## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 74a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:1)

**הכא לאו** [כאן הדבר לא] **בידו** לקנות, שמא לא ימכרו לו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:2)

א **אמר רבא: הני בי תלתא דיהבי זוזי לחד למזבן להו מידי** [שלושה שנתנו כסף לאחד לקנות להם דבר מה] **וזבן לחד מינייהו** [וקנה לאחד מהם] — **זבן לכולהו** [קנה לכולם], ואותו אדם אינו יכול לטעון שקנה רק עבורו, אלא יתחלקו כולם במה שקנה. ו**לא אמרן** [אמרנו] דבר זה **אלא** כש**לא צר וחתים איניש איניש לחודיה** [אדם אדם, כל אחד מהם, לעצמו] את כספיו, אלא נתנו כולם בצרור אחד. **אבל** אם **צר וחתים איניש איניש לחודיה** [צרר וחתם אדם אדם לעצמו], **למאן דזבן** [למי שקנה] — **זבן** [קנה], **ולמאן** [ולמי] ש**לא זבן** [קנה] — **לא זבן** [קנה].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:3)

**אמר רב פפי משמיה** [משמו] של **רבא: האי סיטומתא** [סימון זה] — **קניא** [קונה], שהיו נותנים לעשות סימן על דברים שנמכרו, לומר שהם שייכים לו, ואף שלא שילם עדיין הרי זה קנין. ושואלים: **למאי הלכתא** [למה, לאיזו הלכה] כלומר, מה תוקפו של קנין זה? **רב חביבא אמר: למקניא** [לקנות] **ממש,** שהחפץ נחשב כשייך לקונה לכל דבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:4)

**רבנן אמרי** [וחכמים אמרו]: **לקבולי עליה** [לקבל עליו] קללת **"מי שפרע",** שאם חזר בו — הרי זה כמי שנתן דמים וחזר בו, שאין בית דין כופים אותו לגמור הקנין, אבל אומרים עליו קללת "מי שפרע".


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:5)

ומסכמים: **והלכתא** [והלכה היא] שקנין סיטומתא הוא רק **לקבולי עליה** [לקיבל עליו] **"מי שפרע".** ומעירים: **ו**אולם **באתרא דנהיגו למקני** [שנהגו לקנות] **ממש** — **קנו,** שלענין זה הכל כמנהג המקום.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:6)

ב שנינו במשנה שאם **היה הוא תחלה** (ראשון) **לקוצרים,** פוסק עמו רק כאשר הדבר שמוכר כבר מוכן ממש למסירה. **אמר רב:** אם היה הדבר **מחוסר** רק **שתים,** שתי עבודות, עד לגמר מלאכתו — **פוסק** עמו, שהדבר נחשב כבר כגמור. אבל אם היה מחוסר **שלש** — **אינו פוסק,** שהדבר נחשב בלתי גמור עדיין, ויש בקביעת השער המוקדם חשש ריבית. **ושמואל אמר:** אם העבודות עד לגמר המלאכה הן עבודות הנעשות **בידי אדם** — **אפילו** מחוסר **מאה** מלאכות **פוסק,** אם היה הדבר תלוי **בידי שמים** — **אפילו** חסר מלאכה **אחת אינו פוסק.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:7)

ומעתה מביאים ראיות מן המשנה לכאן ולכאן. **תנן** [שנינו במשנה] ש**פוסק עמו על הגדיש, והא** [והרי] מן הגדיש עד לעשייתו גרעיני חיטה **מחוסר** עדיין **משדא** [להטילו, להניחו] **בחמה למיבש ולמידש ומדרא** [ליבשו ולדוש ולזרות], נמצא שמחוסר שלוש מלאכות, ובכל זאת פוסק! ומשיבים: **כגון דשדא** [שכבר הטילו, הניחו] **בחמה ויבש.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:8)

ושואלים: **ול**שיטת **שמואל,** ש**אמר:** אם זו מלאכה העתידה להיעשות **בידי שמים אפילו** לא היתה חסרה אלא **מלאכה** **אחת אינו פוסק, והא** [והרי] **מחוסר מידרא** [זריה], ש**בידי שמים היא,** שהרי זורים רק כשיש רוח, ומשיבים: **אפשר** לזרות **בנפוותא** [בניפוח], שאמנם עושים כך רק בשעת הדחק, אבל כיון שהדבר אפשרי בידי אדם — משום כך אין זה קרוי עוד בידי שמים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:9)

ג שנינו במשנה שפוסק **על העביט של ענבים.** ומקשים לשיטת רב: **והא** עדיין הוא **מחוסר מכמר** [חימום בערימה], **ועיולי לבי מעצרתא,** **למידש** **ולמנגד** [והכנסה לגת, ולדוש, לסחוט, ולמשוך], להעביר את היין מן הגת אל הבור! ומשיבים: **כדתני** [כפו ששנה] **ר' חייא** בענין דומה, שלא שנה "על העביט" שהיא כלי שבו שמים פירות מיד לאחר הבציר אלא **על הכומר של זיתים, הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר על **הכומר של ענבים,** כלומר, ערימת ענבים שכבר התחממו די הצורך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:10)

