## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 87a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:1)

**"ויפצר בם מאד"** (בראשית יט, ג) עד שנענו לו? **אמר ר' אלעזר: מכאן** שמחמת הנימוס **מסרבין לקטן** הבא להציע מתנה או אירוח, אבל **אין מסרבין לגדול,** שאם אדם גדול מציע דבר אין זה מנומס להתווכח אתו, אלא עושים מיד כפי שביקש.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:2)

**כתיב** [נאמר] שאמר אברהם לאורחיו: **"ואקחה פת לחם** וסעדו לבכם**"** (שם יח, ה) **וכתיב** [ונאמר] **"ואל הבקר רץ אברהם** ויקח בן בקר רך וטוב...**"** (שם, ז), **אמר ר' אלעזר: מכאן שצדיקים אומרים מעט,** שהרי אמר להם רק פת לחם, **ועושים** בפועל **הרבה.** ואילו **רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים,**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:3)

**מנלן** [מנין לנו] דבר זה — **מעפרון. מעיקרא כתיב** [מתחילה נאמר] בו שאמר לאברהם **"ארץ ארבע מאת שקל כסף** ביני ובינך מה היא...**"** (שם כג, טו), **ולבסוף כתיב** [נאמר] **"וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר"** (שם טז), שלא רק שלקח מיד את הכסף, אלא אף **לא שקל מיניה** [לקח **ממנו]** **אלא קנטרי** [מטבעות מובחרים] **דאיכא דוכתא דקרי ליה לתיקלא** [שיש מקום שקוראים לו לשקל] **"קנטירא".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:4)

**כתיב** [נאמר] **"קמח" וכתיב** [ונאמר] **"סלת"** ("מהרי שלש סאים קמח סלת" (שם יח, ו), ולכאורה אפשר לתת או קמח או סולת! **אמר ר' יצחק: מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש,** שהיא רצתה לתת קמח והיא זו שאמרה "קמח", והוא רצה לתת מובחר יותר, ולכן אמר הוא "סולת".


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:5)

**כתיב** [נאמר] **"לושי ועשי עגות"** (שם), **וכתיב** [ונאמר] בהמשך **"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר** אשר עשה...**"** (שם ח), **ואילו לחם לא אייתי לקמייהו** [הביא לפניהם], ומדוע? הרי אמר לה לעשות עוגות!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:6)

**אמר אפרים מקשאה תלמידו של ר' מאיר משמיה** [משמו] של **ר' מאיר: אברהם אבינו אוכל חולין בטהרה היה,** שהיה מקפיד לאכול כל מאכלים — אפילו חולין — כשהם טהורים, **ושרה אמנו אותו היום פירסה נדה** ומשום כך נטמא האוכל, ולא רצה אברהם לאכול מאכל טמא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:7)

ובהמשך נאמר **"ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל"** (שם ט) — בא כתוב זה **להודיע ששרה אמנו צנועה היתה,** שגם כשבאו האורחים לא יצאה מתוך האוהל. **אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' יצחק: יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה, אלא מאי** [מה פירוש] **"באהל",** למה שאלו אף שידעו שישיב להם שהנה היא באהל — **כדי לחבבה על בעלה,** שיזכיר אותה ואת מעלותיה הטובות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:8)

**ר' יוסי בר' חנינא אמר:** שאלו עליה **כדי לשגר לה כוס של ברכה** כדרך שנוהגים, שמברכים על הכוס ונותנים ממנו לבני הבית. **תני משום** [שנו בשם] **ר' יוסי: למה נקוד** בתורה **על** האותיות **איו שב**מלה **"אליו"** — **לימדה** כאן **תורה דרך ארץ; שישאל אדם באכסניא שלו,** שכאשר בא למקום ישאל מה שלום בעל הבית ("איו") ומה שלום בעלת הבית. ומקשים: **והאמר** [והרי אמר] **שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל,** שאין זה מנהג דרך ארץ! ומשיבים: **על ידי בעלה שאני** [שונה], שדבר זה בוודאי מותר ואין בו משום חוסר צניעות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:9)

על מה שנאמר שאמרה שרה **"אחרי בלתי היתה לי עדנה"** (שם, יב), **אמר רב חסדא: אחר שנתבלה הבשר** מזקנה **ורבו הקמטין** — שוב **נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין, וחזר היופי למקומו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:10)

**כתיב** [נאמר] שאמרה שרה **"ואדני זקן"** (שם), **וכתיב** [ונאמר] **"**ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד **ואני זקנתי"** (שם יג) — שינו הלשון מלמד **דלא מותיב** [שאין משיב, חוזר] **הקדוש ברוך הוא כדקאמרה איהי** [כפי שאמרה היא] ("אדוני זקן") אלא בשינוי, שהיא הזקינה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:11)

**תנא** [שנה] החכם **דבי ר' ישמעאל: גדול שלום, שאפילו הקדוש ברוך הוא שינה בו,** בגללו, **שנאמר: "ותצחק שרה בקרבה** לאמור אחרי בלותי היתה לי עדנה **ואדני זקן"** (שם יב), **וכתיב** [ונאמר]: **"ויאמר ה' אל אברהם** למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד **ואני זקנתי"** (שם יג), ששינה הקדוש ברוך הוא ממה שאמרה שרה, כדי שלא ייעלב אברהם, ויפגע השלום ביניהם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:12)

