## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 73a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:1)

אם החבילה **ברשות מוכר,** שהוא מקבל על עצמו אחריות עבור כל נזק שיארע בדרך — **מותר,** אם **ברשות לוקח** — **אסור** שיש בכך משום ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:2)

**המוליך פירות ממקום למקום** ו**מצאו חבירו ואמר לו: "תנם לי ואני אעלה** (אשלם) **לך פירות שיש לי באותו מקום** שאתה הולך אליו **",** **אם יש לו פירות באותו מקום** — **מותר, ואם לאו** [לא] — **אסור.** **ו**אולם **החמרין** המוליכים סחורה ממקום למקום **מעלים** (קוצבים מחיר) **במקום היוקר כבמקום הזול** ומקבלים כסף, **ואינן חוששין** —


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:3)

אין רואים זאת כריבית הבאה בשל הקדמת התשלום. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **רב פפא אמר: ניחא להו דמגלו להו תרעא** [נוח להם שפותחים להם את השער], כלומר, הם מרוצים למכור בפחות, שעל ידי כך הם מתחילים במסחר ויוצרים לעצמם לקוחות. **רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא אמר: ניחא להו דמוזלי גבייהו** [נוח להם משום שמוזילים להם] את המחיר במקום שהם קונים, שכיון ששומעים שמכרו במחירי הפסד הם מקבלים סחורתם במחיר זול יותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:4)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם הלכה למעשה]? ומשיבים: **איכא בינייהו תגרא חדתא** [יש ביניהם הבדל לגבי סוחר, חמר, חדש], שלדעת האומר שהטעם הוא כדי לפתוח לפניהם את השוק — הרי הדבר אמור במיוחד בסוחר כזה. ולדעת האומר שהוא כדי לקבל סחורה בזול — הרי לתגר חדש לא יאמינו שמוכר בזול, ולא יוזילו לו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:5)

מסופר: **ב**עיר **סורא אזלי** [הולכים, נמכרים] **ארבעה ארבעה** סאין בסלע, ובעיירה הסמוכה **כפרי אזלן שיתא שיתא** [היו הולכים, נמכרים, שש שש סאין בסלע]. **יהיב** [נתן] **רב זוזי לחמרי** [כסף לחמרים] **וקביל עליה אונסא דאורחא** [וקיבל על עצמו את אונס הדרך], שאם תאבד הסחורה בדרך האחריות עליו, **ושקיל מינייהו** [והיה לוקח מהם] **חמשה** סאים בסלע. ושואלים: **ונשקול שיתא** [ושיקח שש]! שהרי אם קיבל על עצמו את אונס הדרך אמרנו שמותר לעשות עיסקה כזו! ומשיבים: **אדם חשוב שאני** [שונה], שצריך להחמיר על עצמו ולהיזהר יותר ממראית עין של ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:6)

**בעא מיניה** [שאל אותו] **ר' אסי מר' יוחנן: מהו לעשות בגרוטאות כן?** האם מותר לעשות הסכמים כגון אלה גם בגרוטאות של כסף וזהב וכיוצא בהן, ולאו דווקא בחיטה ופירות? **אמר ליה** [לו]: כבר **ביקש ר' ישמעאל בר' יוסי לעשות כן בכלי פשתן, ולא הניחו רבי. איכא דאמרי** [יש שאומרים] בנוסח אחר: **ביקש רבי לעשות בגרוטאות כן, ולא הניחו ר' ישמעאל בר' יוסי.** משמע שבאלה אין ראוי לעשות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:7)

**פרדיסא** [לגבי פרדס], כלומר, לקנות מראש פירותיו של כרם שלם במחיר זול יותר, **רב אסר ושמואל שרי** [התיר]. ומסבירים: **רב אסר, כיון דלקמיה שויא טפי** [שלהבא יהיה שווה יותר] — **מתחזי כי אגר נטר ליה** [נראה כמשלם לו שכר על המתנת הכסף ברשותו] וריבית הוא. **ושמואל שרי** [התיר], וטעמו: **כיון דהוי ביה תיוהא** [שיכול להיות בו, בכרם, קלקול] והקונה קיבל על עצמו אחריות ההפסדים — **לא מיחזי כי אגר נטר ליה** [אינו נראה כשכר המתנה לו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:8)