ושואלים: **והא מחוסרי תלת** [והרי עדיין מחוסרים שלוש מלאכות]! ומשיבים; **באתרא דההוא דזבין** [במקום שבו זה שקונה] **הוא** זה **דנגיד** [שמושך] את היין לבור, ואם כן יש רק שתי מלאכות בדבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:11)

ד שנינו במשנה **ועל המעטן של זיתים.** ומקשים לרב: **והא** [והרי] עדיין הוא **מחוסר מכמר ועיולי לבי דפי למידש ולמנגד** [חימום בערימה והכנסה לבית הבד, ודישה, סחיטה, ומשיכת השמן לבור]! ומשיבים: **תני** [שנה] **ר' חייא** בברייתא בנוסח אחר: **על כומר של זיתים,** כלומר, ערימת זיתים שנתחממו כבר. ושואלים: **והא איכא תלת** [והרי עדיין יש עוד שלוש מלאכות] — הכנסה, דישה ומשיכה! ומשיבים: **באתרא דההוא דזבין ההוא מנגיד** [במקום שבו זה שקונה הוא שמושך את השמן].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:12)

ה שנינו במשנה כי פוסקים על **הביצים של יוצר.** ושואלים לשיטת רב: **אמאי** [מדוע] יהא מותר? **והא מחוסר לפופי** [גילגול לפי מידה], **ויבושי** (יבוש), **עיולי לאתונא למשרף** **ולמיפק** [הכנסה לכבשן לשרוף ולהוציא]! ומשיבים: **כגון דמלפפה ויבישו** [שכבר היו מעוגלים ויבשים]. ושואלים עוד: **והא איכא תלת** [והרי יש עדיין שלוש מלאכות]! ומשיבים: **באתרא דההוא דזבין** [במקום שזה שקונה] **הוא** גם זה **דמפיק** [שמוציא מן הכבשן].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:13)

ו שנינו **ועל הסיד משישקענו בכבשן.** ומקשים: **והא** [והרי] עדיין הוא **מחוסר מקלה ואפוקי ומידק** [שריפה והוצאה וטחינה]! ומשיבים: **באתרא דההוא דזבין ההוא דייק** [במקום שבו הוא הקונה הוא הטוחן]. ושואלים: **ול**שיטת **שמואל,** ש**אמר** כי כל מלאכה שעתידה להיעשות **בידי אדם** — **אפילו** עדיין חסרות **מאה** מלאכות **פוסק, למה לי משישקענו בכבשן?** הלא גם קודם לכן מותר, כיון שהמלאכות הללו הן מלאכות הנעשות בידי אדם! ומשיבים: לשיטתו יש לתקן קצת בגרסה ו**אימא** [אמור] **"משראוי לשקעו בכבשן".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:14)

ז שנינו במשנה שפוסקים **על הביצים של יוצר. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין פוסקים על הביצים של יוצר עד שיעשו,** כלומר, שהחימר יהיה כבר בצורת כדורים מגובלים, אלו **דברי ר' מאיר. אמר ר' יוסי: במה דברים אמורים** — **בעפר לבן** שהוא חימר משובח שעושים ממנו כלי חרס מובחרים, **אבל בעפר שחור** (חימר פשוט וגולמי), **כגון** של **כפר חנניא וחברותיה,** או של **כפר שיחין וחברותיה** — **פוסקין** מיד. ומדוע — **אף על פי שאין לזה יש לזה,** שעפר שחור מצוי תמיד לכל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:15)

מסופר: **אמימר יהיב זוזי מכי מעיילי עפרא** [היה נותן כסף מזמן שהיו מכניסים את העפר, החימר, בביתו] ולא קודם לכן. ושואלים: **כמאן** [כשיטת מי] נהג? **אי** [אם] **כ**שיטת **ר' מאיר** נהג — **האמר** [הרי אמר] **עד שיעשו** ודי בכך. **ואי** [ואם] **כ**שיטת **ר' יוסי** נהג — **האמר** [הרי אמר] יתירה מזו: **אף על פי שאין לזה יש לזה!** ומשיבים: **לעולם** פסק **כ**שיטת **ר' יוסי, ו**אולם **באתריה** [במקומו] של **אמימר עשיק עפרא** [היה העפר נדיר], שאפילו עפר (חימר) שחור לא היה מצוי, ולכן, **אי דמעיילי עפרא סמכא דעתיה ויהיב להו זוזי** [אם מכניסים את העפר סומכת דעתו על כך ונותן להם כסף], **ואי** [ואם] **לא** — **לא סמכא דעתיה** [אין דעתו סומכת].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 74a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74a:16)

ח שנינו במשנה ש**פוסק עמו על הזבל כל ימות השנה** ור' יוסי מצריך שיהא לפחות זבל באשפתו, וחכמים מתירים. ועל כך שואלים: **חכמים היינו** [הרי הם זהים] לשיטת ה**תנא קמא** [הראשון], ומה טעם בחזרה על דברים שנאמרו? **אמר רבא:**