## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 96a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:1)

**רבא סבר לה** [סבור] **כ**שיטת **ר' יונתן ומתרץ לקראי** [ומיישב את הכתובים] **כ**שיטת **ר' יונתן,** **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: ממה שנאמר **"אם בעליו עמו לא ישלם"** (שמות כב, יד). **משמע** מצד אחד **דאיתיה בתרוייהו** [שישנו בשניהם], בשעת שאילה ובשעת שכירה, **ומשמע נמי** [גם כן] **דכי איתיה בחדא וליתיה בחדא** [שאם ישנו באחת ואיננו באחת] **פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:2)

**וכתיב** [ונאמר] **"בעליו אין עמו שלם ישלם"** (שם יג) — **משמע דליתיה בתרוייהו** [שאיננו בשניהם], ו**משמע נמי** [גם כן] **דכי איתיה בחדא וליתיה בחדא** [שאם ישנו באחת ואיננו באחת] — **חייב,** ויש כאן איפוא סתירה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:3)

אלא בא הכתוב **לומר לך:** אם **היה עמו בשעת שאלה** — **אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה, היה עמו בשעת שבורה ומתה** — אין די בזה אלא **צריך להיות עמו בשעת שאלה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:4)

ומקשים: **איפוך אנא** [אהפוך אני] ואתרץ את הסתירה שבמקראות להיפך: שאם היה בשעת שבירה — נפטר, ולא בשעת שאילה! ומתרצים: **מסתברא** [מסתבר] לומר כי **שאלה עדיפא** — שבה דווקא צריכים להיות הבעלים, **משום דקא מייתי לה לרשותיה** [שהרי מביא אותה לרשותו] של השואל מאותה שעה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:5)

ודוחים: **אדרבה** [להיפך], **שבורה ומתה עדיפא** [עדיף אז], **שכן חייב באונסין!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:6)

ומשיבים: אינו כן, שכן **אי** [אם] **לא שאלה** — **שבורה ומתה מאי עביד** [מה עושה]?, ודוחים: זו אינה ראיה, שהרי **ואי לאו** [ואם לא היתה] **שבורה ומתה,** ב**שאלה מאי עביד** [מה עשה] שהרי אז אין כל בעיה. ודוחים: **אפילו הכי** [כך] **שאלה עדיפא** [עדיפה] ומדוע — **שכן חייב** באותה שעה **במזונותיה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:7)

**רב אשי** סבור שאפשר ללמוד מלשון הכתוב, שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"וכי ישאל איש מעם רעהו"** (שם יג), **ו**משמע ש**לא** היה **רעהו עמו** — אז **שלם ישלם, הא** [הרי] אם היה **רעהו עמו** — **פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:8)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שמדיוק הלשון אנו למדים, מה שנאמר במפורש **"בעליו אין עמו"** (שם), **ו"אם בעליו עמו"** (שם יד) **למה לי?** שהרי הכל נלמד מפסוק ראשון! ומסבירים: **אי לאו הנך הוה אמינא** [אם לא אלה הייתי אומר]: **האי אורחיה דקרא** [זה דרכו של הכתוב] **הוא** לומר "מעם רעהו" ולא הייתי לומד מכאן הלכה, ולכן היה צריך להדגיש במפורש, ללמדנו שיש בכך כוונה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:9)

א **בעי** [שאל] **רמי בר חמא** בדיני שאילה: **שאלה** את הבהמה **לרבעה,** כדי לרבוע אותה, שעושה בה איסור חמור מן התורה, **מהו** הדין? האם שאלה צריך להיות **כדשיילי אינשי בעינן ולהכי** [כמו ששואלים כרגיל בני אדם, ולצורך זה] **לא שיילי אינשי** [שואלים אנשים], **או דלמא טעמא מאי** [שמא הטעם מה הוא] שהשואל חייב — **משום** שיש לו **הנאה** מן הבהמה, **והאי נמי, הא אית ליה** [וזה גם כן, הרי יש לו] **הנאה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:10)

ושאלה דומה: **שאלה ליראות בה,** ששאל בהמה מחבירו לא לעבודה או לשימוש, אלא שייראה על ידי כך עשיר יותר, **מהו** הדין? האם התחייבות **ממונא בעינן והאיכא** [לממון צריכים אנו, ויש כאן], **או דלמא ממונא דאית ליה** [שמא ממון שיש לו] **הנאה** ממשית **מיניה בעינן וליכא** [ממנו צריכים אנו, ואין כאן]?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:11)

ועוד: **שאלה לעשות בה** מלאכה **פחות מ**שווה **פרוטה, מהו** הדין? האם **ממונא בעינן ואיכא** [ממון, משהו שווה כסף, צריכים אנו, ויש כאן], שהרי המלאכה שעשתה שווה משהו, **או דלמא** [שמא] **כל** **פחות מ**שווה **פרוטה** — **לא כלום הוא.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:12)

וכן: אם **שאל שתי פרות** יחד **לעשות בהן** דבר השווה **פרוטה, מהו** הדין? **מי אמרינן** [האם אומרים אנו]: **זיל בתר** [לך אחר] **שואל ומשאיל, ואיכא** [ויש כאן] דין ממון, שהרי קיבל השואל מן המשאיל הנאה של שווה פרוטה, **או דלמא** [שמא]: **זיל בתר** [לך אחר] ה**פרות** **וכל חדא וחדא ליכא ממונא** [ובכל אחת ואחת מהן אין כאן צד של ממון]? שפחות מפרוטה אינו נחשב ממון!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:13)

