## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 75b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:1)

**כל ימי גריד** (ימי היובש) — שיעורם **אחד.** שמי שהסכים לעבוד יום תמורת יום מחשיבים אנו את ימי הגריד כאילו היו באותו אורך בדיוק (למרות ההבדל הקטן בין יום ליום), וכן **כל ימי רביעה** נחשבים לתקופה **אחת,** אבל **לא יאמר לו: חרוש עמי בגריד ואני אחרוש עמך ברביעה** וכיוצא בזה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:2)

א ולענין הגדרת תחומה של ריבית: **רבן גמליאל אומר: יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת,** ושתיהן אסורות. **כיצד? נתן עיניו ללוות הימנו** (ממנו), שרצונו ללוות מחבירו, **והוא משלח לו** כסף או מתנה **ואומר:** הריני נותן לך מתנה זו **בשביל שתלוני** — **זו היא רבית מוקדמת,** שהרי משלם לו יותר על ההלוואה אף כי עדיין לא לוה. וכן אם **לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו, והוא משלח לו** אחר כך מתנה **ואומר: בשביל מעותיך שהיו בטילות** מלהרויח עבורך והיו **אצלי** — **זו היא רבית מאוחרת.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:3)

**ר' שמעון אומר: יש רבית** לא רק בכסף ושווה כסף, אלא גם ב**דברים.** וכגון: **לא יאמר לו** הלווה למלוה **"דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני"** כשהוא יודע שהמלוה היה מעונין בידיעה זו, שכיון שמתכוון לעשות הנאה למלווה, ונמצא כמשלם לו תמורה נוספת על הכסף שהלווהו, ויש בכך משום ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:4)

ב **ואלו עוברין** במצוות **"לא תעשה"** שבריבית: **המלוה, והלוה, והערב** על שטר זה, **והעדים. וחכמים אומרים: אף הסופר** הכותב את השטר. משום איסורים אלה **עוברים** המשתתפים בהלוואה, כל אחד לפי עניינו **משום** "את כספך **לא תתן** לו בנשך" (ויקרא כה, לז), **ומשום "אל תקח מאתו** נשך ותרבית**"** (שם לו), **ומשום "לא תהיה לו כנשה"** (שמות כב, כד), **ומשום "לא תשימון עליו נשך"** (שם), **ומשום "ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני ה'"** (ויקרא יט, יד).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:5)

ג גמרא **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' שמעון בן יוחי אומר: מנין לנושה בחבירו מנה, ואינו רגיל** בדרך כלל **להקדים לו שלום** למלוה, **שאסור** לאחר ההלוואה **להקדים לו שלום** — **תלמוד לומר: "נשך כל דבר אשר ישך"** (דברים כג, כ) — לומר: **אפילו דיבור** ("דבר") **אסור,** שגם הוא יש בו משום ריבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:6)

ד שנינו במשנה: **ואלו עוברין** משום ריבית, ורשימה של לאוין האמורים בענין זה. **אמר אביי: מלוה** בריבית **עובר בכולן,** בכל מצוות לא תעשה הללו. **לוה עובר משום "לא תשיך לאחיך"** (שם), שהרי הוא מסייע לאחיו לנשוך. והוא המשיך: ועוברים משום **"ולאחיך לא תשיך"** (שם כא), ומשום **"ולפני עור לא תתן מכשל"** (ויקרא יט, יד), ה**ערב והעדים אין עוברין אלא משום "לא תשימון עליו נשך".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:7)

**תניא, ר' שמעון אומר: מלוי** ב**רבית יותר ממה שמרויחים** — **מפסידים,** שהרי לבסוף ייענשו בידי שמים. **ולא עוד אלא** שבעשיית הלוואה כזו יש משום חילול השם **שמשימים משה רבינו חכם ותורתו אמת.** כלומר, אמר בלשון נקיה וכוונתו שבמעשיהם שמים הם ללעג את משה ותורת משה, ואומרים: **אילו היה יודע משה רבינו שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו,** שיש איסור בכך, ונמצא שלא רק שעברו על המצוה אלא אף זלזלו בתורה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:8)

ועוד מביאים דברים אחדים בענין ההלוואות בכלל. **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל **אמר: מנין לנושה בחבירו מנה, ויודע שאין לו** לחבר לשלם **שאסור לעבור לפניו** שלא יתבייש ולא יצטער החבר — **תלמוד לומר: "לא תהיה לו כנשה"** (שמות כב, כד), שגם אם אינו נושה ותובע — הריהו כנושה, ומצער אותו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:9)