**אמר רב שימי בר חייא: ומודי** [ומודה] **רב בתורי דנפיש פסידייהו** [בשוורים שהפסדם מרובה], שאם עשה הסכם כזה לגבי גידול שוורים הדבר מותר, משום שבזה מצוי מאד שיהא הפסד ניכר, ויש בכך השקעה ממשית בשותפות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:9)

**אמר להו** [להם] **שמואל להנהו דשבשי שבשא** [לאלה קוני זמורות הגפן], שהיו משלמים מראש עבור הזמורות שיזמרו לאחר זמן, שכיון שהסיכון בכך הוא מעט — יש בו חשש ריבית, ולכן **הפוכו בארעא, כי היכי דקני לכו גופא דארעא** [הפכו קצת בעצמכם, עדרו קצת, בקרקע זו כדי שיקנה לכם גוף הקרקע] ועל ידי זה אתם נעשים שותפים בעבודה, **ואי** [ואם] **לא** — **הויא לכו** [תהיה לכם] זאת **כהלואה** **ואסור** לקבל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:10)

וכן **אמר להו** [להם] **רבא להנהו דמנטרי באגי** [לאלה ששומרים את השדות] עד זמן הקציר ומקבלים שכרם מן היבול: **פוקו הפוכו בבי דרי, כי היכי** [צאו הפכו קצת בגורן וסייעו בעבודה, כדי] ש**לא תשתלם שכירות דידכו** [שלכם] **עד ההיא שעתא** [אותה שעה], שאם אתם מסייעים גם בעבודה, נמצא ששכירותכם כפועלים נמשכת עד שהתבואה נגמרת ומגיעה לידכם, ולפי הכלל **שכירות אינה משתלמת אלא בסוף,** ונמצא ש**ההיא שעתא אוזולי דקא מוזלי גבייכו** [באותה שעה שנותנים להם היבול אז הם מוזילים לכם] ואין זה שכר ריבית על שאחרו את התשלום המגיע לכם זמן רב קודם לכן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:11)

מסופר: **אמרו ליה רבנן** [לו חכמים] **לרבא:** **קא אכיל מר** [אדוני אוכל, נהנה] מ**רבית,** ומדוע — **דכולי עלמא** [שכל העולם] המחכירים את שדותיהם לאריסים **שקלי** [לוקחים, מקבלים] **ארבעה** כורים מן התבואה **ומסלקי לאריסא** [ומסלקים את **האריס]** **ב**חודש **ניסן** שאז הוא קוצר את התבואה ונותן את חלקו, ו**מר נטר להו** [ואדוני ממתין להם] **עד** חודש **אייר** **ושקיל שיתא** [ולוקח מהם ששה כורים], והרי זאת ריבית עבור ההמתנה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 73a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73a:12)

**אמר להו** [להם] להיפך: **אתון קא עבדיתון** [אתם הם שעושים] **שלא כדין,** כי באמת כל **ארעא** [קרקע] **לאריס** שמעבד אותה **משתעבד** [היא משועבדת] עד שיסיים לעבד אותה ולהוציא ממנה כל מה שאפשר לו להוציא, **אי אתון מסלקיתו להו** [אם אתם מסלקים אותם **בניסן** — **מפסידתו להו** [מפסידים אתם להם **בכמה** וכמה דברים שאינם מספיקים לקצור בשעה הראויה וללקט את כל מה אפשר מן השדה, ואילו **אנא נטרנא להו** [אני ממתין להם] **עד אייר, ומרווחנא להו** [ומרוויח אני להם] **בכמה** וכמה דברים, שאני נוהג כהלכה ומקבל תשלום נאות על החכרת השדה למשך הזמן המתאים, ואתם מקפחים את האריס, אף שאתם מקבלים גם שכר פחות.