## Steinsaltz on Beitzah Daf 14b

###### Steinsaltz on Beitzah 14b:1
[Steinsaltz on Beitzah 14b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:1)

**רבא אמר: לא קשיא** [אינו קשה] ואין סתירה בין הברייתות, **הא** [זו] שמתירה במכתשת קטנה, מדברת **לן** [בנו] שאין לנו עבדים, **והא להו** [וזו להם, לבני ארץ ישראל] שמרובים שם עבדים, וכיון שחששו שמא יזלזלו באיסורים ויכתשו במכתשת הגדולה שמלאכתה אסורה ויאמרו שכתשו בקטנה שהיא מותרת — לכך אסרו עליהם כל כתישה.


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:2
[Steinsaltz on Beitzah 14b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:2)

מסופר: **רב פפי אקלע לבי** [הזדמן לביתו] של **מר שמואל,** ממשפחת ראש הגולה. **אייתי ליה** [הביאו לו] **דייסא** העשויה מגריסי חיטה **ולא אכל,** מתוך החשש שמא כתשו את החיטים בו ביום**.** ושואלים: **ודלמא** [ושמא] **במכתשת קטנה עבדוה** [עשו אותה] ובהיתר? ומשיבים: **דחזייה דהוה דייק טפי** [שראה שהיתה טחונה יפה] ודבר זה אי אפשר לעשותו במכתשת קטנה.


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:3
[Steinsaltz on Beitzah 14b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:3)

ושואלים: **ודלמא** [ושמא] **מאתמול,** מערב יום טוב, **עבדוה** [עשו אותה]? ומשיבים: **דחזייה דהוה קליף צהריה** [שראה שקילופו היה בהיר], שזה סימן שלא שהה זמן רב. **ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] שלא מטעם זה נמנע, אלא מחשש מעיקר הדבר כי **שאני בי** [שונה ביתו] של **מר שמואל דאיכא פריצותא דעבדי** [שיש בו פריצות של עבדים], שהיו עבדיו מזלזלים באיסורים ולכך היו צריכים לאסור שם כל כתישה, כדי שלא יבואו לזלזל באיסורי יום טוב.


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:4
[Steinsaltz on Beitzah 14b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:4)

א משנה **הבורר קטניות ביום טוב. בית שמאי אומרים: בורר אוכל** (את החלק הנאכל) מתוך הפסולת **ואוכל** מיד. **ובית הלל אומרים: בורר כדרכו בחיקו** או **בקנון** (כלי העשוי כעין משפך) או **בתמחוי** (קערה גדולה), **אבל לא** יברור **בטבלא ולא בנפה ולא בכברה** שהם כלים המיוחדים לברירה, ונראה הדבר כמלאכה של חול. **רבן גמליאל אומר: אף מדיח** את הקטניות במים **ושולה** את הפסולת הצפה על פניהם.


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:5
[Steinsaltz on Beitzah 14b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:5)

ב גמרא **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר רבן גמליאל: במה דברים אמורים** שהתירו בית הלל להוציא פסולת כדרך ברירה בחול — **כשהאוכל מרובה על הפסולת, אבל** אם ה**פסולת מרובה על האוכל** — **דברי הכל נוטל את האוכל ומניח את הפסולת.**


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:6
[Steinsaltz on Beitzah 14b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:6)

ושואלים: **פסולת מרובה על האוכל מי איכא מאן דשרי** [האם יש מי שמתיר]? שמיעוט האוכלים בטל בפסולת, והכל נעשה מוקצה ואסור בטלטול! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] לומר, אלא **דנפיש בטרחא** [שמרובה הוצאת הפסולת בטרחה] אבל **זוטר בשיעורא** [קטנה הפסולת בשיעורה], שבאמת יש יותר אוכל מפסולת. אולם מפני שטרחת הוצאת הפסולת מרובה, מוטב להוציא משם את האוכל.


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:7
[Steinsaltz on Beitzah 14b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:7)

ג שנינו במשנה, **רבן גמליאל אומר: אף מדיח** את קטניות במים **ושולה** את הפסולת הצפה בהם. **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' אלעזר בר' צדוק: כך היה מנהגן של בית רבן גמליאל, שהיו מביאין דלי מלא עדשים** והיו **מציפין עליו מים, ונמצא** שתוך זמן קצר היה ה**אוכל** שוקע **למטה והפסולת** היתה צפה **למעלה,** ולא הוצרכו לברור בידים.


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:8
[Steinsaltz on Beitzah 14b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:8)

ושואלים: **והתניא איפכא** [והרי שנינו בברייתא להיפך] שהאוכל למעלה והפסולת למטה? ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **הא** [זה] שאמרנו שהפסולת למטה, מדובר **בעפרא** [בפסולת עפר] שהעפר כבד ושוקע למטה מן העדשים, **הא** [זה] שאמרנו שהפסולת למעלה, מדובר **בגילי** [בקש] שהקש צף על פני המים.