נאמר ביחס לשרה שלאחר לידת יצחק **"ותאמר מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה"** (שם כא, ז), ושואלים: **כמה בנים הניקה שרה?** הרי לא הניקה אלא את יצחק! **אמר ר' לוי: אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו עשה סעודה גדולה. היו כל אומות העולם מרננים ואומרים: ראיתם זקן וזקנה** אלה **שהביאו אסופי מן השוק ואומרים: בנינו הוא, ולא עוד אלא שעושין משתה גדול להעמיד** (לתת חיזוק) ל**דבריהם!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:13)

**מה עשה אברהם אבינו** — **הלך וזימן כל גדולי הדור, ושרה אמנו זימנה את נשותיהם. וכל אחת ואחת** מן הנשים **הביאה בנה עמה ומניקתה לא הביאה, ונעשה נס בשרה אמנו ונפתחו דדיה** (שדיה) **כשני מעיינות, והניקה את כולן,** את כל הילדים הללו, והוא שנאמר "הניקה בנים שרה". **ועדיין היו** אנשים **מרננים ואומרים: "אם שרה הבת תשעים שנה תלד",** בכל זאת **"אברהם בן מאה שנה יוליד"? מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה** לגמרי **לאברהם, פתחו כולם ואמרו "אברהם הוליד את יצחק"** (בראשית כה, יט).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:14)

א אגב ענין זה אומרים: **עד אברהם לא היה** [היתה] **זקנה** בעולם, שלא היה הזקן ניכר במראהו מן הצעיר. וכיון שכך **מאן דהוה בעי למשתעי בהדי** [מי שהיה רוצה לשוחח עם] **אברהם** היה **משתעי בהדי** [משוחח עם] **יצחק,** וכן להיפך, מי שהיה רוצה לשוחח **בהדי** [עם] **יצחק** — היה **משתעי בהדי** [משוחח עם] **אברהם,** שהרי כאמור היו שניהם דומים לגמרי זה לזה ולכן **אתא** [בא] **אברהם בעא רחמי והוה** [ביקש רחמים ונהיתה] **זקנה,** שיהיה ניכר זקן וצעיר, **שנאמר "ואברהם זקן בא בימים"** (בראשית כד, א), ועד כתוב זה לא נזכרה כלל זקנה באדם אחר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:15)

**עד יעקב לא הוה חולשא** [היתה חולשה, מחלה] והיה אדם מת פתאום. **אתא** [בא] **יעקב בעא רחמי והוה חולשא** [ביקש רחמים ובאה חולשה מחלה] לעולם, שיידע אדם שהנה הוא עומד למות, ויכין עצמו. **שנאמר: "ויאמר ליוסף הנה אביך חלה"** (שם מח, א), וזו פעם ראשונה במקרא שנזכרה בו מחלה. **עד דאתא** [שבא] **אלישע לא הוה דחליש ואתפח** [היה מי שחולה ומתרפא], שהיה אדם חולה רק פעם אחת — ומת. **אתא** [בא] **אלישע בעא רחמי ואתפח** [ביקש רחמים והתרפא], **שנאמר: "ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו"** (מלכים ב' יג, יד) — **מכלל** הדברים אתה לומד **דחלה חלי אחריתי** [שחלה גם חולי אחר] שלא מת בו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:16)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שלשה חלאין חלה אלישע,** ושנים מהם באו לו כעונש; **אחד** — **על שדחפו לגיחזי בשתי ידיו,** כלומר, שגירש את גיחזי מעל פניו לגמרי ולא נתן לו אפשרות לחזור בו. **ואחד** — **על שגירה דובין בתינוקות** כמעשה שקלל את הילדים ויצאו הדובים מן היער והרגום, **ו**חולי **אחד** נוסף **שמת בו, שנאמר: "ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו"** (שם).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:17)

ב שנינו במשנה שאמר ר' יוחנן בן מתיא לבנו: **אלא עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקטנית.** **אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רב יוסף לרב חסדא:** האם **פת קטנית תנן** [שנינו], שהיא פת פחותה עשויה ממיני קטנית, **או פת וקטנית תנן** [שנינו]? **אמר ליה** [לו] בלשון שבועה: **האלהים! צריכה וי"ו** (ב"וקטנית") **כי מורדיא דלברות** [כמו משוט של ברוש], כלומר, ברור בלי ספק שיש שם ו"ו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:18)

ג שנינו במשנה ש**רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו צריך,** אלא **הכל כמנהג המדינה.** ושואלים: לשון **"הכל"** ששנינו **לאתויי מאי** [להביא מה], מה מוסיף בזה? ומשיבים: **לאתויי הא דתנן** [להוסיף זו ששנינו במשנה]: **השוכר את הפועל ואמר לו** הריני משלם לך **כאחד וכשנים מבני העיר** — **נותן לו כפחות שבשכירות** באותו מקום, שמשום כך אמר לו בלשון זו אלו **דברי ר' יהושע. וחכמים אומרים: משמנין** [מחלקים] **ביניהם** לא כמחיר הגבוה ולא כפחות, אלא כמנהג המדינה. והוא שרמז לו רבן שמעון בן גמליאל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 87a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 87a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/87a:19)

ד משנה יודעים אנו מן הכתובים ומדברי חכמים שפועל העושה מלאכה אצל בעל הבית מותר לו לאכול מן הפירות שעובד בהם. ואמרו, **ואלו** מן הפועלים **אוכלין מן התורה,** שלפי דין תורה מחוייב בעל הבית להניח להם לאכול: פועל **העושה במחובר לקרקע, בשעת גמר מלאכה** של אותו גידול (כגון בציר), או עושה מלאכה **בתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו,** כגון באיסוף תבואה מן השדה, **ובדבר שגידולו מן הארץ** דווקא. **ואלו שאין אוכלים:** פועל **העושה במחובר לקרקע**