## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 76a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:1)

**אם בעל הבית חוזר בו** — **ידו על התחתונה.** כלל הוא: **כל המשנה** דבר ממה שהסכים עליו מראש — **ידו על התחתונה, וכל החוזר בו** מן ההסכם — **ידו על התחתונה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:2)

א גמרא בתחילה מנסים לפרש את לשון המשנה "והטעו זה את זה". ומעירים: **"חזרו זה בזה"** **לא קתני** [שנה], משמע שאין הכוונה שבעל הבית או הפועלים חזרו בהן, **אלא** בהכרח יש להבין כי **"הטעו זה את זה",** משמעו: **דאטעו** [שהטעו] ה**פועלים אהדדי** [זה את זה]. ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק הדבר]? ומסבירים: כגון ש**אמר ליה** [לו] **בעל הבית** לפועל אחד: **זיל, אוגר** [לך ושכור] **לי פועלים,** **ואזל איהו ואטעינהו** [והלך הוא והטעה אותם, את הפועלים].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:3)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק] הטעה אותם? **אי** [אם] ש**אמר ליה** [לו] **בעל הבית** שישכור פועלים **בארבעה** זוזים, **ואזיל איהו** [והלך הוא] השליח ו**אמר להו** [להם] שרוצה בעל הבית לתת להם **ב**שכרם **תלתא** [שלושה] ונשכרו בשלושה, **תרעומת** זו **מאי עבידתיה** [מה מעשיה]? הלא **סבור וקביל** [סברו וקבלו] לעבוד בשלושה, ומה להם להתרעם עליו? **אי** [אם] ש**אמר ליה** [לו] **בעל הבית** שכור לי פועלים **בתלתא** [בשלושה], **ואזיל איהו** [והלך הוא] השליח ו**אמר להו** [להם] שרוצה בעל הבית לתת להם **ב**שכרם **ארבעה** — נבדוק, **היכי דמי** [כיצד בדיוק הדבר]? **אי** [אם] ש**אמר להו** [להם] השליח בשעה ששכרם: **"שכרכם עלי"** — **נתיב להו מדידיה** [שיתן להם משלו],


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:4)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]; **השוכר את הפועל לעשות** מלאכה **ב**שדה מ**שלו והראהו בשל חבירו** ועשה הפועל בשדה החבר — **נותן לו** לפועל **שכרו משלם** ככל שהתנה עמו, **וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנהו,** מה שהרויח בעל השדה מכך, אבל לא את כל שכרו של הפועל. ומכאן, שאם אמר "שכרכם עלי" — הריהו משלם כפי שאמר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:5)

ומסבירים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לאופן ש**אמר להו** [להם] השליח: **שכרכם על בעל הבית,** ואחר כך התברר שבעל הבית משלם פחות, ואז אין להם אלא תרעומת על השליח.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:6)

ושואלים: **ולחזי** [ושנראה] **פועלים היכי מיתגרי** [איך הם נשכרים] באותו מקום, וישלם בעל הבית לפועלים כמקובל! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לאופן **דאיכא דמגר** [שיש מי שנשכר] **בארבעה ואיכא דמתגר בתלתא** [ויש מי שנשכר בשלושה], **דאמרו ליה** [שאומרים לו] הפועלים: **אי לאו** [אם לא] ש**אמרת לן** [לנו] ש**בארבעה** — **טרחינן ומתגרינן** [אם לא שאמרת לנו שבארבעה, היינו טורחים עד שנמצא ונשכרים] **בארבעה** ואתה גרמת שנפסיד.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:7)

**איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שהוא הדין אף כשיש במקום שכר קבוע לפועל, ואולם **הכא** [כאן] **בבעל הבית** הנשכר לעבודה, שאינו שכיר קבוע, **עסקינן** [עוסקים אנו], אלא יש לו קרקע לעצמו, ולהשלמת פרנסתו נשכר לפעמים לאחרים. **דאמרו ליה** [שאומרים לו] השכירים: **אי לאו** [אם לא] ש**אמרת לן** [לנו] **בארבעה הוה זילא בן מילתא לאתגורי** [היה מזולזל בעינינו להישכר כפועלים] ועל הזלזול שגרמת לנו יש לנו תרעומת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:8)

**איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: **לעולם בפועלים,** שכירים רגילים, **עסקינן** [אנו עוסקים] ולא בבעל בית, ותרעומת שלהם; **דאמרי ליה** [שהם אומרים לו] לשליח: **כיון** ש**אמרת לן** [לנו] **בארבעה** — **טרחינן ועבדינן** [אנחנו טורחים ועושים] **לך עבידתא שפירתא** [מלאכה טובה יותר]. ושואלים: **ולחזי עבידתייהו** [ונראה את עבודתם], שאם אמנם היתה עבודתם משובחת יותר, מגיע להם יותר. ומשיבים: כאן מדובר **בריפקא** [בעידור], שאין טיב העבודה ניכר היטב. ושואלים: **ריפקא נמי מידע ידע** [עידור גם כן יודע הוא] מה טיב העבודה. ומשיבים: **דמלי מיא ולא ידיע** [שמילא מים ואינו ידוע], שהפועלים עבדו וחפרו אמת מים, וכבר נתמלאה במים, כך שאין לדעת כיצד עבדו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:9)

**איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: **לעולם** מדובר באופן ש**אמר ליה** [לו] **בעל הבית** לשליח: שכור פועלים **בארבעה, ואזל איהו** והלך הוא ו**אמר להו בתלתא** [להם בשלושה], **ודקאמרת סבור וקביל** [ומה שאתה אומר שהרי הם סברו וקבלו] הדבר נכון לענין הדין, אבל יש להם מקום לתרעומת, **דאמרי ליה** [שהם אומרים לו] וכי **לית** [אין] **לך,** אינך סבור שצריך לקיים את דברי הכתוב **"אל תמנע טוב מבעליו** בהיות לאל ידך לעשות" (משלי ג, כז)?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:10)

ב הגענו איפוא להסבר לגבי מצב הדברים שמדובר בו במשנתנו, ומעתה באים לברר כמה בעיות בנושא זה. ומקדימים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] **אי** [אם] **אמר ליה** [לו] **בעל הבית** לשליח שישכור פועלים **בתלתא** [בשלושה], **ואזל איהו** [והלך הוא] ו**אמר להו** [הם] **בארבעה,** **ואמרי ליה** [והם אומרים לו] אנו נקבל תשלום **כמה שאמר בעל הבית** — במקרה כזה מובן כי **דעתייהו אעילויא** [דעתם היא על הוספה] שמא אמר בעל הבית יותר, ולא נתכוונו לפחות משכרם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:11)

**אלא אי** [אם] **אמר ליה** [לו] **בעל הבית בארבעה, ואזל איהו** [והלך הוא] ו**אמר להו בתלתא** [להם בשלושה], **ואמרי** [ואומרים הם] לו: **כמה שאמר בעל הבית, מאי** [מה] יהא הדין? האם נאמר כי **אדיבורא דידיה קא סמכי** [על הדיבור שלו הם סומכים], **דאמרי ליה** [שהם אומרים לו, כוונתם לומר] **מהימנת לן דהכי** [נאמן אתה עלינו שכך] **אמר בעל הבית,** **או דלמא אדיבורא** [שמא על הדיבור] של **בעל הבית קא סמכי** [הם סומכים] ולכן מגיע להם כמו שאמר בעל הבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:12)

ומציעים: **תא שמע** [בא ושמע], פתרון לשאלה זו ממה ששנינו לענין גיטין: אמרה אשה לשליח **"הבא לי גיטי".** שידעה שבעלה יכתוב לה גט, וביקשה מן השליח שהוא יביא את הגט לידה, וכאשר תקבל את הגט — אז תהיה מגורשת,


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:13)

והלך השליח ואמר לבעל: **אשתך אמרה "התקבל לי גיטי".** כלומר, אשתך מינתה אותי לשליח לקבל במקומה את הגט, ואם השליח הוא אכן 'שליח קבלה לגט', הרי כשמגיע הגט לידי השליח — מיד האשה מגורשת. **והוא,** הבעל שנותן גט, **אומר: "הילך כמה שאמרה** אשתי**".** בנושא זה **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: אפילו** כאשר **הגיע** ה**גט לידה** — **אינה מגורשת.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 76a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 76a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/76a:14)

ואם כן **שמעת מינה אדיבורא דידיה קא סמיך** [שומע אתה מכאן כי על הדיבור שלו, של השליח, הוא סומך], שכיון שהבעל סבור שהשליח הוא שליח לקבלה — ממילא לא עשאו להולכת הגט אל האשה, וכיון שבאמת לא היה שליח לקבלה לא היתה כאן מסירת גט כראוי, ולכן אינה מגורשת. **דאי סלקא דעתך אדיבורא דידה קא סמיך** [שאם עולה בדעתך לומר כי על הדיבור שלה הוא סומך] — **מכי מטי גיטא לידה מיהא תיגרש** [מכאשר מגיע הגט לידה על כל פנים תתגרש], שהרי נעשה שליח להולכה, וכשיגיע הגט לידה — הרי זה גט. ומכאן נלמד שבמקרה כגון זה, השומע סומך על דברי השליח וסבור שכך אכן אמר לו המשלח. **אמר רב אשי:**