## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 86a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:1)

**חכים יתקרי** [חכם ורופא ייקרא], אבל **"רבי" לא יתקרי** [ייקרא], **ואסו** [ורפואתו] של **רבי על ידו תהא.** ועוד ראיתי שם: **רבי ור' נתן** — **סוף משנה,** שהם אחרוני התנאים, עורכי המשנה. **רב אשי ורבינא** — **סוף הוראה,** כלומר, סוף תקופת האמוראים שמתקופת התלמוד.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:2)

**וסימנך** [וסימן לכך], מה שנאמר: **"עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם"** (תהלים עג, יז) "מקדשי" רומז לאשי, אבינא הוא רמז לרבינא (ששמו המלא הוא: רב אבינא) שהם באחריתם של ימי התלמוד.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:3)

א ועוד בשבח החכמים. **אמר רב כהנא: אישתעי** [אמר, סיפר], **לי רב חמא בר ברתיה** [בן בתו] של **חסא:** **רבה בר נחמני אגב** גזירת **שמדא** [שמד] **נח נפשיה** [נחה נפשו, נפטר]. כיצד — **אכלו ביה קורצא בי מלכא** [הלשינו עליו בבית המלך], **אמרו: איכא חד גברא ביהודאי דקא** [יש אדם אחד בין היהודים שהוא] **מבטל תריסר אלפי גברי** [שנים עשר אלף אנשים] **מישראל ירחא בקייטא וירחא בסתוא מכרגא דמלכא** [חודש בקיץ וחודש בחורף ממיסי המלך], שכן קהל גדול זה היה בא ללמוד בישיבתו של רבה בירחי כלה (באדר ובאלול), והאשימו אותו שהוא גורם שיבטלו אותם האנשים מעבודתם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:4)

**שדרו פריסתקא דמלכא בתריה** [שלחו שליח המלך אחריו] **ולא אשכחיה** [מצאהו]. **ערק ואזל** [ברח רבה והלך] **מפומבדיתא לאקרא,** ו**מאקרא לאגמא, ומאגמא לשחין, ומשחין לצריפא, ומצריפא לעינא דמים** [לעין מים], **ומעינא דמים** [ומעין מים] ברח **לפומבדיתא.** **בפומבדיתא אשכחיה** [מצאהו]. וכיצד אירע הדבר — **איקלע פריסתקא דמלכא לההוא אושפיזא** [הזדמן שליח המלך למארחו] של **רבה.** מה עשו — **קריבו תכא קמיה ואשקוהו תרי כסי, ודליוה לתכא מקמיה הדר פרצופיה לאחוריה** [הביאו שולחן לפניו והשקו אותו שתי כוסות, והוציאו את השולחן מלפניו, וחזר פרצופו לאחוריו], שנעשה בו נס זה בשל רבה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:5)

**אמרו ליה** [לו]: **מאי נעביד ליה** [מה נעשה לו]? הלא **גברא דמלכא** [איש של המלך] **הוא** ואי אפשר להשאירו כך! **אמר להו** [להם]: **קריבו תכא לקמיה, ואשקוהו חד כסא, ודליוהו לתכא מקמיה ולתסי** [קרבו את השולחן לפניו, והשקוהו כוס אחד, והוציאו את השולחן מלפניו ויתרפא]. **עבדו ליה הכי ואתסי** [עשו לו כך והתרפא]. **אמר** אותו שליח: **מידע ידענא דגברא דקא בעינא הכא** [יודע אני שהאיש שאני מחפש כאן] **הוא,** שבוודאי בשלו אירעו בי דברים מופלאים אלה. **בחיש אבתריה ואשכחיה** [חיפש אחריו ומצאו]. **אמר** השליח: **אזלינא מהא** [הולך אני מכאן] ואיני מסגיר את רבה, ואפילו **אי מקטל קטלו לההוא גברא** [אם יהרגו את האיש הזה], כלומר, אותי, — **לא מגלינא** [אגלה], **ואי נגידי מנגדין ליה** [ואולם אם יכו אותי] — **מגלינא** [אגלה], שלא אוכל לעמוד בעינויים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:6)

**אתיוהו לקמיה, עייליה לאדרונא וטרקיה לבבא באנפיה** [הביאוהו את רבה לפניו. הכניסו למסדרון קטן וסגר את הדלת לפניו]. **בעא רחמי, פרק אשיתא ערק ואזיל לאגמא** [ביקש רחמים, התפרק הקיר, ברח והלך לאגם]. **הוה יתיב אגירדא דדקולא וקא גריס** [היה יושב על גדם של דקל ולומד] לעצמו. ובאותה שעה **קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא** [היו נחלקים החכמים בישיבה של מעלה ברקיע] בהלכה זו; בדיני נגע הצרעת נאמר שאם **בהרת** שבעור הבשר **קודמת לשער לבן** הצומח במקום הבהרת — הרי זה נגע **טמא,** ואם **שער לבן קודם לבהרת** — **טהור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:7)

ואולם מה הדין אם היה **ספק** איזה מהם קדם — **הקדוש ברוך הוא אומר: טהור, וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי** [וכל בני הישיבה של מעלה אומרים]: **טמא. ואמרי** [ואמרו]: **מאן נוכח** [מי יוכיח], כלומר, מי יכריע בדבר? והסכימו כי **נוכח** [יוכיח] **רבה בר נחמני.** ש**אמר רבה בר נחמני: אני יחיד בנגעים, אני יחיד באהלות,** שהיה גדול מאד בידיעתו בהלכות אלה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:8)

