## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 74b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:1)

**ימות הגשמים** — **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה], שלדעת תנא קמא כל ימות השנה ובכללם ימות הגשמים, ולדעת חכמים אינו כולל ימות הגשמים, שבהם אין הזבל מצוי.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:2)

א שנינו במשנה: **ופוסק עמו כשער הגבוה** (הזול), שיכול לקבוע מחיר ולומר כי אם יוזל המחיר יקנה לפי השער הזול יותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:3)

מסופר: **ההוא גברא דיהיב זוזי לנדוניא דבי חמוה** [אדם אחד שנתן כסף לנדוניה בשביל בית חמיו], שחותנו המיועד עשאו שליח לקנות את התכשיטים שישמשו חלק מן הנדוניה, **לסוף זל** [ולבסוף הוזלה] ה**נדוניא,** שירד המחיר של המתנות שקנה, ורצה אותו אדם לחזור בו מן הקניה. **אתו לקמיה** [באו לפני] **רב פפא** להתדיין. **אמר ליה** [לו]: **אי** [אם] **פסקת עמו כשער הגבוה** — **שקיל כהשתא** [קח כמו המחיר עכשיו] שהרי התנית על המחיר הזול ביותר. **ואי** [ואם] **לא** — **שקיל כי מעיקרא** [קח כמו מתחילה] ובאותו מחיר שקבעת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:4)

**אמרו ליה רבנן** [לו חכמים] **לרב פפא: ואי** [ואם] **לא** — **פסק שקיל כמעיקרא** [יקח כמתחילה]? הלא **מעות נינהו** [הם], שנתן **ומעות** בלבד **לא קנו! אמר להו** [להם]: אף אני לא התכוונתי שהקנין גמור, אלא **אנא נמי לקבולי עליה** [אני גם כן לקבל עליו] קללת **"מי שפרע" קא אמינא** [הוא שאמרתי]. **אי** [אם] **פסק כשער הגבוה** הצדק עם הקונה, ואם כן ה**מוכר קא הדר ביה** [הוא שחוזר בו] מן העיסקה, ולכן **מקבל עליה** [יקבל עליו] ה**מוכר "מי שפרע", אי** [אם] **לא פסק** [פסק] — ה**לוקח קא הדר ביה** [הוא זה שחוזר בו] ולכן מקבל עליו ה**לוקח "מי שפרע".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:5)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב פפא: וממאי** [וממה, מהיכן] יודע אתה **דרבנן** [שכשיטת חכמים] **היא** אותם **דפליגי עליה** [שחלוקים עליו] על שיטת **ר' שמעון** **דאמרי** [שאומרים] **מעות לא קנו, ואפילו הכי** [כך] מסכימים הם: **אי** [אם] **פסק כשער הגבוה** — **שקיל כדהשתא** [לוקח כמו השער של עכשיו], **אי** [אם] **לא פסק** — **שקיל כדמעיקרא** [לוקח כמו מתחילה],


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:6)

**דלמא** [שמא] כשיטת **ר' שמעון היא,** ש**אמר מעות קונות** קנין גמור, ואז פשוט **וכי** [וכאשר] **פסק כשער הגבוה** — **שקיל כי השתא** [לוקח כמו עכשיו], **אי** [אם] **לא פסק** — **שקיל כמעיקרא** [לוקח כמו מתחילה] וטעמו אינו משום שפסק מראש אלא **משום דקני להו זוזי** [שקנה להם הכסף]. **אבל לרבנן** [לשיטת חכמים], **בין** ש**פסק בין** ש**לא פסק** — **שקיל כי השתא** [לוקח כמו עכשיו], **דדעתיה דאיניש אתרעא זילא** [שדעתו של אדם על השער הזול], וכיון שאין הוכחה בדבר ראוי היה ללכת בעקביות אחר שיטת חכמים!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:7)

**אמר ליה** [לו]: **אימור** [אמור] ש**אמר ר' שמעון בחד תרעא** [בשער אחד], כלומר, שלא השתנה המחיר בינתים, שאז הכסף גומר את הקנין, ואולם **בתרי תרעי מי** [בשני שערים האם] **אמר?** ודאי גם הוא יודה שיכול לחזור בו כשנשתנה השער. **דאי** [שאם] **לא תימא הכי** [תאמר כך] שאף לדעת ר' שמעון יש אפשרות של חזרה, אם כן **"מי שפרע" בלוקח** — **לר' שמעון לית ליה** [אין לו] כלל, כיון שנתן כסף אינו יכול להתחרט!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:8)

