## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 91b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:1)

**אלו נאמר** סתם **"בהמתך לא תרביע" הייתי אומר: לא יאחוז אדם את הבהמה כדי שיעלה עליה זכר,** ועל כן **תלמוד לומר: "כלאים".** ומכאן נלמד: **כלאים הוא** ש**אסור,** **הא** [הרי] **מין במינו** — **שרי** [מותר].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:2)

**ו**אולם **מין במינו נמי** [גם כן] **אחיזה** — **אין** [כן] מותרת, **הכנסה** ממש — **לא!** ודוחים: **מאי** [מה פירוש] **"אחיזה"** כאן — **הכנסה, ואמאי קרי ליה** [ומדוע קורא לה] **"אחיזה"** — משום **לישנא מעליא** [לשון, מעולה, נקיה].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:3)

**אמר רב אשי: הא מילתא בעו מינאי דבי** [דבר זה שאלו ממני, אותי בני ביתו] של **רב נחמיה ריש גלותא** [ראש הגולה]: **מהו** הדין בענין **להכניס מין ומינו ושאינו מינו** יחד **לדיר?** האם נאמר **כיון דאיכא מיניה** [שיש בן מינו] — **בתר מיניה גריר** [אחרי בן מינו הוא נגרר] ואין לחשוש כלל לכלאים. **או דלמא** [שמא] **אפילו הכי** [כך] — **לא** יעשה, שמא בכל זאת יבוא לרביעה? **ופשטי להו לאיסורא** [ופתרתי להם את השאלה לאיסור] ש**לא כהלכתא** [על פי ההלכה], **משום פריצותא דעבדי** [פריצותם של העבדים], שאם יתירו להם יבואו להרביע כלאים בכוונה, ויאמר שמאליו נהיה הדבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:4)

א משנה **היה** הפועל **עושה** מלאכה **בידיו אבל לא ברגליו,** או שהיה עושה **ברגליו אבל לא בידיו** (כעין דריכת ענבים בגת), ו**אפילו בכתיפו** לבד — **הרי זה אוכל** מפירות השדה שעוסק בהם. **ר' יוסי בר' יהודה אומר:** לא יאכל **עד שיעשה בידיו וברגליו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:5)

ב גמרא שואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של חכמים בכך שלדעתם די בעשיית הפועל בידיו או רגליו בלבד? ומשיבים, שנאמר: **"כי תבא בכרם רעך"** (דברים כג, כה) שלא פירט הכתוב בכך, וממילא הכוונה היא: **בכל מאי דעביד** [מה שהוא עושה].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:6)

שנינו במשנה ש**ר' יוסי בר' יהודה אומר** שאין הפועל אוכל **עד שיעשה בידיו וברגליו.** ושאלו: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יוסי בר' יהודה?** ומסבירים: **כי** [כמו] **שור** בדישו, **מה שור עד שיעשה בידיו וברגליו** שהרי דש הוא בכל ארבע רגליו — **אף פועל עד שיעשה בידיו וברגליו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:7)

באותו ענין **בעי** [שאל] **רבה בר רב הונא: דש באווזין ותרנגולים** ולא בבהמה, **ל**שיטת **ר' יוסי בר' יהודה מהו** הדין? וצדדי השאלה: האם דישה **בכל כחו בעינן** [צריכים אנו], ומטעם זה אמר שצריך לדוש בידיו וברגליו — **והא איכא** [והרי יש כאן], שהרי עופות אלה דשים בכל כחם, **או דלמא** [שמא] **בידיו וברגליו** דווקא **בעינן** [צריכים אנו], **והא ליכא** [והרי אינו]. לשאלה זו לא נמצאה תשובה, ולכן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:8)

**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: פועלים** העובדים בכרם, **עד שלא הילכו** (הלכו) **שתי וערב בגת** שהיא תחילת מלאכת עשיית היין — **אוכלין ענבים,** שהרי מלאכתם בענבים, אבל עדיין **אין שותין יין** — לפי שאין עדיין יין מפרי מלאכתם. **משהילכו שתי וערב בגת** נמצא שעבודתם היא גם ביין, ולכן **אוכלין ענבים ושותין יין.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:9)

ג משנה **היה** הפועל **עושה** מלאכה **בתאנים** — **לא יאכל בענבים**, עושה מלאכה **בענבים** — **לא יאכל בתאנים,** שאינו אוכל אלא ממין שעובד בו. **אבל** מותר לו להיות **מונע את עצמו** מאכילה **עד שמגיע למקום** ענבים או תאנים **יפות ואוכל** מהן, שהרי הן מאותו מין שעושה בו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:10)

**וכולן לא אמרו אלא בשעת מלאכה** — באותה שעה יכול לקחת ולאכול, **אבל משום השב אבידה לבעלים** כדי שלא יבטלו הפועלים ממלאכתם באכילה **אמרו: פועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן** (משורה לשורה בכרם או במטע), **ובחזירתן** (כשחוזרים) **מן הגת, ובחמור כשהיא פורקת.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:11)

