## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 79a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:1)

**דברי ר' שמעון בן אלעזר. שהיה רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם בדרך הילוכה ניטלה** — **אומר לו: הרי שלך לפניך, ואם לא** — **חייב להעמיד לו חמור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:2)

ושואלים: **ומי מצית מוקמת לה** [האם יכול אתה להעמיד אותה] את הברייתא הזו כולה כשיטת **ר' שמעון בן אלעזר? והא קתני רישא** [והרי שנה בראשה] של הברייתא: **השוכר את החמור והבריקה או שנשתטתה, אומר לו: הרי שלך לפניך. ואילו ר' שמעון בן אלעזר אמר** בברייתא אחרת: **השוכר את החמור לרכוב עליה והבריקה או שנשתטתה** — **חייב להעמיד לו חמור!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:3)

**אמר רבה בר רב הונא:** אין זו סתירה, כי **לרכוב עליה שאני** [שונה], משום שלצורך זה נחוץ חמור שהילוכו יציב, וחמור שחלה הרי הוא לענין זה כמת. והעיר **רב פפא:** **ו**אם לקחו לשים עליו **כלי זכוכית** — **כלרכוב עליה דמי** [נחשב], שהרי גם כלי זכוכית צריכים חמור שהלוכו יציב, שלא יפול המשא ממנו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:4)

א **אמר רבה בר רב הונא אמר רב: השוכר את החמור לרכוב עליה ומתה לו בחצי הדרך** — **נותן לו שכרו של חצי הדרך, ואין לו עליו אלא תרעומות,** שצריך לטרוח ולחפש חמור אחר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:5)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק הדבר]? **אי דשכיח לאגורי** [אם שמצוי, ניתן לשכור] חמור אחר — **תרעומות מאי עבידתיה** [תרעומת מה מעשיה], מה טיבה כאן? ישכור חמור אחר, ואין בכך כל הפסד! **אי** [אם] ש**לא שכיח לאגורי** [מצוי לשכור] חמור — **אגרא בעי למיתב ליה** [שכר היה צריך לתת לו] למשכיר? הרי אינו יכול להוביל את משאו!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:6)

ומשיבים: **לעולם** תפרש ש**לא שכיח לאגורי** [מצוי לשכור], **ומשום דאמר ליה** [שאומר לו] בעל החמור: **אילו בעית למיתי** [היית רוצה להגיע] **עד הכא** [כאן] — וכי **לאו אגרא בעית למיתב** [לא שכר היית צריך לתת]? אם כן, תשלם אתה שכרי עד המקום שהגעת אליו!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:7)

ושואלים עוד: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי** [אם] ש**אמר לו ליה** [לו] המשכיר: **"חמור סתם** אני משכיר לך **"**— **הא** [הרי] **חייב להעמיד לו חמור אחר,** שהרי אמר שמשכיר לו חמור, ואם אין חמור זה — יתן לו אחר. **אי** [אם] ש**אמר ליה** [לו] **"חמור זה** אני משכיר לך **"**— הרי החמור הזה משועבד לשכירות זו, ו**אם יש בדמיה** של הנבילה כדי **ליקח** (לקנות) — חמור אחר **יקח!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:8)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא **בשאין בדמיה** כדי **ליקח** חמור אחר. ושואלים: גם אז, **אם יש בדמיה** כדי **לשכור** חמור אחר — **ישכור** חמור אחר, וימשיך במסעו, ומדוע יש מקום לתרעומת? ומשיבים: **רב** הולך בענין זה **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר רב: לא מכלינן קרנא** [אין אנחנו מכלים את הקרן] את גוף הממון, כדי לשלם עבור שכירות. ולכן אין רשות לשוכר למכור את הנבילה, שלא תכלה הקרן — כל דמי החמור.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:9)

**דאתמר** [שנאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה זו: **השוכר את החמור ומתה לו בחצי הדרך. אמר רב: אם יש בדמיה** של הנבילה כדי **ליקח** חמור אחר — **יקח,** אבל יש בדמיה רק כדי **לשכור** — **אל ישכור. ושמואל אמר: אף לשכור** — **ישכור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:10)

ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עקרון, נחלקו]? ומשיבים, **רב סבר** [סבור]: **לא מכלינן קרנא** [אין אנו מכלים את הקרן], את גוף הממון, ומכיון שעכשיו הנבילה היא גוף הממון — אין להוציא אותה על שכירות, שבסופו של דבר לא ישאר ממנה דבר לבעלים. **ושמואל סבר** [סבור]: אף **מכלינן קרנא** [מכלים אנו את הקרן].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:11)

