## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 83a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:1)

**ואפילו במקום מדרון נמי** [גם כן] **התינח היכא דליכא** [זה נוח במקום שאין] **ראיה,** וכגון שלא היו שם עדים וכיוצא בזה, **אבל היכא דאיכא** [במקום שיש] **ראיה** — **ניתי** [שיביא] **ראיה ונפטר** [וייפטר], ומדוע מחייבים אותם שבועה? **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **איסי בן יהודה אומר:** אמר הכתוב **"**ומת או נשבר או נשבה **אין ראה. שבעת ה' תהיה בין שניהם"** (שמות כב, ט–י), ומכאן נלמד **הא** [הרי] שאם **יש רואה** — ש**יביא ראיה ויפטר** ולא ישבע.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:2)

**ור' חייא בר אבא אמר** בשם **ר' יוחנן:** אין זה קושי, כי **שבועה זו תקנת חכמים היא** לתקנת העולם, **שאם אי** (אין) **אתה אומר כן** שיוכל להפטר בשבועה — **אין לך אדם המעביר חבית לחבירו ממקום למקום,** שיחשוש שמא תשבר ויצטרך לשלם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:3)

ושואלים: **היכי משתבע** [כיצד נשבע], מה נוסח שבועה זו? **אמר רבא:** אומר **שבועה שלא בכוונה שברתיה. ואתא** [ובא] **ר' יהודה למימר** [לומר]: **שומר חנם** אכן **ישבע, נושא שכר ישלם, האי כדיניה והאי כדיניה** [זה כדינו וזה כדינו]. **ואתא** [ובא] **ר' אלעזר למימר** [לומר]: **אין, גמרא** [כן, המסורת] היא **כ**שיטת **ר' מאיר,** **ומיהו** [ואולם], **תמיה אני אם יכולים זה וזה לישבע.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:4)

וטעמו: **בשלמא** [נניח] **שומר חנם** — **משתבע** [נשבע] **שלא פשע** [התרשל] **בה,** **אלא שומר שכר אמאי משתבע** [מדוע נשבע]? **כי** [כאשר] **לא פשע נמי בעי שלומי** [גם כן צריך לשלם]. **ואפילו שומר חנם נמי** [גם כן], **הא תינח** [זה נוח] אם נשברה **במקום מדרון,** ואולם אם נשברה **שלא במקום מדרון מי מצי משתבע** [האם יכול הוא להשבע] **שלא פשע?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:5)

**ואפילו במקום מדרון נמי** [גם כן], **הא תינח היכא דליכא** [זה נוח במקום שאין] **ראיה,** ואולם **היכא דאיכא** [במקום שיש] **ראיה** — **ניתי** [שיביא] **ראיה ויפטר.** **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא], **איסי בן יהודה אומר: "אין ראה שבעת ה' תהיה בין שניהם" הא** [הרי] אם **יש רואה** — **יביא ראיה ויפטר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:6)

א בענין הלכות אלה מסופר: **ההוא גברא דהוה קא מעבר חביתא דחמרא בריסתקא** [אדם אחד היה מעביר חבית יין בשוק] של **מחוזא ותברה בזיזא** של **מחוזא** [ושברה באחד מבליטות החומה]. **אתא לקמיה** [בא הענין לפני] **רבא.** **אמר ליה** [לו]: **ריסתקא** [השוק] של **מחוזא שכיחי בה אינשי, זיל, אייתי** [מצויים בו אנשים, לך, הבא] **ראיה ואיפטר** [והיפטר]. **אמר ליה** [לו] **רב יוסף בריה** [בנו]: **כמאן** [כמי] פוסק אתה – **כאיסי** בן יהודה? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן] **כאיסי, וסבירא לן כוותיה** [וסבורים אנו כשיטתו] שמקובלת שיטתו להלכה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:7)

מסופר: **ההוא גברא** [אדם אחד] ש**אמר ליה לחבריה** [לו לחבירו]: **זיל זבין** [לך קנה] **לי ארבע מאה דני חמרא** [מאות כדי יין]. **אזל זבן ליה** [הלך וקנה לו]. **לסוף אתא לקמיה** [לבסוף בא לפניו] ו**אמר ליה** [לו]: **זביני** [קניתי] **לך ארבע מאה דני חמרא ותקיפו להו** [מאות כדי יין והחמיצו להם].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:8)

**אתא לקמיה** [בא הדבר לפני] **רבא,** **אמר ליה** [לו]: **ארבע מאה דני חמרא תקיפי** [מאות חביות יין שהחמיצו] **קלא אית לה למילתא** [קול יש לו לדבר], כלומר, מאורע כזה ודאי ידוע ומפורסם לרבים, ולכן **זיל אייתי** [לך הבא] **ראיה דמעיקרא כי מזבנת להו חמרא מעליא הוה, ואיפטר** [שמתחילה כאשר קנית אותם יין טוב היה, והיפטר] בלא שבועה. **אמר ליה** [לו] **רב יוסף בריה** [בנו]: **כמאן** [כמי] פוסק אתה כאן — **כאיסי** בן יהודה? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], **כאיסי, וסבירא לן כוותיה** [וסבורים אנו כשיטתו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:9)

