## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 75a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 75a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 75a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75a:1)

**הלויני כור חטין וקוצץ לו דמים,** שקובע מה מחיר כור חיטים באותה שעה, **הוזלו** החיטים בשעת התשלום — **נותן לו חטים, הוקרו** — **נותן דמיהם** כפי שקצץ ולא יותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 75a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75a:2)

ותוהים: מדוע משהוזלו החיטים ישלם לו בחיטים שערכן פחות מן ההלוואה? **והלא קצץ** סכום מסויים בשעת ההלוואה, ונמצא שסכום זה חייב לו, ואין זו ריבית! **אמר רב ששת: הכי קאמר** [כך אמר, כך יש להבין]. **אם לא קצץ** אלא הלוה חיטים, אם **הוזלו** — **נוטל חטיו,** שהרי לא נדברו שישלם לפי הערך בשעת הנתינה. אם **הוקרו** — **נותן דמיהם** כדי שלא ישלם ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 75a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75a:3)

א משנה **לא יאמר אדם לחבירו: הלויני כור חטין ואני אתן לך** אותו בשעת ה**גורן,** שמא יעלו מחירי החטים, וכשיחזיר לו כור חטה בשעת הגורן — מחזיר יותר משלוה, ונמצא לווה בריבית. **אבל אומר לו: הלויני** לזמן קצר, כגון **עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח** — שכאן אין לחשוש לשינוי מחירים. **והלל אוסר** אפילו במקרה זה. **וכן היה הלל אומר: לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשיה דמים,** כלומר, עד שתקצוב מה מחיר ככר זו, **שמא יוקרו** ה**חטין,** שעד שתחזירנה לחברתה יתייקר מחיר ככר לחם, **ונמצאו באות לידי** איסור **רבית.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 75a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75a:4)

ב גמרא **אמר רב הונא:** מי ש**יש לו סאה** בעין — **לוה סאה,** שכיון שיש סאה ברשותו ויכול להחזירה מיד — יכול ללוות סאה אחרת. יש לו **סאתים** — **לוה סאתים. ר' יצחק אומר: אפילו יש לו סאה** אחת בלבד — **לוה עליה כמה כורין,** שכיון שיכול להחזיר משהו מיד, אין ריבית באותה שעה, וכיון שכל האיסור איננו אלא מפני חשש ריבית, אין אנו אוסרים כשאין כל ההלוואה בחשש זה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 75a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75a:5)

ומעירים: **תני** [שנה] **ר' חייא** את הברייתא הבאה **לסיועיה** [לסייע לו] **לר' יצחק: טיפת יין אין לו, טיפת שמן אין לו** — אינו יכול ללוות סאה בסאה, ומכאן נלמד: **הא** [הרי] אם **יש לו** — **לוה עליה כמה** וכמה **טיפין,** שוודאי אין מסתבר שבאו להתיר ללוות רק טיפה אחת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 75a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75a:6)

ג שנינו במשנה ש**הלל אוסר** אפילו אם הלווה לו בדרך זו לזמן קצר מאד. **אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כדברי הלל.** ומעירים: **ולית הלכתא כוותיה** [ואין הלכה כמותו], כשמואל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 75a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75a:7)

ד עוד שנינו במשנה, **וכן היה הלל אומר: לא תלוה אשה** אף ככר לחם בלא לקצוב בשעת ההלוואה את מחירה, שמא תבוא לידי ריבית. **אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי הלל, אבל חכמים אומרים: לוים** מיני מאכל **סתם ופורעים סתם,** כי כאשר אין מדקדקים בחשבונות אין חוששים לדברי הלל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 75a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75a:8)

**ואמר רב יהודה אמר שמואל: בני חבורה ה**אוכלים בצוותא ו**מקפידין זה על זה,** שכל אחד ישלם בדיוק וללא ויתור מחלקו, אם אוכלים יחד בשבת **עוברין משום מדה, ומשום משקל, ומשום מנין** שאסור לעשותם בשבת, **ומשום לוין ופורעין ביום טוב, וכדברי הלל אף משום רבית.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 75a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75a:9)

**ואמר רב יהודה אמר שמואל: תלמידי חכמים מותרים ללוות זה מזה ברבית.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה הטעם] — הלא **מידע ידעי** [יודעים הם] ש**רבית אסורה,** ואין מתכוונים ממש לעיסקה מסחרית, אלא מראש ומדעת הם מוחלים, **ומתנה הוא דיהבו אהדדי** [היא שהם נותנים זה לזה]. וכיוצא בזה מסופר: **אמר ליה** [לו] **שמואל לאבוה בר איהי: הלויני מאה פלפלין במאה ועשרין פלפלין** שאתן לך לאחר זמן **ו**דע כי דבר זה **אריך** [הגון, ראוי], לפי שמראש מכוון הוא לשם מתנה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 75a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75a:10)

כעין זה **אמר רב יהודה אמר רב: מותר לו לאדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית, כדי להטעימן טעם רבית,** שידעו כמה גדלה הריבית וכמה קשה לשלם — שלא יבואו ללוות בריבית. ומעירים: **ולאו מילתא היא** [ואין זה דבר ראוי] **משום דאתי למיסרך** [שעלול להתרגל] בענין זה של הלוואה בריבית. וימשיכו לעשותו גם עם אחרים, כשאין בכך כל היתר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 75a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75a:11)

ד משנה **אומר אדם לחבירו: נכש** (הוצא את עשבי הבר) **עמי** עכשיו בשדה שלי, ואני **אנכש עמך** ליום אחר, **עדור עמי ואעדור עמך.** אבל **לא יאמר לו: נכש עמי** היום **ואעדור עמך** מחר, או **עדור עמי** היום **ואנכש עמך** מחר, שכיון שאין המלאכות שוות — יתכן שהחבר יצטרך לעבוד יותר משעבדו עבורו, ונמצא כאן מעין ריבית של תוספת מלאכה.