## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 92a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:1)

**מהלך כעושה מעשה דמי** [נחשב] ולכן מעיקר הדין היה יכול לאכול, אלא שהגבילו חכמים לזמן זה רק משום העבודה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:2)

א שנינו במשנה: **ובחמור כשהיא פורקת.** ותוהים: **כשהיא פורקת מהיכן אכלה** הלא נפרק ממנה משאה! אלא **אימא** [אמור]: **עד שתהא פורקת,** כלומר, במשך הזמן שהיא נושאת משאה עד שהיא פורקת יכולה היא לאכול מן המטען שעל גבה. ומעירים: **תנינא להא** [שנינו דבר זה] במפורש, **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: **חמור וגמל אוכלים ממשאוי שעל גביהן, ובלבד שלא יטול** בעל הבהמות **בידו** מן המשא **ויאכילם.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:3)

ב משנה **אוכל פועל** בשעת מלאכתו **קישות ואפילו ב**שווי **דינר,** אוכל **כותבת** (תמרים) **ואפילו ב**שווי **דינר. ר' אלעזר חסמא אומר: לא יאכל פועל** על כל פנים **יתר על שכרו, וחכמים מתירין** מצד הדין. **אבל מלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם** בכך **את הפתח בפניו** מלהתפרנס, שהרי כשידעו בו שהוא זולל כך לא ישכרוהו עוד למלאכה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:4)

ג גמרא שואלים: שיטת **חכמים היינו** [זוהי] שיטת **ה****תנא קמא** [הראשון], ומה טעם לחזור ולשנות אותה שיטה? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל ביחס לענין **"אבל מלמדין", ל**דעת ה**תנא קמא לית ליה** [אין לו] ענין זה ש**"מלמדין"** ויעשה הפועל כרצונו. **לרבנן אית להו** [לדעת חכמים שבסוף יש להם] ענין זה ש**"מלמדין",** שראוי לתת לפועל עצה טובה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:5)

**איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל לגבי ההלכה שאמר **רב אסי.** ש**אמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור אשכול אחד** — **אוכלו** הפועל. **ואמר רב אסי: אפילו לא בצר אלא אשכול אחד** — **אוכלו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:6)

ומעירים: **וצריכא** [וצריך] שיאמר את שתי ההלכות הללו אף שהן לכאורה זהות, **דאי אשמעינן הך קמייתא** [שאילו היה משמיע לנו את זו הראשונה] — הייתי אומר שכן הדין **משום דלא איכא למיתב** [משום שאין מקום להשיב] **לכליו של בעל הבית,** שהרי שכרו בעל הבית לבצור רק אשכול זה ולא יותר, והוא השתמש בזכותו לאכול ממה שעובד בו. **אבל היכא דאיכא למיתב** [במקום שיש להשיב] **לכליו של בעל הבית** — **אימא ליתב ברישא, והדר ליכול** [אמור שיתן מתחילה ואחר כך יאכל].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:7)

**ואי אשמעינן בהא** [ואם היה משמיע לנו בזו] — שהרי **אפשר לקיומי** [לקיים] **לבסוף** נתינה לכלי בעל הבית, **אבל היכא דלא אפשר לקיומי** [במקום שאי אפשר לקיים] **לבסוף** — **אימא** [אמור] ש**לא,** על כן **צריכא** [נצרכה].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:8)

**איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] בין תנא קמא וחכמים אחרונים הבדל בענין ההלכה שאמר רב. ש**אמר רב: מצאתי מגילת סתרים** — מגילה שהיו כתובות בה הלכות בקיצור, שכיון שלא הותרה בדורות ראשונים כתיבת תורה שבעל פה היו רושמים רק רשימות קצרות ושומרים אותן בסתר, **בי** [בבית] **ר' חייא, וכתוב בה** במגילה זו: **איסי בן יהודה אומר:** מה שנאמר **"כי תבא בכרם רעך** ואכלת ענבים כנפשך שבעך**"** (דברים כג, כה) — **בביאת כל אדם** העובר ליד הכרם **הכתוב מדבר,** ולאו דווקא בפועל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:9)