**מיתיבי** [מקשים] על כך, ממה ששנו חכמים, שאם נתן אדם לחבירו כמשכנתא אילן, והמלוה יאכל מפירותיו עד שתשתלם על ידי כך ההלוואה, ובינתים **יבש האילן או** ש**נקצץ** — **שניהם,** גם הלווה וגם המלוה **אסורין בו** להשתמש בגופו. אלא **כיצד יעשה? ילקח** (ייקנה) **בו** במה שיש באילן היבש הזה **קרקע, והוא,** המלוה שקיבל את האילן, **אוכל פירות** מקרקע זו. ומסיקים: **והא הכא** [והרי כאן] **כיון דכי מטי** [שיבוא] ה**יובל קא הדרא ארעא למרה** [תחזור הקרקע לבעליה] הראשונים, **וקא כליא קרנא** [ונמצא שכלתה הקרן], שהרי האילן הזה הושקע בדבר שבסופו כלה לגמרי, משמע שמכלים את הקרן!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:12)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **דזבין ליה לשתין שנין** [שקנה אותה קרקע לששים שנה]. ש**אמר רב חסדא אמר רב קטינא: מנין למוכר שדהו לששים שנה** או לכל זמן קצוב אחר **שאינה חוזרת ביובל** — **שנאמר: "והארץ לא תמכר לצמיתת"** (ויקרא כה, כג). **מי,** איזו מכירה אסורה — במקרה שאם **אין שם יובל** — היתה **נצמתת,** ואם **יש שם יובל** — **אינה נצמתת. יצתה** (יצאה) **זו,** שנמכרה לזמן קצוב, **שאף על פי שאין שם יובל** — **אינה נצמתת.** ולענייננו כיון שקנה קרקע לזמן קצוב — אין יובל חל עליה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:13)

ומקשים: ו**סוף סוף, לכי מטו שיתין שנין** [כאשר יגיעו שישים השנים] — **קא הדרא ארעא למרה, וקא כליא קרנא** [תחזור האדמה לבעליה, ונמצא שכלתה הקרן]! ומשיבים: **אלא, הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **בזמן שאין היובל נוהג,** ואז אפשר לקנות קרקע לצמיתות. ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] לומר, **דאי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך לומר] שמדובר כאן **בזמן שהיובל נוהג, ו**הברייתא סבורה כי **מכלינן קרנא** [שמכלים את הקרן], מדוע לעשות את העיסקה המורכבת הזו? **נצלחיה לציבי ונשקליה** [שיחתוך את העץ לעצים קטנים יותר לצורך הסקה ויקח אותו] וימכרנו מיד!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:14)

ומשיבים: **אי** [אם] **משום הא** [זה] — **לא קשיא** [אינו קשה], כי אפשר לומר **זמנין דשלמו שני** [לפעמים נגמרות שנות ה**משכנתא מקמי** [לפני] ה**יובל,** ויקבל בעל האילן בחזרה את הקרקע לזמן ידוע ואם כן אינו הכרח שתכלה הקרן. **אי נמי דמטו ליה זוזי ופריק לה** [או גם שמגיעים לו כספים לבעל הקרקע ופודה אותה] **ארבע** או **חמש שנין מקמי** [שנים לפני] ה**יובל** ונמצא שהקרן לא כלתה, שהרי עכשיו נשאר בידו כסף.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:15)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך, ר' נתן אומר: אם נתן** כבר השוכר כסף עבור הספינה — **לא יטול** בחזרה, **ואם לא נתן** — **לא יתן.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 79a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 79a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/79a:16)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה] החוזה? **אילימא** [אם לומר] שאמר המשכיר שנותן לו **"ספינה זו"** **ו**אמר השוכר שהוא מוביל **"יין סתם",** אם כן **אם נתן אמאי** [מדוע] ש**לא יטול** בחזרה את ממונו? **נימא ליה** [שיאמר לו]: **הב** [תן] **לי ספינתא, דאנא מייתינא חמרא** [את האניה, שאני אוביל בה את היין] וכיון שאבדה האניה — החזר לי את מה ששילמתי, שאוכל להוביל יין זה או יין אחר. **אלא** תאמר שמדובר שהמשכיר אמר לו **"ספינה סתם" ו**אמר השוכר שהוא מוביל **"יין זה", אם לא נתן אמאי** [מדוע] **לא יתן** את שכרו?