## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 73b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:1)

**רב מרי בר רחל משכן ליה ההוא** [אותו] **גוי ביתא** [בית] עבור הלוואה שהלוה לו. **הדר זבנה** [אחר כך מכר] הגוי אותו בית **לרבא.** **נטר תריסר ירחי שתא** [המתין רב מרי בן רחל שנים עשר חדשי שנה], **שקל אגר ביתא** ו**אמטי ליה** [לקח שכר הבית והביא לו] **לרבא,** שהוא היה מעתה בעל אותו הבית. ו**אמר ליה** [לו] בהתנצלות: **האי** [זה] ש**לא אמטאי למר אגר ביתא** [הבאתי לאדוני את שכר הבית] **עד האידנא** [עכשיו] משום ש**סתם משכנתא** היא לתקופה של **שתא** [שנה], **אי בעי** [ואם היה רוצה] אותו **גוי לסלקי** [לסלקני] ממנו **לא הוה מצי מסלק לי** [לא היה יכול לסלק אותי], ואם כן, במובן מסויים היה הבית כל אותה שנה ברשותי, ורק עכשיו עבר לגמרי לרשות רבא, **השתא לשקול מר אגר ביתא** [עכשיו יקח אדוני את שכר הבית].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:2)

**אמר ליה** [לו] רבא: **אי הוה ידענא דהוה** [אם הייתי יודע שבית זה היה] **ממושכן ליה למר** [לו לאדוני] **לא הוה זביננא ליה** [הייתי קונה אותו] כלל. **השתא** [עכשיו, לפיכך] **כדיניהם** של הגויים **עבדינן לך** [אעשה, אנהג בך], שהרי אני בא במקום הגוי כאן, ובדיניהם **כל אימת** [מתי], כל זמן ש**לא** יכול הלווה **מסלקי בזוזי** לסלק את המלוה בכסף] הוא גם **לא שקיל אגר ביתא** [לוקח ממנו שכר הבית], שהרי אין הגויים נמנעים מתשלום ריבית. ואם כן, **אנא נמי** [אני גם כן] **לא שקילנא מינך אגר ביתא** [אקח ממך את שכר הבית] **עד דמסלקנא** [שאסלק] **לך בזוזי** [את הכספים] שחייבים לך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:3)

מסופר, **אמר ליה רבא מברניש לרב אשי: חזי מר רבנן דקא אכלי רביתא** [ראה אדוני את החכמים שאוכלים, נהנים, מריבית], **דיהבי זוזי אחמרא** [שנותנים לאנשים כסף עבור יין] **ב**חודש **תשרי ומבחרי לה** [ובוררים להם אותו] אחר כך **ב**חודש **טבת.** שאם היו לוקחים מיד — שמא היה מחמיץ, ועכשיו בשכר הקדמת התשלום הם מובטחים ביין שלא החמיץ!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:4)

**אמר ליה** [לו]: **אינהו נמי, אחמרא קא יהבי, אחלא** [הם מתחילה גם כן על יין הם נתנו, שילמו, ועל חומץ] **לא קא יהבי** [נתנו, שילמו], **מעיקרא דחמרא** [ומתחילה ומה שהיה יין] — **חמרא** [יין הוא], **דחלא** [ומה שהיה חומץ] — **חלא** חומץ הוא], אלא שלא ידעו ו**ההיא שעתא** [ובאותה שעה] **הוא דקמבחרי** [שהם בוחרים] את היין שקנו בשעתו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:5)

מסופר: **רבינא הוה יהיב זוזי** [היה נותן, משלם, כסף] מראש **לבני אקרא** [מבצר] **שנוותא ושפכי ליה טפי כופיתא** [והיו שופכים לו כד אחד יותר] במתנה, אם כי לא היה כלל תנאי כזה ביניהם. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב אשי** לשאול אם יש בזה משום ריבית. **אמר ליה** [לו]: **מי שרי** [האם מותר] לעשות זאת? **אמר ליה** [לו]: **אין, אחולי הוא דקא מחלי גבך** [כן, מחילה היא שהם מוחלים לך] על מידה מדוייקת, כדי להיות ביחסים טובים ולא כתמורה בעד הקדמת התשלום.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:6)