**ואמר רב** על כך: **לא שבק** [הניח] **איסי חיי** [חיים] **לכל בריה,** שהרי אפשר שיבואו אנשים רבים ויאכלו את כל פירות הכרם. ותנא קמא סבור כרב, וחכמים אחרונים סבורים כאיסי, שמצד הדין אין כל מניעה, שהרי יכול לאכול גם בלא שיהא שכיר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:10)

**אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה** [אמרתי הלכה זו לפני] **רב כהנא:** **דלמא** [שמא] אמר איסי **ב**פועלים ה**עושין** מלאכה **ב**שכר **סעודתם, דעבדו ואכלו** [שהם עובדים ואוכלים]? **אמר לי: אפילו הכי** [כך], **ניחא ליה לאיניש לאוגר אגורי וניקטפיה לפרדיסיה** [נוח לו לאדם לשכור שכירים ולקטוף את פרדסו] **ו**ש**לא ניתו כולי עלמא ואכלו ליה** [יבואו כל העולם ויאכלו אותו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:11)

ד **איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים שאלה זו: **פועל** האוכל בשעת מלאכתו האם **משלו הוא אוכל,** כלומר, זכות זו נחשבת לו כתוספת שכר רגילה ודינה כרכושו הפרטי, **או משל שמים הוא אוכל,** כלומר, שהתורה נתנה לו זכות זו כמתנה מיוחדת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:12)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה] מה ההבדל למעשה אם זה או זה הוא הטעם? ומשיבים: כגון ש**אמר** "אני איני אוכל, אבל **תנו לאשתי ובני** שיאכלו במקומי". **אי אמרת** [אם אומר אתה] כי **משלו הוא אוכל** — **יהבינן להו** [נותנים אנו להם], שהרי שלו הוא זה, **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] כי **משל שמים הוא אוכל** — **לדידיה זכי ליה רחמנא** [לו עצמו זיכתה לו התורה], **לאשתו ובניו** — **לא זכי להו רחמנא** [זיכתה להם התורה] ואם כן, **מאי** [מה] הדין?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:13)

ומציעים, **תא שמע** [בא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו במשנתנו: **אוכל פועל קישות ואפילו ב**שווי **דינר,** וכן **כותבת ואפילו ב**שווי **דינר.** ומעתה **אי אמרת** [אם אומר אתה] כי **משלו הוא אוכל,** וכי אפשר לומר **אוגיר בדנקא אכיל בזוזא** [נשכר בששית הדינר ואוכל בדינר שלם]?! ודוחים: **ואלא מאי** [מה תאמר] — **משל שמים הוא אוכל, סוף סוף** גם שם **אוגיר בדנקא אכיל בזוזא** [נשכר בששית אוכל בדינר]! **אלא מאי אית** [מה יש] **לך למימר** [לומר] — כי **רחמנא זכי ליה** [התורה היא שזיכתה לו] ואפילו יותר על שכרו, **הכא נמי** [כאן גם כן] אפשר לומר כי **רחמנא זכי ליה** [התורה זיכתה לו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:14)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו במשנתנו, **ר' אלעזר חסמא אומר: לא יאכל פועל יותר על שכרו, וחכמים מתירין. מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בנושא זה נחלקו]; **דמר סבר** [שחכם זה, ר' אלעזר, סבור] כי **משלו הוא אוכל, ומר סבר** [וחכם זה חכמים, סבורים] כי **משל שמים הוא אוכל.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:15)