**וכי תימא** [ואם תאמר]: **הכי נמי** [כך הוא גם כן], שבאמת אינו סובר שיש "מי שפרע" בזה, **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **מכל מקום כך הלכה, אבל אמרו חכמים "מי שפרע" וכו'.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:9)

ונברר: **מאי** [מה פירוש] **מכל מקום? לאו** [האם לא] ש**לא שנא** [שונה] אם היה זה **לוקח ולא שנא** [שונה] אם היה זה **מוכר** **מקבל עליו** קללת **"מי שפרע"? אלא,** בהכרח יש לומר: **כי קאמר** [כאשר אמר] **ר' שמעון** שכסף קונה — הרי זה **בחד תרעא** [בשער אחד], ואולם **בתרי תרעי** [בשני שערים] כשהשתנה השער **לא אמר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:10)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי: ותיפוק ליה** [ותצא לו] לרב פפא הלכה זו מטעם פשוט יותר: ש**שליח שוייה מעיקרא** [עשה אותו מתחילה], וכיון שהיה חתן זה שליח בלבד, יכול החותן־המשלח לומר לו: לא שלחתיך על מנת לקלקל, ובטלה שליחותך, וממילא בטל גם המקח! **אמר ליה** [לו]: כאן מדובר כשלא עשאו החותן שליח ממש, אלא **בתגרא דזבין ומזבין** [בתגר שקונה ומוכר], וכיון שידע בו שעשה מסחר מובן שלא תמיד ירויח במסחרו, ועל דעת כן עשה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:11)

ב משנה **מלוה אדם את אריסיו חטין בחטין** לשם **זרע** ובשעת הקציר יוסיפו לו האריסים על חלקו גם את התבואה שהלוה להם, באותה כמות. **אבל לא** ילוה חיטים **לאכול** שיש בכך חשש ריבית, שמא יעלה המחיר. והוצרכו חכמים לומר הלכה זו כיון **שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו חטין בחטין לזרע, ביוקר והוזלו, או בזול והוקרו** — היה **נוטל מהן** תמיד **כשער הזול.** ובאו חכמים ללמד ש**לא** עשה כן **מפני שהלכה כן, אלא שרצה להחמיר על עצמו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:12)

ב גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מלוה אדם את אריסיו חטים בחטים לזרע. במה דברים אמורים** — **שלא ירד** עדיין האריס לשדה להתחיל לעבדו, **אבל** אם **ירד** כבר — **אסור.** ושואלים: **מאי שנא** [במה שונה] ה**תנא דידן דלא קא מפליג** [שלנו במשנתנו שאינו מחלק] **בין ירד ובין לא ירד, ומאי שנא** [במה שונה] ה**תנא ברא דקא מפליג** [החיצון, של הברייתא, שמחלק] **בין ירד ובין לא ירד?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:13)

**אמר רבא: ר' אידי אסברה ניהלי** [הסביר לי] את הדבר: **באתרא** [במקום] של ה**תנא דידן** [שלנו] **אריסא יהיב ביזרא** [האריס הוא שנוהג לתת את הזרעים משלו] ולכן, **בין ירד ובין לא ירד** — **כמה** (כל עוד) ש**לא יהיב ביזרא מצי מסליק ליה** [נתן האריס את הזרע בשדה יכול המשכיר לסלק אותו מן השדה] ולכן כשנותן לו זרע הריהו גומר בכך את עיסקת האריסות, **וכי קא נחית** [וכאשר הוא יורד] לשדה — **לבציר מהכי קא נחית** [לפחות מזה הוא יורד], שיפחית מחלקו ביבול ויתן למשכיר את זרעיו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:14)

ואילו **באתרא** [במקום] של ה**תנא ברא מרי ארעא יהיב ביזרא** [החיצון בעל הקרקע הוא שנותן את הזרעים] **אי** [אם] **לא ירד** עדיין **דמצי מסליק ליה** [יכול המחכיר לסלק אותו] כיון שנתן לו זרעים, **כי קא נחית** [אם כאשר הוא יורד] — **לבציר מהכי קא נחית** [לפחות מזה הוא יורד], אבל **אי** [אם] **ירד דלא מצי מסליק ליה** [שאינו יכול לסלק אותו עוד] — הרי זה **אסור.** שכיון שקיבל על עצמו לרדת לשדה ולעבדו מראש בלא קבלת זרעים מבעל השדה נמצא שזרעים אלה הם כהלוואה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 74b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 74b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/74b:15)

ד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אומר אדם לחבירו:**