכוונה **תשוך?** כלומר, תלוה בריבית ותקבל נשך? ודוחים: **לא, תשיך** דווקא, כלומר, שאתה תשלם לו נשך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:11)

ושואלים: וכי **לא סגי דלאו הכי** [די בלא כך]? כלומר, וכי בא הכתוב לחייבנו דווקא ללוות מן הגוי, ולשלם לו ריבית? ומשיבים: אין הכוונה שזו עצמה היא מצוה, אלא ללמד **לאפוקי** [להוציא] את **אחיך** הישראלי ש**לא** תתן לו ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:12)

ומקשים: הלא **אחיך בהדיא כתב ביה** [בפירוש כתוב בו] באותו פסוק: **"ולאחיך לא תשיך"!** ומשיבים: **לעבור עליו ב'עשה' ו'לא תעשה',** שאם נותן ריבית לישראל עובר גם משום 'לא תעשה' של "לא תשיך" וגם משום מצות 'עשה' של "לנכרי תשיך".


###### Steinsaltz on Bava Metzia 70b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 70b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/70b:13)

**איתיביה** [הקשה לו] קושיה אחרת ממה ששנינו במשנתנו: **לוין מהן ומלוין אותם ברבית, וכן בגר תושב,** ומשמע שמותר לכתחילה! **אמר רב חייא בריה** [בנו] של **רב הונא: לא נצרכא** [נצרכה] הלכה זו שבמשנה **אלא**