## Steinsaltz on Beitzah Daf 15b

###### Steinsaltz on Beitzah 15b:1
[Steinsaltz on Beitzah 15b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:1)

א משנה **יום טוב שחל להיות** ב**ערב שבת** — **לא יבשל בתחלה** ובמתכוון **מיום טוב ל**צורך ה**שבת. אבל מבשל הוא** בו ביום **ל**צורך **יום טוב** עצמו, **ואם הותיר** מן התבשילים — **הותיר** לצורך **השבת.** ותיקנו חכמי ישראל הקדמונים תקנת "עירוב תבשילין", וכך היא נעשית: **עושה תבשיל** מיוחד **מערב יום טוב וסומך עליו לשבת** שתבשיל זה לא ייאכל בחג אלא בשבת דווקא, וכיון שיש לו כבר תבשיל לשבת מותר לו להוסיף ולבשל אפילו ביום טוב תבשילים נוספים אחרים, שכולם יהיו לצורך השבת.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:2
[Steinsaltz on Beitzah 15b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:2)

ובפרטי הדבר נחלקו תנאים ראשונים, **בית שמאי אומרים:** לצורך עירוב זה צריך להכין **שני תבשילין, ובית הלל אומרים:** די ב**תבשיל אחד. ושוין** כולם בדעתם **בדג וביצה שעליו** שטיגנו אותם יחד, **שהן** נחשבים לענין זה כ**שני תבשילין.**


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:3
[Steinsaltz on Beitzah 15b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:3)

**אכלו** לאותו מאכל שהכינו כעירוב ביום טוב ולא נשאר ממנו לשבת, **או שאבד** — **לא יבשל עליו בתחלה** אלא אם כן הותיר מתבשילי יום טוב. **ואם שייר ממנו כל שהוא** — דיו בכך, ו**סומך עליו לשבת.**


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:4
[Steinsaltz on Beitzah 15b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:4)

ב גמרא שואלים: **מנא הני מילי** [מנין דברים אלו], מה מקור הלכה זו שיש לעשות עירוב תבשילין, ושאם לא עשה כן אין לבשל ביום טוב לצורך השבת? **אמר שמואל:** ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"זכור את יום השבת לקדשו"** (שמות כ, ח) והוא למד ממנו: **זכרהו** — **מאחר שבא להשכיחו,** שכיון שחל החג בערב שבת, מרוב טירדת החג וריבוי סעודותיו וההכנות להן, ישכח את יום השבת, ולכן תיקנו מצוה מיוחדת להזכיר את השבת אף אז.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:5
[Steinsaltz on Beitzah 15b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:5)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעמה] של הזכרה זו בעירוב דווקא ולשם מה בכלל נצטווינו על הזכרה זו? **אמר רבא:** כוונת חכמים היתה לשמור על כבוד השבת ולכך תיקנו עירוב **כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליום טוב,** שאם לא יכין מראש מנה מיוחדת לשבת, יש לחשוש שלא ידאג לכבדה כראוי.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:6
[Steinsaltz on Beitzah 15b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:6)

**רב אשי אמר** טעם אחר: תקנת חכמים היתה דווקא לכבוד יום טוב ו**כדי שיאמרו** אנשים וילמדו מכאן ש**אין אופין מיום טוב לשבת,** אלא אם כן החלו בכך מבעוד יום, ו**קל וחומר** שאין אופים **מיום טוב לחול,** ומביא הדבר לחיזוק השמירה על כבוד החג.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:7
[Steinsaltz on Beitzah 15b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:7)

**תנן** [שנינו במשנה]: **עושה** אדם **תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת. בשלמא** [נניח] לדעת **רב אשי** ש**אמר** בטעם עירוב תבשילין **כדי שיאמרו** ש**אין אופין מיום טוב לשבת — היינו** [זה הטעם] שאם עשה במיוחד **מערב יום טוב — אין** [כן], אולם **ביום טוב** עצמו — **לא,** להזכיר שאין מבשלים מחג לשבת. **אלא לרבא** שאומר בטעמו שהוא כדי שיברור מנה יפה לחג ומנה יפה לשבת, אם כן **מאי איריא** [מה שייך] שעושה **מערב יום טוב? אפילו ביום טוב נמי** [גם כן] יעשה תבשיל שמייחד אותו לשבת, ובכך יזכיר את קדושת השבת!