מסופר: **אתקין** [התקין] **רב חייא בר יוסף ב**עיר **סיכרא** שהוא היה החכם בעיר זו: **הני דדרו באגרא ואיתבר** [אלה שנושאים משא במוט ונשבר] החפץ — **נשלם פלגא** [שישלמו חצי]. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — המוט הזה שמשתמשים בו לשאת **נפיש לחד וזוטר לתרי** [מרובה מכוחו של אדם אחד וקטן משל שנים], שמצד אחד קשה מאוד לטעון אותו לבד, ואין רגילים לשאתו בשנים, ואם נשבר — הרי זה **קרוב לאונס,** **ו**מצד שני אם טענו לבדו — הרי זה **קרוב לפשיעה,** ולכן מתפשרים במחצית. ואולם אם נשא **בדיגלא** [בעץ העשוי למשא כפול] — **משלם כולה** [משלם הכל], שוודאי רשלנות היא זו כשמנסה לקחת דבר שאינו לפי כוחו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:10)

מסופר: **רבה בר בר חנן תברו ליה הנהו שקולאי חביתא דחמרא** [שברו לו הסבלים חבית יין] שנשכרו להוביל, **שקל לגלימייהו** [לקח את גלימותיהם] כדי ליפרע מן הגלימות את מחיר היין. **אתו** [באו] ו**אמרו לרב** מה עשה. **אמר ליה** [לו]: **הב להו גלימייהו** [תן להם את גלימותיהם]. **אמר ליה** [לו] רבה בר בר חנן: וכי **דינא הכי** [כך הוא הדין]? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], שנאמר **"למען תלך בדרך טובים"** (משלי ב, כ). **יהיב להו גלימייהו** [נתן להם את גלימותיהם]. **אמרו ליה** [לו]: **עניי אנן, וטרחינן כולה יומא, וכפינן, ולית לן מידי** [עניים אנחנו, וטרחנו כל היום, ואנו רעבים, ואין לנו דבר]; **אמר ליה** [אמר לו] רב לרבה בר בר חנן: **זיל הב אגרייהו** [לך תן להם שכרם]. **אמר ליה** [לו]: וכי **דינא הכי** [הדין כך]? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], שכן נאמר: **"וארחות צדיקים תשמר"** (שם).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:12)

א משנה **השוכר את הפועלים** לעבוד אצלו **ואמר להם להשכים ולהעריב** יותר מן הרגיל, **מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב** — **אינו רשאי לכופן** (להכריחם). **מקום שנהגו לזון** את הפועלים העובדים אצלו — **יזון.** מקום שנהגו **לספק** להם מיני **מתיקה** בסעודתם — **יספק. הכל כמנהג המדינה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:13)

מסופר: **מעשה בר' יוחנן בן מתיא שאמר לבנו: צא שכור לנו פועלין. הלך** הבן, שכרם **ופסק להם מזונות** בלי לפרש אלו מזונות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:14)

**וכשבא אצל אביו** וסיפר לו, **אמר לו: בני, אפילו אם אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן** לתת להם מזונות כראוי להם, לפי **שהן בני אברהם יצחק ויעקב** וראויים לכל כבוד. **אלא עד** (כל עוד) **שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם: על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקטנית בלבד,** כדרך שנוהגים לתת לפועלים. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא היה צריך לומר** זאת, כי **הכל כמנהג המדינה** ולפי מנהג המדינה כך זן אותם, ואין צורך לפרש.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:15)

ב גמרא על דברי המשנה שאין בעל הבית יכול לכפות את הפועלים להשכים ולהעריב לעבודתם שואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא במקרה **דטפא להו אאגרייהו** [שהוסיף להם על שכרם] יותר מן המקובל. **מהו דתימא** [שתאמר], **אמר להו** [יכול הוא לומר להם]: **הא דטפאי לכו אאגרייכו** [זה שהוספתי לכם על שכרכם] **אדעתא דמקדמיתו ומחשכיתו בהדאי** [על דעת שתשכימו ותחשיכו, תעריבו, עמי], על כן **קא משמע לן דאמרו ליה** [השמיע לנו שיכולים הם לומר לו]: **האי דטפת לן** [זה שהוספת לנו] — הוא **אדעתא דעבדינן** [על דעת שנעשה] **לך עבידתא שפירתא** [עבודה טובה יותר] אבל לא הסכמנו להוסיף בזמן העבודה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 83a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 83a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/83a:16)

ג **אמר ריש לקיש:**