**אמר ליה** [לו] רבינא: **הא ארעא לאו דידהו** [הרי הקרקע לא שלהם] **היא!** שהם היו מעבדים שדותיהם של אנשים שעזבו את שדותיהם משום שלא יכלו לשלם מיסים, ואלה היו משלמים את מיסי הקרקע ומשתמשים בה. ונמצא שמחלו על דבר שאינו שלהם! **אמר ליה** [לו] רב אשי לא כן היא, **ארעא לטסקא משעבדא** [הקרקע משועבדת לתשלום המסים] למלכות. **ומלכא** [המלך] **אמר: מאן דיהיב טסקא** [מי שנותן את המס] — הוא **ליכול ארעא** [יאכל מפירות הקרקע] ולכן משלמי המיסים יש להם בעלות על היין מכוח דין המלכות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:7)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לרבא: חזי מר הני רבנן דיהבי זוזי אכרגא דאינשי ומשעבדי בהו טפי** [ראה אדוני את החכמים הללו שנותנים את דמי הגולגולת של אנשים ומעבידים אותם אחר כך הרבה] יותר מן התמורה הראויה עבור תשלום מס זה! **אמר ליה** [לו]: **השתא איכו שכיבא** [אמר לו: עכשיו אילו הייתי מת] **לא אמרי לכו הא מילתא** [הייתי אומר לכם דבר זה], כלומר, טוב עשית שהזכרת לי הלכה זו. **הכי** [כך] **אמר רב ששת: מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח** [כתב העבדות של כל אלה באוצרו של המלך מונח] שכל בני המדינה נחשבים עבדיו, **ומלכא** [והמלך] **אמר: מאן דלא יהיב כרגא לשתעביד למאן דיהיב כרגא** [מי שאיננו משלם דמי גולגולת שישתעבד למי שמשלם דמי גולגולת] ומכוח דין המלכות יכולים הם לעבוד באלה כמה שירצו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:8)

מסופר: **רב סעורם אחוה** [אחיו] של **רבא הוה תקיף אינשי דלא מעלו ומעייל להו בגוהרקא** [רב סעורם אחיו של רבא היה תופס אנשים שאינם הגונים ומכניס אותם לשאת את אפיריונו] של **רבא.** **אמר ליה** [לו] **רבא: שפיר קא עבדת** [יפה עשית], **דתנינא** [שכן שנינו]: **ראית** אדם מישראל **שאינו נוהג כשורה, מנין שאתה רשאי להשתעבד בו** — **תלמוד לומר: "לעולם בהם תעבדו ובאחיכם"** (ויקרא כה, מו) — שאף באחיכם מותר לפעמים לנהוג כבעבדים. **יכול אפילו נוהג כשורה** יעשו לו כן — **תלמוד לומר** הפסוק בשלמותו: **"ובאחיכם בני ישראל איש באחיו** לא תרדה בו בפרך**"**(שם).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:9)

**אמר רב חמא: האי מאן דיהיב זוזי לחבריה למיזבן ליה חמרא** [מי שנותן כסף לחבירו לקנות לו יין] **ופשע** [והתרשל] אותו אדם **ולא זבין ליה** [קנה לו] — **משלם ליה** [לו] **כדקא אזיל אפרוותא** [כמו שהולך, נמכר היין בנמל] של **זולשפט** ששם היה שוק היינות הגדול, ולפי המחיר שם יקנה לו יין, אפילו המחיר יותר על מה שנתן לו בשעתו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:10)

**אמר אמימר: אמריתא לשמעתא קמיה** [אמרתי את השמועה, ההלכה הזו לפני] **רב זביד מנהרדעא,** ומששמעה **אמר** לי: **כי קאמר** [כאשר אמר] **רב חמא** — **הני מילי** [דברים אלה אמורים] דווקא כשאמר לו קנה לי **"יין" סתם** ולא פירש איזה, **אבל ב"יין זה",** שפירש מין היין שרוצה בו — **לא** אמר, ואינו חייב לקנות ביותר, כי **מי יימר דמזבני ליה ניהליה** [מי אמר שימכרו לו אותו]? ונמצא שמתחילה לא היה קנין ברור, וההתחייבות של המקבל היא רק להחזיר את הכסף, ובזה אין להוסיף על הסכום מפני הריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:11)

**רב אשי אמר: אפילו** אמר לו **"יין סתם"** — **נמי** [גם כן] **לא** חייב לקנות ביותר מכדי הסכום שנתן לו, **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **אסמכתא היא,** שכל שפורע לו יותר מכפי שקיבל מתחילה — הרי הוא כהתחייבות לשלם קנס והיא אסמכתא, **ואסמכתא לא קניא** [אינה קונה], שאין קנין מועיל לגבי קבלת קנס על עצמו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 73b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 73b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/73b:12)

ושואלים: **ולרב אשי מאי שנא מהא דתנן** [מה שונה הדבר ממה ששנינו במשנה] לגבי חוזה שכירת קרקעות שכותב האריס: **"אם אוביר,** אשאיר את השדה בור **ולא אעביד** [אעבד] אותו **אשלם במיטבא"** [במיטב], ונמצא שהאריס משלם על מה שהפסיד לבעלים בחוסר מעשה, ומדוע לא ישלם גם כן? ומשיבים: **התם** [שם בעיבוד השדה] הדבר **בידו** אם לעבוד או לא לעבוד,