**ור' אמי ור' אסי דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: מי שמצער את חבירו הרי זה **כאילו דנו בשני דינין,** בשני מיני יסורים, **שנאמר: "הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים"** (תהילים סו, יא), שאם נעשה לו כנושה הרי זה כאילו מביאו באש ובמים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:10)

**אמר רב יהודה אמר רב: כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים** — **עובר משום "ולפני עור לא תתן מכשל"** (ויקרא יט, יד), שעלול להגרם מכשול בדבר שמא יתפתה אותו אדם ולא ירצה לפרוע. **וריש לקיש אמר: גורם קללה לעצמו, שנאמר: "תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק** בגאוה ובוז**"** (תהלים לא, יט), שהרי כשיבוא המלוה לתבוע, ולא תהיה בידו ראיה, יאמרו הבריות שהעליל לחינם על אחר, ונמצא שהביא קללה על עצמו מידי הבריות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:11)

אגב כך מספרים, **אמרו ליה רבנן** [לו חכמים] **לרב אשי: קא מקיים רבינא** את **כל מה דאמור רבנן** [שאמרו חכמים] דבר קטן ודבר גדול. רצה רב אשי לנסותו, **שלח ליה** [לו] שליח **בהדי פניא דמעלי שבתא** [סמוך לערב של יום ששי] קרוב לשבת, בשעה שהכל טרודים, לומר לו: **לישדר** [ישלח] **לי מר** [אדוני] **עשרה זוזי** [זוזים] בהלוואה **דאתרמי** [שהזדמנה] **לי קטינא דארעא למזבן** [חלקה קטנה של קרקע לקנות] ואני זקוק לכסף. **שלח ליה** [לו]: **ניתי מר סהדי ונכתב כתבא** [שיביא אדוני עדים ושיכתוב כתב], שטר על ההלוואה הזאת. **שלח ליה** [לו] רב אשי: **אפילו אנא נמי** [אני גם כן]?! האם גם בי אתה חושד שלא אשלם? **שלח ליה** [לו]: **כל שכן מר דטריד בגירסיה משתלי** [אדוני שהוא טרוד בלימודו ועלול באמת לשכוח] ונמצא אני **גורם קללה לעצמי.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:12)

בדומה לזה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שלשה צועקין ואינן נענין** כיון שהם גרמו לעצמם, **ואלו הן: מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים, והקונה אדון לעצמו, ומי שאשתו מושלת עליו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:13)

ומסבירים: **קונה אדון לעצמו מאי היא** [מה הוא מה עניינו]? **איכא דאמרי** [יש אומרים]: **תולה נכסיו בגוי,** שלעיתים רצונו להשתמט ואומר על נכסיו שהם של גוי, ומזדמן שהגוי משתמש בהודעה זו, ובא ולוקח את נכסיו. **איכא דאמרי** [יש אומרים] שהכוונה היא לזה **הכותב** (נותן במתנה) **נכסיו לבניו בחייו,** שעושה אותם אדונים עליו, ו**איכא דאמרי** [ויש אומרים]: **דביש ליה בהא מתא ולא אזיל למתא אחריתא** [מי שרע לו בעיר זו ואינו הולך לעיר אחרת] שנמצא שהוא גרם לעצמו את הצרה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:15)

א משנה **השוכר את האומנין והטעו זה את זה** — **אין להם זה על זה אלא תרעומות,** ואולם אין כאן מקום לגבות כספים על הנזקים שנגרמו. אבל אם **שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין** (מוטות לאפיריון), או **חלילים ל**נגן לכבוד ה**כלה או למת,** או ששכר **פועלין להעלות** את **פשתנו מן המשרה** (המים שהפשתן שרוי בהם כשלב ראשון של עיבוד), **ו**כן **כל דבר שאבד** אם לא יעשוהו בזמנו, **וחזרו בהן** אלה, אם היה זה **מקום שאין שם אדם** אחר לעשות מלאכה זו — **שוכר עליהן** במקומם אנשים בשכר מרובה **או מטען** (מטעה ומרמה אותם) כדי שיחזרו לעבודה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 75b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 75b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/75b:16)

ודין אחר: **השוכר את האומנין** לעשות מלאכה **וחזרו בהן** באמצע המלאכה — **ידם על התחתונה,** כלומר, הם יצטרכו לשלם באופן שלעולם לא יפסיד הוא בכך.