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:9
[Steinsaltz on Beitzah 14b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:9)

ד משנה **בית שמאי אומרים: אין משלחין** מתנה **ביום טוב אלא מנות** אוכל מוכנות לאכילה, **ובית הלל אומרים:** שולחים מתנה אפילו **בהמה חיה ועוף, בין חיין בין שחוטין. וכן משלחין יינות, שמנים וסלתות** ואפילו **קטניות, אבל לא תבואה,** שהרי אינה ראויה ליום טוב, לפי שאסור לו לטוחנה ביום טוב. **ור' שמעון מתיר בתבואה,** שכן יש דרכים לעשות ממנה מיני דייסא בלא טחינה.


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:10
[Steinsaltz on Beitzah 14b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:10)

ה גמרא **תני** [שנה] **רב יחיאל: ובלבד שלא יעשנו בשורה,** שהובלת מתנות אלה לא תיעשה בשורה של בני אדם, שאז נראים כהולכים למסחר בשוק. **תנא** [שנה החכם]: **אין שורה** כזו **פחותה משלשה בני אדם,** ובפחות מזה מכך אינה נקראת שורה ומותר. **בעי** [שאל] **רב אשי: תלתא גברי ותלתא מיני מאי** [שלושה אנשים ושלושה מינים שונים מהו]? האם נאמר שנראה זה כשיירה, או כשהיו שלושה מינים שונים כל אחד נדון לעצמו? שאלה זו לא נמצאה לה תשובה, ונשארה **בתיקו.**


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:11
[Steinsaltz on Beitzah 14b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:11)

ו שנינו במשנה ש**ר' שמעון מתיר ב**משלוח **תבואה. תניא** [שנויה ברייתא]: **ר' שמעון מתיר בתבואה, כגון: חטין לעשות מהן לודיות** (מיני עוגיות), וכן **שעורין ליתן לפני בהמתו,** או **עדשים לעשות מהן רסיסין** (תבשיל עשוי עדשים מרוסקות), שכל אלה ראויים ביום טוב עצמו.


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:12
[Steinsaltz on Beitzah 14b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:12)

ז משנה **משלחין כלים** (בגדים) **בין תפורין בין שאינן תפורין, ואף על פי שיש בהן כלאים** (שעטנז) **ו**בלבד ש**הן לצורך המועד. אבל** לא משלחין **סנדל** עץ המצופה עור **המסומר** (שקבועים בו מסמרים וגזרו חכמים שלא לנעלו בשבת ובחג) **ולא מנעל שאינו תפור** (שהרי אינו ראוי לחג). **ר' יהודה אומר: אף לא** משלחים **מנעל לבן** שאין דרך האנשים לנעלו, **מפני שצריך אומן** כדי לצבעו שחור. **זה הכלל: כל שנאותין** (מתקשטים) משתמשים **בו ביום טוב** — משלחין אותו.


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:13
[Steinsaltz on Beitzah 14b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:13)

ח גמרא על המשנה שואלים: **בשלמא** [נניח] שמה שהתירו לשלוח בגדים **תפורין** — כי הם **חזו** [ראויים] **למלבוש** ללבוש אותם, ו**שאין תפורין נמי חזו לכסויי** [גם כן ראויים הם להתכסות בהם], **אלא** בגדים שיש בהם **כלאים** (שעטנז) **למאי חזו** [למה הם ראויים], וכיון שאינם ראויים לשימוש בחג מדוע שולחים אותם במועד?


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:14
[Steinsaltz on Beitzah 14b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:14)

**וכי תימא חזו למימך תותיה** [ואם תאמר שראויים הם כדי להניח תחתיו], **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] על הפסוק: "ובגד כלאים שעטנז **לא יעלה עליך"** (ויקרא יט, יט), ללמד כי אינך רשאי ללובשו, **אבל** מדין תורה **אתה יכול להציעו תחתיך. אבל אמרו חכמים: אסור לעשות כן, שמא תכרך לו נימא** (חוט) **על בשרו.** הרי שמדברי חכמים אסור אף להציע אריג שעטנז תחתיו!


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:15
[Steinsaltz on Beitzah 14b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:15)

**וכי תימא** [ואם תאמר] ש**מפסיק מידי ביני ביני** [דבר ביניהם] שמניח את אריג הכלאים למטה ומניח דבר אחר עליהם, **והאמר** [והרי אמר] **ר' שמעון בן פזי, אמר ר' יהושע בן לוי, אמר ר' יוסי בן שאול, אמר רבי משום קהלא קדישא** [משמו של הקהל הקדוש] ש**בירושלים: אפילו עשר מצעות** המונחות **זו על גבי זו וכלאים תחתיהן** — **אסור לישן עליהם, משום שנאמר: "לא יעלה עליך".**


###### Steinsaltz on Beitzah 14b:16
[Steinsaltz on Beitzah 14b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/14b:16)

**אלא** יש לומר, שמדובר כאן **בוילון** של כלאים שאפשר לתלות אותו, שהרי איננו מלבוש. ומקשים, **והאמר** [והרי אמר] **עולא: מפני מה אמרו וילון טמא** כלומר מקבל טומאה ככלי, למרות שאין בו לכאורה שימוש לאדם — **מפני שהשמש מתחמם כנגדו** שלפעמים קר לשמש והוא מתעטף לפי שעה בוילון, וכיון שיש לחשוש לכך, הרי אין לעשותו של שעטנז.