## Steinsaltz on Beitzah Daf 16b

###### Steinsaltz on Beitzah 16b:1
[Steinsaltz on Beitzah 16b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:1)

**הרסנא** [שומן הדגים] הוא ה**עיקר** וזה הרי מותר לאוכלו גם בבישולי גויים, **קא משמע לן** [השמיע לנו] כי **קמחא** [הקמח] הוא ה**עיקר,** ויש כאן מין תבשיל חדש וחשוב.


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:2
[Steinsaltz on Beitzah 16b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:2)

**אמר ר' אבא: ערובי תבשילין צריכין** שיהיה בהם **כזית. איבעיא להו** [נשאלה להם] שאלה זו ללומדים: האם צריך שיהיה **כזית אחד לכולן** לכל בני הבית הסומכים על עירוב זה, **או דלמא** [שמא] שיהיה **כזית לכל אחד ואחד** מבני הבית? **תא שמע** [בוא ושמע] ש**אמר ר' אבא אמר רב: ערובי תבשילין צריכין** שיהיה בהם **כזית בין** שמבשל **ל**אדם **אחד, בין** שמבשל **למאה** אנשים.


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:3
[Steinsaltz on Beitzah 16b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:3)

ומעירים: **תנן** [שנינו במשנה]: **אכלו** לעירוב התבשילין שהכין **או שאבד** — **לא יבשל עליו בתחלה** בים טוב לצורך השבת, ואם **שייר ממנו כל שהוא** — **סומך עליו לשבת.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **כל שהוא? לאו אף על גב דליכא** [האם לא אף על פי שאין] בו **כזית** ואין צורך בשיעור כלל? ודוחים: **לא,** "כל שהוא" זה, כוונתו **דאית ביה** [שיש, שנותר בו] אף לאחר שאכל ממנו, **כזית.**


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:4
[Steinsaltz on Beitzah 16b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:4)

ומנסים להביא ראיה אחרת, **תא שמע** [בוא ושמע]: **תבשיל** שאמרו בעירוב תבשילין — **זה צלי,** אבל **אפילו כבוש** או **שלוק** (מבושל הרבה) או **מבושל** כרגיל, וכן **קולייס האספנין** (מין דג רך) **שנתן עליו** מים **חמין מערב יום טוב** ואז הוא כמוכן ומבושל — הרי זה בכלל תבשיל. לענין **תחלתו וסופו** (כלומר, בין שיעורו לכתחילה, ובין שיעורו כשנתמעט ואבד או שאכל חלק ממנו) של עירוב זה — **אין לו שיעור. מאי לאו** [האם לא] הכוונה **אין לו שיעור כלל** אפילו בכלשהו? ודוחים: **לא,** הכוונה היא ש**אין לו שיעור למעלה,** כלומר: אין לו שיעור עליון שאין להוסיף עליו, **אבל יש לו שיעור למטה,** שאין פוחתים ממנו, ושיעור זה הוא בכזית.


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:5
[Steinsaltz on Beitzah 16b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:5)

א **אמר רב הונא אמר רב: ערובי תבשילין צריכין דעת** שיש צורך בידיעה על העירוב כדי שיחול ויועיל. ומעירים: **פשיטא** [פשוט הוא ומובן מאליו], כי את **דעת מניח** העירוב ודאי **בעינן** [צריכים אנו], והשאלה היא: האם את **דעת מי שהניחו לו** (עבורו) עירוב, **בעינן** [צריכים אנו] **או לא בעינן** [צריכים אנו]?


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:6
[Steinsaltz on Beitzah 16b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:6)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] הוכחה לדבר: **דאבוה** [שאביו] של **שמואל** היה **מערב אכולה** [עבור כל] העיר **נהרדעא,** ו**ר' אמי ור' אסי מערבי אכולה טבריא** [היו מערבים עבור כל העיר טבריה]. וכן היה **מכריז ר' יעקב בר אידי: מי שלא הניח** והכין **ערובי תבשילין** עבור עצמו, **יבא ויסמוך על** העירוב **שלי.** ושואלים: **ועד כמה** יכול לסמוך? כלומר עד לאיזה מרחק יכולים לסמוך על עירוב שאדם מזכה בו לאחרים? **אמר רב נחומי בר זכריה משמיה** [משמו] של **אביי: עד תחום שבת.**


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:7
[Steinsaltz on Beitzah 16b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:7)