**שדרו שליחא בתריה** [שלחו משמים שליח אחריו לקחת את נשמתו]. **לא הוה מצי** [היה יכול] **מלאך המות למקרב ליה** [להתקרב, לגשת אליו], **מ**כיון ש**לא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה** [פסק פיו מללמוד]. **אדהכי נשב זיקא ואויש ביני קני** [בינתיים נשבה הרוח ונשמע רעש בין הקנים], **סבר** [חשב] רבה שוודאי **גונדא דפרשי הוא** [קבוצת פרשים היא]. **אמר: תינח נפשיה דההוא גברא,** [תנוח נפשו, ימות, אותו האיש, רבה], **ולא ימסר בידא דמלכותא** [בידי המלכות]. ואז יכול היה המלאך ליטול את נשמתו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:9)

**כי הוה קא ניחא נפשיה** [כאשר נחה נפשו, נפטר] **אמר** רבה בתשובה לשאלה בדבר הנגע: **טהור, טהור. יצאת** (יצאה) **בת קול** ממרום **ואמרה: אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור, ויצאתה** (יצאה) **נשמתך בטהור. נפל פתקא מרקיעא** [פתק מן השמים] בישיבה **בפומבדיתא,** עליו היה כתוב: **רבה בר נחמני נתבקש בישיבה של מעלה. נפקו** [יצאו] **אביי ורבא וכולהו רבנן לאיעסוקי ביה** [וכל החכמים להתעסק בו, בקבורתו]. **לא הוו ידעי דוכתיה** [היו יודעים את מקומו]. **אזלו לאגמא חזו צפרי דמטללי וקיימי** [הלכו לאגם ראו צפורים העומדות ומטילות צל], **אמרי** [אמרו]: **שמע מינה התם** [נלמד מכאן כי שם] **הוא** מצוי. ואכן מצאוהו שם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:10)

**ספדוהו תלתא יומי ותלתא לילותא** [שלושה ימים ושלושה לילות]. **נפל פתקא** [פתק] מן השמים שנכתב בו: **כל הפורש** מן ההספד **יהא בנידוי,** שעדיין אין זה מספיק כפי כבודו. **ספדוהו** עוד עד תום **שבעה יומי** [ימים] לפטירתו. **נפל פתקא** [פתק] שנכתב בו : **לכו לביתכם לשלום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:11)

מספרים: **ההוא יומא דנח נפשיה דלייה זעפא ודרי לההוא טייעא כי רכיב גמלא מהאי גיסא** [אותו יום שנחה נפשו של רבה היתה רוח סערה ונשאה הרוח ערבי אחד כאשר היה רכוב על גמל מצד אחד] של **נהר פפא ושדייה בהך גיסא** [והשליכתו בצד האחר]. **אמר: מאי האי** [מה זה] שקורה כאן? **אמרי ליה** [אמרו לו]: **נח נפשיה** [נחה נפשו, נפטר] **רבה בר נחמני. אמר לפניו: רבונו של עולם! כולי עלמא דידך** [כל העולם שלך] **הוא, ורבה בר נחמני דידך** [שלך], **את** [אתה] של **רבה ורבה דידך** [שלך] — **אמאי קא מחרבת ליה לעלמא** [מדוע אתה מחריב אותו, את לעולם]? **נח זעפא** [נחה הרוח].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:12)

וכדי לסיים את המעשים שהתחלנו בהם, שדובר באותם חכמים שהיו בריאי בשר, מספרים: **ר' שמעון בן חלפתא בעל בשר הוה** [היה]. **יומא חד הוה חמימא ליה, הוה סליק ויתיב אשינא דטורא** [יום אחד היה חם לו ביותר והיה עולה ויושב על שן ההר] כדי לצנן עצמו מעט. **אמר לה לברתיה** [לבתו]: **בתי, הניפי עלי במניפא, ואני אתן ליך** [לך] במתנה **ככרין** של **נרד** (בושם). **אדהכי נשבא זיקא** [בינתיים נשבה רוח], **אמר: כמה ככרין** של **נרד** יש **למרי דיכי** [לבעליה של רוח זו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:13)

ב ומעתה חוזרים אנו לפירושה של המשנה. שנינו שם בענין הזנת הפועלים העובדים לבעל הבית: **הכל כמנהג המדינה.** ושואלים: לשון **"הכל"** ששנינו **לאתויי מאי** [להביא את מה], מה עוד בכלל הזה יתר על מה שאמרנו? ומשיבים: **לאתויי באתרא דנהיגי מכרך ריפתא ומשתה אנפקא** [להביא, להוסיף, במקום שנוהגים הפועלים לאכול לחם ולשתות יין]. **דאי אמר להו קדימו ואייתי לכו** [שאם רוצה אומר הקדימו בבוקר יותר ואביא לכם] מאכל ומשתה זה, ולא תבטלו מזמן העבודה. **אמרו לו: לא כל כמינך** [לא הכל ממך] אין אתה רשאי, ואינך יכול לשנות מן המנהג.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 86a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 86a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/86a:14)

ג שנינו במשנה: **מעשה ברבן יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא ושכור** לנו פועלים ושכר הבן פועלים, ואמר לו אביו להתנות במפורש מה הוא מאכיל להם. ומקשים: הלא כיון שנאמר במשנה שהכל כמנהג המדינה, הרי זה **מעשה לסתור!** שהרי מן המעשה אפשר ללמוד שלא די במנהג המדינה! ומשיבים: **חסורי מחסרא והכי קתני** [חסרה המשנה וכך היא שנויה], כך יש לשנותה: **ואם פסק להן מזונות**