ד גמרא **איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים שאלה זו בבירור הלכה שבמשנה: היה הפועל **עושה בגפן זה, מהו שיאכל בגפן אחר?** האם רק **ממין שאתה נותן לכליו של בעל הבית בעינן** [צריכים אנו] — **והא איכא** [והרי יש כאן] ומתקיים תנאי זה, **או דלמא** [שמא] דווקא **ממה שאתה נותן לכליו של בעל הבית** מאותו דבר עצמו **בעינן** [צריכים אנו] — **והא ליכא** [והרי איננו]?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:12)

**ואם תמצי לומר** [תמצא לומר] ותחליט שאכן **עושה בגפן זה לא יאכל בגפן אחר,** יש לשאול שאלה נוספת: **שור** שעושה מלאכה **במחובר היכי אכיל** [כיצד הוא רשאי לאכול]? שהרי בשעה שעושה מלאכה עושה הוא ברגליו, וראשו נמצא במקום אחר, ונמצא שאיננו יכול לאכול ממש מאותו דבר שבו הוא עושה מלאכה! **אמר רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי: בשרכא** [בענפים ארוכים] שבהם יתכן שעושה מלאכה בקצה אחד של הענף, ומקצהו האחר אוכל. קושי זה נפתר, אבל גופה של השאלה צריכה תשובה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:13)

ומציעים: **תא שמע** [בא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו במשנתנו: **היה עושה בתאנים** — **לא יאכל בענבים,** ונדייק: **הא** [הרי] אם היו אלה **תאנים ותאנים דומיא** [בדומה] ל**תאנים וענבים** שאינם אותו דבר עצמו — מכל מקום **אוכל. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי ה**עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר, היכי משכחת לה** [כיצד אתה יכול למצוא אותה, אפשרות כזו]? **אמר רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי:** כאן מדובר **ב**גפן **מודלית,** שיתכן שמעבד צד אחד שלה, ואילו האכילה היא מצד אחר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:14)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בא ושמע] פתרון לדבר מממה ששנינו עוד: **אבל מונע** הפועל **את עצמו** מאכילה **עד שמגיע למקום היפות, ואוכל. ואי אמרת** [אם אומר אתה] כי ה**עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר,** אם כן **ניזיל וניתי וניכול** [שילך ויבוא ויאכל] ולא יצטרך להמתין עד שיגיע לאותה גפן משובחת! ומשיבים: **התם** [שם] הטעם הוא **משום ביטול מלאכה** שמבטל בהליכתו, ולכן **לא קא מיבעיא לן** [נשאלה לנו] שאלה זו שוודאי אסור לו לבטל ממלאכתו כדי לאכול במקום אחר, **כי קא מבעיא לן היכא דאיכא** [כאשר נשאלה לנו השאלה, הרי היא במקום שיש] **אשתו ובניו** שאינם עובדים, ומותרים לאכול — השאלה היא האם להם מותר לקטוף מאותם הפירות שאין הוא עושה בהם באותה שעה, **מאי** [מה] הדין?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:15)

**תא שמע** [בא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו במשנתנו: **וכולם לא אמרו אלא בשעת מלאכה, אבל מפני השב אבידה לבעלים אמרו: פועלים אוכלים בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:16)

**סברוה** [סברו] לומר, כהנחה יסודית בפתרון שאלה זו, שהפועל ה**מהלך כעושה מעשה** מלאכה **דמי** [נחשב], שהילוכו זה נחשב כחלק מעבודתו והיה ראוי לו לאכול באותה שעה, **ו**בכל זאת שנינו ש**משום השב אבידה לבעלים הוא דאכיל** [שאוכל] ואילו **מדאורייתא לא אכיל** [מדין תורה אינו אוכל], ואם עובד מדוע אינו אוכל? **אלמא** [מכאן] שה**עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר,** ולכן כשמהלך ואינו עוד בצד הגפן — אסור היה לו מדין תורה לאכול.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:17)

ודוחים: **לא, לעולם אימא** [אומר] **לך** כי ה**עושה בגפן זה** אף **אוכל בגפן אחר,** אלא **מהלך לאו** [לא] **כעושה מעשה דמי** [נחשב], ומדין תורה אינו אוכל באותה שעה, אלא אמרו חכמים שיאכל אז כדי שלא יימצאו הבעלים מפסידים מזמן עבודתו על ידי אכילתו. בעיה זו היתה לה גם נוסחא אחרת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:18)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] כי **סברוה** [סברו חכמים] כהנחת יסוד לומר ש**מהלך לאו** [לא] **כעושה מעשה דמי** [נחשב] **והיינו טעמא דמדאורייתא לא אכיל** [זה הטעם שמן התורה אינו אוכל] — **משום דלאו** [שלא] **כעושה מעשה דמי** [נחשב], **הא** [הרי] את היה **עושה מעשה** — הריהו **אוכל מדאורייתא** [מדין תורה], **אלמא** [מכאן] ש**עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 91b:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 91b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/91b:19)

ודוחים: **לא,** משם אין ראיה ו**לעולם אימא** [אומר] **לך** שה**עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר,**