ויש לשאול עוד: **שאל** משני **שותפים** יחד **ונשאל לו** לעבודה רק **אחד מהן מהו** הדין? האם **כולו "בעליו" בעינן** [צריכים אנו] — **והא ליכא** [והרי אין כאן], שהרי בעליו שנים הם, **או דלמא** [שמא] **מההוא פלגא דידיה מיהא מיפטר** [מאותה מחצית שלו, של אותו שותף, על כל פנים נפטר] השואל?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:14)

ועוד שאלה: **שותפים ששאלו** חפץ מאחר **ונשאל** בעל החפץ **לאחד מהן, מהו** הדין? האם **כולו שואל בעינן, וליכא** [צריכים אנו, ואין כאן], **או דלמא בההיא פלגא דשיילי מיהת מיפטר** [שמא באותה מחצית ששאלו על כל פנים הוא נפטר]?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:15)

וכן: **שאל מהאשה** דבר מה **ונשאל בעלה** של האשה לעשות לו מלאכה, או **אשה ששאלה** חפץ **ונשאל** בעליו **לבעל, מהו** הדין? ובשתי שאלות אלה, הבעיה המרכזית היא האם **קנין פירות** (כקנין הבעל בנכסי מלוג של האשה) **כקנין גוף דמי** [הוא נחשב], **או לא?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:16)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי** עוד שאלה מעין אלו: **האומר לשלוחו צא והשאל לי** (עבורי) לשואל **עם פרתי, מהו** הדין? האם **"בעליו" ממש בעינא** [צריכים אנו] כדי לפטור את השואל, **וליכא** [ואין כאן], **או דלמא** [שמא] אף לענין זה **שלוחו של אדם כמותו, ואיכא** [ויש כאן] איפוא "בעליו"?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:17)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו של] **רב אויא לרב אשי:** בעיה זו בענין **בעל** קשורה ב**פלוגתא** [מחלוקת] של **ר' יוחנן וריש לקיש** בענין אחר, והשאלה בענין **שליח – פלוגתא** [מחלוקת] של **ר' יונתן ור' יאשיה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:18)

ומסבירים: **בעל, פלוגתא** [מחלוקת] של **ר' יוחנן וריש לקיש; דאיתמר** [שנאמר] שנחלקו בבעיה זו: **המוכר שדהו לחבירו** ולא מכר את גוף השדה אלא **לפירות** שיהנה הקונה מפירות השדה, **ר' יוחנן אומר:** הקונה, בעל הפירות, **מביא** ביכורים **וקורא** עליהם את מקרא בכורים הכתוב בתורה (דברים כו, ה–י), כיון שבפועל הוא שלו, ו**ריש לקיש אומר: מביא** אמנם ביכורים **ו**אולם **אינו קורא** עליהם מקרא ביכורים,


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:19)

שהרי גוף השדה אינו שלו. ומסבירים: **ר' יוחנן אומר: מביא וקורא,** כי לדעתו **קנין פירות** שיש לו כל ההנאה — **כקנין הגוף דמי** [הוא נחשב]. **וריש לקיש אומר: מביא ואינו קורא,** כי **קנין פירות לאו** [לא] **כקנין הגוף דמי** [הוא נחשב].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:20)

בענין **שליח פלוגתא** [מחלוקת] היא של **ר' יונתן ור' יאשיה: דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **האומר לאפוטרופוס** הממונה על ביתו: **כל נדרים שתהא אשתי נודרת מכאן** (מעכשיו) ו**עד שאבא ממקום פלוני** — **הפר לה,** שמניתיך שליח להפיר נדרים כמוני, **והפיר לה** האפוטרופוס, **יכול יהו** הנדרים **מופרים** על ידי כך — **תלמוד לומר,** שכתוב בהדגשה: **"אישה יקימנו ואישה יפרנו"** (במדבר ל, יד), כלומר, בעלה ולא אחר, אלו **דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו.** ואף לענין הפרת נדרים. זו היא הבעיה אם שליחו כמותו לכל ענין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:21
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:21)

ושאלה נוספת בבעיות אלה: **אמר ליה** [לו] **רב עיליש לרבא: האומר לעבדו צא והשאל עם פרתי, מהו** הדין? ושאלה זו מורכבת יותר, **תיבעי למאן דאמר** [תשאל בעיה זו לשיטת מי שאומר] **שלוחו של אדם כמותו** לגמרי, **תיבעי למאן דאמר** [תישאל לשיטת מי שאומר] **שלוחו של אדם אינו כמותו.** כיצד?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:22
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:22)

**תיבעי למאן דאמר** [תישאל לשיטת מי שאומר] **שלוחו של אדם כמותו,** שאפשר לומר: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים ב**שליח** שהוא כמותו משום **דבר** [שבן] **מצוה הוא,** שהוא מחוייב במצוות כמותו. **אבל עבד דלאו בר** [שלא בן] **מצוה הוא,** שאינו מחוייב במצוות כמוהו — **לא,** אינו נעשה כמותו לגמרי לענין זה. **או דלמא** [שמא] **אפילו למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **אין שלוחו של אדם כמותו, הני מילי** [דברים אלה אמורים] ב**שליח** שהוא אדם זר, **אבל עבד** הוא יותר משליח, כי **יד עבד כיד רבו דמיא** [היא נחשבת]?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:23
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:23)

**אמר ליה** [לו]: **מסתברא** [מסתבר] לומר כי **יד עבד כיד רבו דמיא** [נחשבת].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 96a:24
[Steinsaltz on Bava Metzia 96a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/96a:24)

ב ועוד **בעי** [שאל] **רמי בר חמא** בדיני שאילה: **בעל בנכסי אשתו** שקיבל אותם כנכסי מלוג עם הנישואין