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:8
[Steinsaltz on Beitzah 15b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:8)

ומשיבים: **אין הכי נמי** [כך, גם כן הוא], שבעצם אפשר היה לעשות כן, **אלא גזרה** גזרו חכמים שיעשה עירובו מערב יום טוב **שמא יפשע** (יתרשל) ולא יכין כלל.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:9
[Steinsaltz on Beitzah 15b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:9)

ומעירים: **ו**ה**תנא מייתי** [מביא] **לה** ראיה לעירוב תבשילין **מהכא** [מכאן, מכתוב זה], שנאמר: "שבתון שבת קודש לה' מחר **את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו** ואת כל העודף הניחו לכם למשמרת עד הבוקר" (שמות טז, כג), **מכאן אמר ר' אליעזר: אין אופין** מיום טוב לשבת **אלא על האפוי** כבר לצורך השבת מבעוד יום, שרק מוסיפים עליו, **ואין מבשלין אלא על המבושל** כבר. **מכאן סמכו** (הביאו רמז) **חכמים לערובי תבשילין מן התורה.**


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:10
[Steinsaltz on Beitzah 15b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:10)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מעשה בר' אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום** של החג **כולו, בהלכות יום טוב. יצתה** באמצע דרשתו **כת ראשונה, אמר: הללו** בוודאי **בעלי פטסין** (כדים גדולים מאוד), שמן הסתם מוכנים לאנשים אלה פיטסין של יין, וכיוצא בו באוכל, והם להוטים אחריו ובשל כך הם יוצאים מבית המדרש. לאחר זמן יצאה **כת שניה, אמר: הללו בעלי חביות** (שהן קטנות מפיטסין). לאחר מכן משיצאה **כת שלישית, אמר: הללו בעלי כדין** (הקטנים מחביות).


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:11
[Steinsaltz on Beitzah 15b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:11)

**כת רביעית, אמר: הללו בעלי לגינין** שהם קטנים מכדים. יצאה **כת חמישית, אמר: הללו בעלי כוסות** שהם קטנים אף מלגינין. מש **התחילו כת ששית לצאת,** קשה היה הדבר בעיניו שמותירים את בית המדרש מרוקן כמעט מיושביו ו**אמר: הללו בעלי מארה** (קללה), כלומר: להם אין בבית ולא כלום, ואם כן מה הם יוצאים?


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:12
[Steinsaltz on Beitzah 15b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:12)

**נתן עיניו בתלמידים** שנותרו בבית המדרש, מיד **התחילו פניהם משתנין** מחמת הבושה, שחששו שמא להם הוא מתכוון, שמא לא היו צריכים להתעכב אלא רמז להם שייצאו כפי שיצאו האחרים. **אמר להם: בני, לא לכם** (עליכם) **אני אומר** כינוי זה, **אלא להללו שיצאו,** וכל זאת משום **שמניחים חיי עולם** של תורה **ועוסקים בחיי שעה** של אכילה.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:13
[Steinsaltz on Beitzah 15b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:13)

**בשעת פטירתן** (פרידתם) של התלמידים שנותרו בבית המדרש ממנו לאחר שסיים דרשתו, **אמר להם** כלשון הכתוב: **"**ויאמר להם **לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם"** (נחמיה ח, י).


