## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 88b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:1)

**"עשר תעשר... ואכלת"** — **ולא מוכר** שהוא אינו אוכל מן התבואה. **"תבואת זרעך"** — **ולא** ה**לוקח.** ומשמע מכאן שאכן מדין תורה אין הלוקח חייב בהפרשת מעשרות. **אלא** יש לדחות מה שאמרנו שחובת ההפרשה בלוקח היא רק **מדרבנן** [מדברי סופרים], **וקרא אסמכתא בעלמא** [והכתוב הובא רק לסמך, לרמז, בלבד].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:2)

ושואלים: אם כן, **אלא "כנפשך" למאי אתא** [למה בא ללמדנו]? ומשיבים: **לכדתניא** [לכפי ששנינו בברייתא] אחרת: **"כנפשך", מה נפשך** — אתה עצמך, **אם חסמת** את עצמך ולא אכלת **פטור** אתה, ואין עליך איסור של "לא תחסום שור בדישו", **אף פועל אם חסמת** ולא הנחת לו לאכול — **פטור** אתה מעונש על "לא תחסום".


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:3)

**מתיב** [מקשה] **מר זוטרא** ממה ששנינו: **איזהו גורנן,** איזהו זמן שבו אנו חושבים שפירות הגיעו לגמר בישולם ואפשר לעשות מהם גורן, ואז הם מתחייבים **למעשרות? בקישואים ובדלועים משיפקסו. ואמר ר' אסי:** מה הוא "משיפקסו" — **משינטל פיקס שלהן,** שיבול הפרח היבש שבראש הפרי. ו**מאי לאו** [האם לא] הכוונה **משיפקסו** — **אפילו** בעודם **בשדה!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:4)

ודוחים: **לא,** הכוונה היא **משיפקסו בבית** דווקא. ומקשים: **אי הכי** [אם כך] הלשון **"משיפקסו"** אינה מדוייקת ו**"עד שיפקסו" מיבעי ליה** [צריך היה לו] לומר!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:5)

ומשיבים: **אי תנא** [אם היה שונה] בלשון **"עד שיפקסו"** — **הוה אמינא** [הייתי אומר]: **עד דגמר לפיקוסייהו** [שנגמר פיקוסם] ומאז חייבים הם, **קא משמע לן** [השמיע לנו] **משיפקסו,** שכוונתו: **מכי אתחולי פיקוסייהו** [משעה שמתחיל פיקוסם].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:6)

**מתיב** [מקשה] **מר זוטרא בריה** [בנו] של **רב נחמן** ממה ששנינו: ממתי נחשב **גורנו ל**הצריכו ב**מעשר** ו**לחייב עליו משום טבל** — **משתגמר מלאכתן. ואיזהו גמר מלאכתן** — **מלאכת הכנסתן. מאי לאו** [האם לא] הכוונה **הכנסתן** למקום קבוע ו**אפילו בשדה!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:7)

ודוחים: **לא,** הכוונה היא **הכנסתן לבית זה הוא גמר מלאכתן. ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] לתרץ כך: **כי קאמר** [כאשר אמר] **ר' ינאי** (ור' יוחנן) שחובת מעשר רק בכניסה לבית — אמר זאת **בזיתים וענבים, דלאו** [שלא] **בני גורן נינהו** [הם], שהרי אין כונסים אותם לגורן, אלא מביאים אותם לבית הבד. **אבל חטין ושעורין** — **"גורן" בהדיא כתיב ביה** [במפורש כתוב בו, בהן] ומתחייבות במעשרות עוד לפני שנכנסו לחצר או לבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:8)

א ומכאן שבים לביאור המשנה לענין פועל האוכל אצל בעל הבית. **אשכחן** [מצאנו] אפוא ש**אדם** העובד אצל בעל הבית אוכל **במחובר** לקרקע. **ו**הכתוב מפרש כי **שור** הדש אוכל **בתלוש** (ככתוב "לא תחסום שור בדישו". דברים כה, ד). ואולם **אדם** שמותר לו לאכול כשהוא עובד **בתלוש מנלן** [מנין לנו]?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:9)

