## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 77a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:1)

**פסידא** [הפסד] של ה**פועלים** ומזלם הרע הוא שגרם. ואם **לא סיירא לארעיה מאורתא** [סייר את קרקעו מן הערב] — הרי זה **פסידא** [הפסד] של **בעל הבית ויהיב להו** [ונותן להם] שכרם **כ**מו שמשלמים ל**פועל בטל.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:2)

ועוד **אמר רבא: האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא** [מי ששכר פועלים לדלות מים] מן הנהר או מן התעלה, להשקות את שדהו, **ואתא מטרא** [ובא הגשם] ולא הוצרך עוד לפועלים — הרי זה **פסידא** [הפסד] של ה**פועלים,** ולא ישלם להם, שהרי לא יכול לדעת מראש. אבל אם **אתא נהרא** [בא נהר] שגאה והשקה את השדה — הרי זה **פסידא** [הפסד] של **בעל הבית,** שהיה צריך להביא זאת בחשבון, ונותן להם שכרם **כפועל בטל.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:3)

**ואמר רבא: האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא** [מי ששוכר את הפועלים לדלות] מן הנהר או מן התעלה, להשקות את שדהו, **ופסק נהרא בפלגא דיומא** [ופסקה זרימת חלק הנהר המשקה את שדהו בחצי היום], **אי לא עביד דפסיק** [אם אינו עשוי שיפסק] הרי זה **פסידא** [הפסד] של ה**פועלים,** שמזלם הרע גרם. ואם הוא **עביד דפסיק** [שיפסוק] — **אי בני מתא** [אם בני העיר] הם הפועלים ויודעים שהדבר עלול לקרות, הרי זה **פסידא** [הפסד] של ה**פועלים,** ואם **לאו בני מתא** [אינם בני העיר] ואינם יודעים זאת — הרי זה **פסידא** [הפסד] של **בעל הבית.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:4)

**ואמר רבא: האי מאן דאגר אגורי לעבידתא** [מי ששכר פועלים לעבודה] מסויימת, **ושלים עבידתא בפלגא דיומא** [ונשלמה אותה עבודה בחצי היום], **אי אית ליה עבידתא דניחא מינה** [אם יש לו עבודה אחרת קלה ממנה] — **יהיב להו** [נותן להם], **אי נמי דכותה** [או גם כן עבודה אחרת שכמותה] — **מפקד להו** [יכול לתת להם], ואולם **אם יש לו עבודה אחרת שהיא** **קשה מינה** [ממנה] הריהו **לא מפקד להו** [נותן להם] אותה, **ונותן להם שכרן משלם.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:5)

ושואלים: **אמאי** [מדוע] יתן להם כל שכרם? **וליתיב להו** [ושיתן להם לכל היותר] **כפועל בטל!** ומשיבים: **כי קאמר** [כאשר אמר] **רבא** את דעתו בענין זה, הרי זה מדובר **באכלושי** [בפועלי] העיר **מחוזא,** **דאי** [שאם] הם **לא עבדי** [עובדים] — **חלשי** [הם נחלשים], שהיו פועלים אלה רגילים מאד בעבודה קשה ורצופה, והבטלה קשה עליהם ואין היא להם בה הנאה אלא צער.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:6)

א ומכאן חוזרים לברייתא ששנינו. **אמר מר** [החכם] שם: **שמין להם את מה שעשו, כיצד?** — **היה יפה** (שווה) **ששה דינרים** — **נותן להם סלע** שהוא מחצית השכר שקבע להם מראש. ומסבירים: **קא סברי רבנן** [סבורים חכמים אלה] בברייתא: **יד פועל על העליונה** ולכן גם אם הפועל חוזר בו איננו מפסיד הכל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:7)

עוד שנינו בברייתא: **או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], והרי כך התנו מתחילה! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לאופן **דאייקר עבידתא ואימרו** [כשנתייקרה בינתים במשך היום שכר העבודה ומרדו] ה**פועלים** ולא רצו עוד לעבוד, **ואזל** [והלך] **בעל הבית ופייסינהו** [ופייס אותם] שיגמרו את מלאכתם. **מהו דתימא** [שתאמר], **מצו אמרי ליה** [יכולים הם לומר לו]: **כי מפייסינן** [כאשר התפייסנו] הרי זה **אדעתא דטפת לן אאגרא** [על דעת שתוסיף לנו על שכרנו], על כן **קא משמע לן דאמר להו** [השמיע לנו שאומר להם] בעל הבית: פייסתי אתכם והבטחתי להיטיב את התנאים **אדעתא דטרחנא לכו** [על דעת, באופן, שאטרח לכם יותר]: **באכילה ושתיה,** שאני מספק לכם, ולא להוסיף על השכר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:8)