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:14
[Steinsaltz on Beitzah 15b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:14)

ומעתה מבררים את דברי הברייתא הזו. **אמר מר** [החכם] בדבריו **"שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה",** ותוהים: **והא** [והרי] **שמחת יום טוב** עצמה הלא **מצוה היא,** ואם כן אף היא בכלל חיי עולם! ומשיבים: **ר' אליעזר לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] ש**אמר: שמחת יום טוב** אינה אלא **רשות.**


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:15
[Steinsaltz on Beitzah 15b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:15)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב** שיקיים מצוותו כראוי, **אלא, או אוכל ושותה** ומקיים מצוות שמחה בענייני הגוף, **או יושב ושונה** בלימוד התורה. ואלה שלא עסקו בתורה כל צרכם — לא יפה עשו. **ר' יהושע אומר:** אין צורך לעשות דווקא כך, אלא **חלקהו; חציו לה'** ללימוד תורה, **וחציו לכם** — לאכילה, שתיה ושאר מיני תענוג.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:16
[Steinsaltz on Beitzah 15b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:16)

**אמר ר' יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו** בצורות שונות, וממנו למדו כשיטתם. כיצד? **כתוב אחד אומר: "עצרת לה' אלהיך"** (דברים טז, ח), ממנו משמע כי על החג להיות מוקדש לה' ולעבודתו, **וכתוב אחד אומר: "עצרת תהיה לכם"** (במדבר כט, לה), וממנו משמע שתכלית החג צריכה להיות "לכם", כלומר: בשבילכם ולהנאתכם. **הא כיצד** מתיישבים שני כתובים אלה? **ר' אליעזר סבר: או כולו לה'** כדברי כתוב אחד, **או כולו לכם. ור' יהושע סבר: חלקהו,** כך שיהיה **חציו לה' וחציו לכם** ועל ידי כך יתקיימו שני הכתובים.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:17
[Steinsaltz on Beitzah 15b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:17)

ד כיון שהוזכר בברייתא הכתוב מספר נחמיה שואלים: **מאי** [מה פירוש]: "שלחו מנות **לאין נכון לו"? אמר רב חסדא: למי** שאין לו בשבת שלאחר יום טוב אוכל מוכן משלו, כיון **שלא הניח ערובי תבשילין,** ולכן צריכים אחרים לדאוג לו. **איכא דאמרי** [יש שאומרים] שכך אמר: למי צריכים לדאוג למזון — ל**מי שלא** היתה **לו** מסיבה כלשהי אפשרות **להניח ערובי תבשילין** בערב החג, **אבל מי שהיה לו** אפשרות **להניח ערובי תבשילין ולא הניח** — **פושע** (רשלן) **הוא,** ואין חובה לדאוג לו.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:18
[Steinsaltz on Beitzah 15b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:18)

ועוד: **מאי** [מה פירוש] הכתוב **"כי חדות ה' היא מעזכם"? אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' אליעזר בר' שמעון: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, לוו עלי** (בשבילי, על חשבוני) **וקדשו קדושת היום** של שבת ויום טוב ביין, **והאמינו בי ואני פורע** הלוואה זו.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:19
[Steinsaltz on Beitzah 15b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:19)

ה כיוון שנזכרו דברי ר' יוחנן בשם ר' אליעזר בר' שמעון מביאים דבר אחר ש**אמר ר' יוחנן משום ר' אליעזר בר' שמעון: הרוצה שיתקיימו נכסיו** ולא ייגזלו — **יטע בהן** את העץ הקרוי **אדר.** ורמז לדבר, ממה **שנאמר: "אדיר במרום ה'"** (תהלים צג, ד), שמשמעות "אדר" כמו משמעות "אדיר" מרמזת על קיום וחוזק.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:20
[Steinsaltz on Beitzah 15b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:20)

**אי נמי** [או גם כן] **אדרא כשמיה** [אדר כשמו], **כדאמרי אינשי** [כמו שאומרים בני אדם]: **מאי אדרא** [מה פירוש אדר] **— דקיימא לדרי דרי** [שהוא עומד לדורי דורות]. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **שדה שיש בה אדר אינה נגזלת ואינה נחמסת** משום שהאדר נעשה סימן מובהק לשדה זה ולבעליו, **ופירותיה משתמרין** משום שפירות האדר מבריחים באמצעות ריחם המיוחד את החרקים.


###### Steinsaltz on Beitzah 15b:21
[Steinsaltz on Beitzah 15b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/15b:21)

ו ושוב לענין ראשון: **תני** [שנה] **רב תחליפא אחוה** [אחיו] של **רבנאי חוזאה:**