מסופר: **ההוא סמיא דהוה מסדר מתניתא קמיה** [עוור אחד שהיה מסדר משניות לפני] **מר שמואל, חזייה דהוה עציב** [ראהו שמואל שהוא עצוב], **אמר ליה** [לו]: **אמאי עציבת** [מדוע אתה עצוב]? **אמר ליה** [לו]: ש**לא אותיבי** [הנחתי] **ערובי תבשילין. אמר ליה** [לו]: **סמוך אדידי** [על העירוב שלי]. **לשנה** הבאה שוב **חזייה דהוה עציב** [ראה שהוא עצוב], **אמר ליה** [לו]: **אמאי עציבת** [מדוע אתה עצוב]? **אמר ליה** [לו]: ש**לא אותיבי** [הנחתי] **ערובי תבשילין. אמר ליה** [לו] מר שמואל: אם כך **פושע** (רשלן) **את** [אתה], שרואים שהתעצלת והתרשלת בדבר. ולכן **לכולי עלמא שרי** [לכל העולם מותר], שכל מי ששכח להניח עירובי תבשילין, מותר לו לסמוך על העירוב שלי ולבשל מיום טוב לשבת, אולם **לדידך** [בשבילך] **אסור,** לפי שאנשים כמותך לא התכוונתי להוציא בעירוב שלי.


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:8
[Steinsaltz on Beitzah 16b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:8)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **יום טוב שחל להיות בערב שבת** — **אין מערבין** בו ביום **לא ערובי תחומין ולא ערובי חצרות** לשבת, ואם לא תיקנום מערב יום טוב — אינו יכול לעשות כן ביום טוב.


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:9
[Steinsaltz on Beitzah 16b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:9)

**רבי אומר: מערבין** ביום טוב שחל להיות בערב שבת **ערובי חצרות, אבל לא ערובי תחומין.** וטעמו: **מפני שאתה אוסרו בדבר האסור לו, ואי** [ואין] **אתה אוסרו בדבר המותר לו,** שכיון שביום טוב עצמו אסור לצאת מחוץ לתחום — **על כן גם אסור לו לעשות בו עירוב תחומין. אולם כיון שביום טוב אין כל איסור להוציא מרשות לרשות** — על כן מותר לעשות עירוב חצירות ביום טוב.


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:10
[Steinsaltz on Beitzah 16b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:10)

**אתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בפסק ההלכה בענין זה, **רב אמר: הלכתא** [ההלכה] **כתנא קמא** [כדברי התנא הראשון], שאמר שהכל אסור. **ושמואל אמר: הלכה כרבי,** שמותר לערב עירובי חצירות.


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:11
[Steinsaltz on Beitzah 16b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:11)

**איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים שאלה זו: האם **הלכה כרבי לקולא** [להקל] **או לחומרא** [להחמיר]? ותוהים: **פשיטא דלקולא קאמר** [פשוט שלהקל אמר]! ומשיבים: **משום דשלח** [ששלח] **ר' אלעזר** מארץ ישראל **לגולה: לא כ**גירסה זו **שאתם שונין בבבל** בברייתא זו ש**רבי מתיר וחכמים אוסרין, אלא** צריך להפוך ולגרוס כי **רבי אוסר וחכמים מתירין.** ואם כן השאלה היא **מאי** [מה פסק ההלכה] האם להקל או להחמיר?


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:12
[Steinsaltz on Beitzah 16b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:12)

ומנסים להביא ראיה: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ש**רב תחליפא בר אבדימי עבד עובדא כותיה** [עשה מעשה כשיטתו] של **שמואל** שפסק הלכה כרבי, **ואמר רב** על כך בכעס: **תחלת הוראה דהאי צורבא מרבנן** [של תלמיד חכם זה] שהורה לרבים — **לקלקולא** [לקלקול] היא. ומעתה נברר: **אי אמרת בשלמא לקולא קאמר** [נניח אם אומר אתה שרבי להקל אמר] — **היינו קלקולא** [זהו הקלקול בדבר] ועל כך כעס רב שהתלמיד סמך על עצמו ופסק להקל בדבר השנוי במחלוקת. **אלא אי אמרת לחומרא** [אם אומר אתה שדעת רבי היא להחמיר] — **מאי קלקולא איכא** [מה קלקול יש בכך]?


###### Steinsaltz on Beitzah 16b:13
[Steinsaltz on Beitzah 16b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/16b:13)

ומשיבים: **כיון דמקלקלי בה** [שמתקלקלים בכך] **רבים** שאם אינם עושים עירוב חצירות, יכולים הם להיכשל ולטלטל בטעות בלא עירוב,