עוד שנינו בברייתא שאם עשו עבודה ב**סלע** — **נותן להם סלע.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! ומסבירים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא במקרה **דזל עבידתא מעיקרא, ואגרינהו בטפי זוזא** [שהיה שכר העבודה זול מתחילה, והוא שכר אותם בזוז אחד יותר], **ולסוף אייקר עבידתא וקם בטפי זוזא** [ולבסוף התייקרה העבודה והשכר עומד, עובר עכשיו בתוספת של זוז אחד]


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:9)

**מהו דתימא** [שתאמר] **אמרי ליה** [שיכולים הם לומר לו]: **טפי זוזא אמרת לן** [זוז אחד יותר מהמחיר המקובל אמרת לנו] — אם כן גם עכשיו **טפי זוזא הב לן** [זוז יותר על המחיר של עכשיו תן לנו], ועל כן **קא משמע לן דאמר להו** [השמיע לנו שיכול הוא לומר להם] **כי אמרי לכו טפי זוזא** [כאשר אמרתי לכם שאוסיף לכם זוז יתר] — הרי זה היה כאשר **לא הוה קים לכו** [היה ברור לכם] שאתם רוצים להישכר בשכר המועט ולכן הוספתי, **השתא קים לכו** [ועכשיו שברור לכם] וקבלתם שכר המספק אתכם אינני מתכוון להוסיף יותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:10)

עוד שנינו באותה ברייתא ש**ר' דוסא אומר: שמין להן את מה שעתיד להיעשות,** ואם **היה יפה** (שווה) **ששה דינרים נותן להם** רק **שקל. קסבר** [סבור הוא] ש**יד פועל על התחתונה** לפי הכלל: החוזר בו ידו על התחתונה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:11)

עוד שנינו שם: **או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שכן הוא! ומסבירים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לאופן **דזל עבידתא ואימר** [שהוזלה העבודה באמצע ומרד, חזר בו] **בעל הבית** **ואזול** [והלכו] ה**פועלים ופייסוהו.** **מהו דתימא** [שתאמר], כי **מצי אמר להו** [יכול בעל הבית לומר להם]: כאשר התפייסתי הרי זה היה **אדעתא דבצריתו** [על דעת שתורידו] **לי מאגריי** [משכרכם], ועל כן **קא משמע לן דאמרי ליה** [השמיע לנו שיכולים הם לומר לו]: היה זה **אדעתא דעבדינן** [על דעת שנעשה] **לך עבידתא שפירתא** [עבודה טובה יותר].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:12)

עוד שנינו בברייתא שאם עשו ב**סלע** — **נותן להם סלע.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב נתן:** **לא צריכא** [נצרכה] לא לאופן **דאוזילו אינהו גביה זוזא מעיקרא** [שהוזילו הם עבורו מתחילה בזוז אחד] מן המקובל, **ולסוף זל עבידתא** [ולבסוף הוזלה העבודה] והשכר המקובל הוא כפי שקיבלו עליהם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:13)

**מהו דתימא** [שתאמר] שיכול בעל הבית לומר להם ולטעון: **בציר זוזא אמריתו לי** [פחות זוז מן המחיר המקובל אמרתי לכם] — **בציר זוזא יהיבנא לכו** [פחות זוז אני נותן לכם], ועל כן **קא משמע לן דאמרי ליה** [השמיע לנו שיכולים הם לומר לו]: **כי אמרנא** [כאשר אמרנו] **לך** היה זה **בבציר זוזא** בפחות זוז — כאשר **לא הוה קים** [היה ברור] **לך** **השתא קים** [עכשיו ברור] **לך** ואין אתה יכול לשלם לפחות משכרנו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 77a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 77a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/77a:14)

לגבי אותה מחלוקת בברייתא **אמר רב: הלכה כ**שיטת **ר' דוסא.** ותוהים: **ומי** [והאם] **אמר רב הכי** [כך]? **והאמר** [והרי אמר] **רב: פועל יכול לחזור בו** מעבודתו **אפילו בחצי היום! וכי תימא** [ואם תאמר] כי **שאני ליה** [שונה לו] **לר' דוסא בין שכירות לקבלנות,** שר' דוסא סבור ששכיר רשאי לחזור בו, אבל מי שקיבל על עצמו עבודה בקבלנות אינו יכול לחזור בו, **ו**אולם **מי שאני ליה** [האם שונה הדבר בעיניו]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] בענין זה: **השוכר את הפועל, ולחצי יום שמע** הפועל **שמת לו מת** והוא צריך לטפל במתו, **או שאחזתו** את הפועל **חמה** (חום) ואינו יכול לעבוד, **אם שכיר הוא** —