ודוחים: **לא,** אפשר לומר **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **משלו הוא אוכל, והכא** [וכאן] **ב**פירוש המלה **"כנפשך" קמיפלגי** [חלוקים הם] כיצד יש להבין את הכתוב בענייננו "ואכלת ענבים כנפשך שבעך" (דברים כג, כה). **מר סבר** [חכם זה, חכמים, סבורים] כי **"כנפשך"** פירושו: **בדבר שמוסר נפשו עליו,** כלומר, כיון שהפועל נשכר לעבודה ומקבל על עצמו גם סכנת נפשות העלולה להיות בה — לכן נקנית לו זכות האכילה ואף יותר משכרו,


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:16)

**ומר סבר** [וחכם זה, ר' אלעזר, סבור] שלהיפך **"כנפשך"** בא למעט: **מה נפשך** עצמך, בעל הבית **אם חסמת** — **פטור, אף פועל אם חסמת** — **פטור** שיש מקרים בהם הפועל אינו זכאי לאכול, ובכלל זה גם ביותר משכרו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:17)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **נזיר ש**היה עובד בכרם ו**אמר: "תנו לאשתו ובניו** של הפועל **",** כלומר לאשתי ובני — **אין שומעין לו. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי **משלו הוא אוכל** — **אמאי** [מדוע] **אין שומעין לו?** ומשיבים: **התם** [שם] הטעם הוא אחר, **משום** הפתגם המקובל לגבי נזיר: "**לך לך" אמרין נזירא** [אומרים לנזיר], **"סחור סחור לכרמא** [סביב סביב לכרם] **לא תקרב",** וכדי להרחיק את הנזיר מפיתוי קנסוהו שלא יוכל לתת מפירות עבודתו למשפחתו, כדי שלא יקבל עבודה בכרמים, והטעם הוא איפוא מחשש איסור ולא מצד הלכות פועלים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:18)

**תא שמע** [בא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו בברייתא: **פועל שאמר "תנו** מן הפירות **לאשתי ובני"** — **אין שומעין לו. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי **משלו הוא אוכל** — **אמאי** [מדוע] **אין שומעין לו?** ודוחים: **מאי** [מה פירוש] **"פועל"** כאן — הכוונה היא לפועל **נזיר.** ומקשים: **והתניא** [והרי שנינו] ברייתא **אחת ב****נזיר והתניא** [והרי שנינו] ברייתא **אחרת ב****פועל,** ומשמע ששתי הלכות שונות הן! ודוחים: **מידי גבי הדדי תניין** [וכי זו ליד זו הן שנויות] שאפשר ללימוד משינוי הסגנון? הלא אלה הן שתי ברייתות נפרדות ומשינוי הלשון ביניהן אין להוכיח שמדובר בשתי הלכות שונות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:19)

**תא שמע** [בא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו בברייתא אחרת: **מנין לפועל שאמר "תנו** מן הפירות **לאשתי ובני" שאין שומעין לו, שנאמר: "ואל כליך לא תתן"** (שם). **וכי תימא** [ואם תאמר]: **הכי נמי** [כך גם כן] ב**נזיר,** **אי הכי** [אם כך] הרי לא **משום "אל כליך לא תתן"** הוא הטעם, אלא **משום** הפתגם המקובל **"לך לך" אמרין נזירא** [אומרים לנזיר] **הוא** הטעם!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:20)

ודוחים: **אין הכי נמי** [כן, כך הוא גם כן] שמדובר כאן בנזיר, **ו**לענין השאלה שהועלתה — **איידי דקתני לה** [כיון ששנה אותה, את ההלכה הזו] **בלשון "פועל"** ולא פירש שהוא נזיר — **קא נסיב לה קרא** [הביא את הכתוב] של ה**פועל,** אבל זה איננו מקור הדין, ועיקר הטעם הוא משום הנזירות, ולפועל אחר מותר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 92a:21
[Steinsaltz on Bava Metzia 92a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/92a:21)

**תא שמע** [בא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **השוכר את הפועל לקצות בתאנים** (להכשיר תאנים לייבוש כקציעות)