ומשיבים, דבר זה נלמד ב**קל וחומר משור: ומה שור שאינו אוכל** בעבודתו **במחובר** — **אוכל בתלוש, אדם שאוכל במחובר** — **אינו דין שאוכל בתלוש?** ודוחים: מה קל וחומר הוא? הלא אפשר לומר גם שיש חומרה בשור: **מה לשור שכן אתה מצווה על חסימתו,** שהחוסם אותו עובר בלאו, **תאמר באדם שאי** (אין) **אתה מצווה על חסימתו!** ושואלים: ומנין לנו דבר זה שאמרנו אותו כך, בפשטות?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:10)

**ויהא אדם מצווה על חסימתו** של אדם אחר מישראל העובד אצלו **מקל וחומר משור,** ונאמר כך: **ומה שור שאי אתה מצווה להחיותו,** שהרי אין מצווה להחיות ולפרנס שוורים שאין להם מה לאכול, ובכל זאת **אתה מצווה על חסימתו, אדם** מישראל **שאתה מצווה להחיותו** אם עני הוא וזקוק לכך — **אינו דין שאתה מצווה על חסימתו?!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:11)

ומשיבים: דבר זה נלמד ממה ש**אמר קרא** [הכתוב] **"כנפשך"** (דברים כג, כה) ללמד: **כנפשו של פועל, מה נפשו** של בעל הבית **אם חסמתו פטור** — **אף פועל אם חסמתו פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:12)

**ואלא** בטל קל וחומר זה שאמרנו וחוזרת השאלה: **אדם בתלוש מנלן** [מנין לנו]? ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב] **"קמה" "קמה"** בפסוק **שתי פעמים** ("כי תבוא בקמת רעך... וחרמש לא תניף על קמת רעך". דברים כג, כו), ו**אם אינו ענין ל**למד על **אדם במחובר** שהרי כבר למדנו דין זה, **תנהו ענין** מריבוי הכתוב להתיר **לאדם** לאכול **בתלוש.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:13)

**ר' אמי אמר** טעם אחר: **אדם בתלוש לא צריך קרא** [כתוב] מיוחד להתירו, שהרי **כתיב** [נאמר]: **"כי תבא בכרם רעך** ואכלת ענבים**"** (דברים שם כה) – **מי לא עסקינן** [האם אין אנו עוסקים] אפילו במקרה **ששכרו לכתף** (לשאת) את הענבים מן הכרם החוצה, **ואמר רחמנא ליכול** [ואמרה התורה שיאכל].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:14)

ושואלים לצד אחר: **שור במחובר מנלן** [מנין לנו] שאוכל? ומשיבים: **קל וחמר מאדם: ומה אדם שאינו אוכל בתלוש** (כלומר, שלא אמר המקרא דבר זה במפורש) — מכל מקום **אוכל** הוא **במחובר, שור שאוכל בתלוש** — **אינו דין שאוכל במחובר?** ודוחים: **מה לאדם** — **שכן אתה מצווה להחיותו, תאמר בשור שאי אתה מצווה להחיותו!** ומקשים: ובאמת מנין לנו דבר זה?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:15)

**ויהא שור מצווה להחיותו** משום צער בעלי חיים, ועל פי **קל וחומר** זה: **ומה אדם שאי אתה מצווה על חסימתו** — **אתה מצווה להחיותו, שור שאתה מצווה על חסימתו** — **אינו דין שאתה מצווה להחיותו?!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:16)

ודוחים: דבר זה לא יתכן, ש**אמר קרא** [הכתוב] **"וחי אחיך עמך"** (ויקרא כה, לו) ונדייק: **אחיך ולא שור.** ושואלים: **ואלא** אם כן, **שור במחובר מנלן** [מנין לנו]? ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב] **"רעך" "רעך" שתי פעמים** (שם כג, כו), **אם אינו ענין לאדם במחובר** שהרי כבר למדנו דינו – **תנהו ענין לשור במחובר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 88b:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 88b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/88b:17)

**רבינא אמר** למוד אחר: **לא אדם בתלוש ולא שור במחובר צריכי קראי** [צריכים מקרא] מיוחד לדרוש מהם, **דכתיב** [שנאמר] **"לא תחסם שור בדישו"** (דברים כה, ד)